מאת: תמי לנצוט ליבוביץ
כרטיס האהבה העתיק ביותר ששרד עד היום נכתב בשנת 1415 על ידי שארל, דוכס אורליאן, בזמן שהיה אסיר במגדל לונדון לאחר קרב אז'נקור.
במכתב לאשתו הוא כתב שורות אהבה עדינות בצרפתית — מכתב זה נשמר עד היום ב־British Library בלונדון. זהו ביטוי מרגש לכך שדווקא במצב של אובדן חופש — נולדת מחווה של חופש רגשי.
כאשר האדם מוגבל פיזית, הוא פונה לשפה, לכתיבה ולדיוק — אלו הם הכישורים העדינים ביותר.
ב־Japan נוצר במאה ה-20 נוהג ייחודי:
ב-14 בפברואר, הנשים הן אלו שמעניקות שוקולד לגברים.
אך ההבחנה העדינה היא:
Honmei-choco – שוקולד לאהבה אמיתית
Giri-choco – שוקולד מתוך נימוס בלבד (לעמיתים, מנהלים)
חודש לאחר מכן, ב-14 במרץ, מתקיים White Day, שבו הגברים משיבים במחווה.
תרבות זו מדגישה הבחנה בין מחווה רגשית למחווה נימוסית — הבחנה שהיא לב ליבה של אלגנטיות בין-אישית.
במאה ה-19 באנגליה, אנשים שלחו לעיתים "Vinegar Valentines" — כרטיסים עם מסר דוחה או ביקורתי, אך עדיין במסגרת פורמלית ומנומסת.
במקום להתעלם או לפגוע ישירות, המסר הועבר בצורה תרבותית.
זהו ביטוי מוקדם להבנה ש־ גם דחייה יכולה להיעשות במסגרת קוד חברתי מכבד.
כיום, ולנטיין דיי הוא היום השני בעולם במספר כרטיסי הברכה הנשלחים, אחרי חג המולד.
מעל מיליארד כרטיסים נשלחים מדי שנה.
מעניין במיוחד:
כ-15% מהם נשלחים לא לעצמם ולבני זוג — אלא לחברים, הורים, מורים וילדים.
הדבר מחזק את התפיסה המודרנית:
ולנטיין אינו רק חג רומנטי — אלא חג של קשר אנושי.
5. באיטליה – אהבה נבחנה דרך מפתחות
באזורים מסוימים ב־Italy נהגו נשים צעירות לעמוד ליד חלון ביום ולנטיין.
הגבר הראשון שעבר ברחוב סימל, לפי האמונה, את בן הזוג העתידי.
במקביל, הענקת מפתח קטן סימלה: "נתתי לך את המפתח ללבי."
6. צבע האדום – אינו מקרי
הקשר בין ולנטיין לצבע האדום אינו רק רומנטי — אלא סמלי.
האדום נקשר ל:
חיים
אומץ
לב
תשוקה
כבר ברומא העתיקה, אדום נחשב לצבע של אנרגיית החיים.
זו הסיבה שהוא הפך לצבע המרכזי של היום.
בסופו של דבר, ולנטיין דיי אינו חג של מתנות — אלא חג של תשומת לב.
הוא מזכיר כי אלגנטיות אינה נמדדת בגודל המחווה, אלא בדיוק שלה.
מחווה קטנה, מדויקת, הנעשית מתוך הקשבה — היא הביטוי הגבוה ביותר של Fine Skills.
כי אהבה, יותר מכל, היא שפה.
והנימוס — הוא הדקדוק שלה.
©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ