שאל את תמי
קטלוג ספרים
כתבות וידאו
מאמרים חדשים / בלוגנימוסי מלחמה וההתמודדות עם הצבע האדום
תמי לנצוט ליבוביץ
תאריך: 17 יולי 2014
ההתמודדות עם "הצבע האדום" הופכת אט אט להרגל גם במחוזות מרכז הארץ."שיגרת" הקסאמים בצפון לפני מספר שנים, הקטיושות והגרדים בדרום הארץ,עוטפת עתה את המדינה כולה.מי שלא הבין מה עוברים התושבים תחת לחץ ירי הטילים הבלתי פוסק, מבין זאת עכשיו.
ההסתגרות בבית ובסמוך לו, האינטנסיביות המשפחתית, האינטימיות המאולצת עם שאינם בני משפחה או קרובים בתוך המרחב המוגן – כל אלה הם חלק ממנת חלקו של העורף וזו בהחלט מנה שלא פשוט לעכל.
חשבתי להימנע מכתיבת בלוג זה, כל יום ההרגשה שמצב זה הוא לפני סיום, דחתה את הצורך לעלות מילים אלו על הכתב .התבוננתי בהערכה רבה על התנהלות,ההתנהגות וההתחשבות שלנו הישראלים בזמן האזעקות,תפיסת המחסה,אם זה בבתים,(רוב הבתים המשותפים השאירו את דלתות חדרי המדרגות פתוחות),היציאה מהמכוניות,אוטובוסים ומכוניות שרות,תפיסת מחסה או שכיבה על הקרקע.משמעת מנומסת מצילת חיים הייתה המוטיב שהוכיח את עצמו. אך לאט לאט השגרה מכרסמת, עשר דקות הופכות לחמש, ולפעמים להשתטח על המדרכה לא ממש מתאים.והגרוע ביותר הסקרנות גוברת ועמה ההתקהלות. לראות את היירוט,לאסוף רסיס קטן למזכרת.
בשעות קשות כאלה, שבהן אדם מתמודד עם סכנות קיומיות, נחשפות לא פעם חולשות אנושיות. בשעות האלה חשוב לשמור על מקסימום רגישות והתחשבות בסביבה.
הנה כמה כללי נימוס מצילי חיים,בתקווה להקל ולהנעים, ולו במעט, לעבור תקופה קשה זו :
- התייחסו ברצינות ובהקשבה להנחיות פיקוד העורף . גם אם המלחמה "עוברת לידכם" ואיננה מטרידה אתכם יתר על המידה, זכרו כי בני משפחותיכם, ובעיקר הצעירים והמבוגרים, עלולים להרגיש אחרת. ציות להוראות והתכוננות מראש יסייעו לשמור על אווירה רגועה ונעימה יותר.
- לא רק הילדים והמבוגרים יותר מועדים לפורענות. לכל אדם יש סף לחץ וחרדה שונה, ולנוכח סכנות המלחמה, באה לידי ביטוי קשת רחבה של התנהגויות, החל מאדישות מוחלטת ועד להיסטריה. חשוב להפגין אמפתיה וסימפתיה גם לאלו שתגובתם שונה משלכם ולדחוק הצידה תגובות של לגלוג, כעס, התנשאות, ציניות, האשמות וכדומה.
- חרדה היא לא פעם חממה להתנהגות הישרדותית פרועה. כאשר מספר רב של אנשים מבקשים מחסה במקלט ציבורי, הימנעו מדחיפות והקפידו על תור מסודר ורגוע. כך תגיעו מהר יותר, בטוח יותר ותמנעו כעסים ולחצים, שיהיו כעת מיותרים מאוד.
- אמנם רצוי תמיד לנהוג בקור רוח ובשליטה, אך אם אתם עצבניים, מתוחים, יוצאים לרגע משליטה, התייחסו לעצמכם בסלחנות. זה קורה ולגיטימי, אך הקפידו להתנצל אחרי שנרגעתם ולעשות זאת מכל הלב, לא רק לצאת מידי חובה.
- בדרך למרחב המוגן – עצרו וחשבו על השכנים המבוגרים, על החולים והמוגבלים בתנועה, על האישה שבעלה במילואים וצריכה לשנע את כל ילדיה לבדה. בדקו מי מהשכנים נעדר ובמידת הצורך, גשו במהירות לדירתם ובדקו את מצבם. קחו אחריות על הסביבה הקרובה שלכם.
- בתוך המקלט או המרחב המוגן – אל תשחררו עדיין את רגש האחריות. דאגו שהאנשים סביבכם רגועים, שיש לכולם מים, שכולם מרגישים טוב, שאין התקפי חרדה, שאין חיכוכים. טלו על עצמכם סוג של הובלה והנחילו לסובבים אתכם מודעות לזולת ודרך ארץ.
- דווקא במרחב המוגן, אותו חלל מנוכר אך אינטימי, הבסיס לקשר האנושי חשוב מכל. פנו בשם הפרטי אל השכן שלכם, נדבו חיוך קטן, מילה טובה מכל הלב. קשר עין ומגע אנושי מנחם הם לעיתים ההבדל בין סיוט לחוויה, וכמה שקשה להאמין לכך עכשיו – שאלו את עמיתיכם למלחמה בצפון ותגלו שחלקם זוכרים את השהייה במקלטים אפילו לטובה. זה לא הזמן לשמירה על הפרטיות, לגילויי אדישות, לאטימות, כי אם לאינטימיות נעימה, אבל שימו לב לא להגזים. חדירה לפרטיות גם היא מיותרת עתה. אל תישירו מבט ממושך, חודר ומביך אל עיני השכן שמרגיש עתה חלש, אל תחטטו בדברים ללא רשות. זכרו שאומנם נכפתה עליכם קירבה יומיומית, אבל גם בתוכה מגיע לכל אדם מרחב אישי מוגן.
- טלפון סלולארי במרחב מצומצם עלול להיות מטרד לא קטן. יש להקפיד על שיחות קצרות, לדבר בשקט ולהימנע מנושאי שיחה שעלולים להגביר את חרדתם של הנוכחים בחדר. במידה וישנם בחדר אנשים ללא טלפון סלולרי, מומלץ לשאול אותם אם הם מעוניינים לקיים שיחה קצרה לקרוביהם. גם אם התקשורת קורסת בשל עומס או מסיבות אחרות, חשוב לשמור על קור רוח. הטכנולוגיה הדיגיטאלית העדכנית סוף סוף מוכיחה את עצמה,ושימושית מאד כמו ציוץ ב -twitter, הודעת SMS קצרה, רשתות חברתיות שונות והמובילה במצבים אלו ה WhatsApp הקבוצתי/משפחתי.
- חשוב מאוד להימנע מלהיות "רב סרן שמועתי". סף החרדה של כל אחד יעלה לנוכח סיפורים מסמרי שיער וחוזי שחורות, שלכאורה מגיעים ממקורות מהימנים. יש להימנע מדיווחים שהגיעו ממקורות לא רשמיים, מספקולציות שונות ומחצאי אמיתות.
- סיגריות, מקומן מחוץ למרחב המוגן. יש במרחב הזה לרוב ילדים וכמובן שאין לעשן לידם, וגם אם אין ילדים – מקום קטן ומעושן הוא סיוט לכל הנמצאים בו ולאורך זמן יהיה מאוד לא נעים לשהייה. למרות הלחץ התחשבו באחרים ואל תעשנו.
- כאשר המקלט משמש כמקום התכנסות לכמה משפחות, כדאי לנהוג כאילו אתם מארחים זה את זה. במידה ויש לכם מוצרי מזון, סוכריות, מסטיקים, שתייה - כבדו את שכניכם.
- כשאתם עוזבים את המקלט, השאירו אותו נקי ומסודר, אם בשבילכם ואם בשביל אחרים. אינכם יודעים אם ומתי תזדקקו לו שוב.
- כשאתם יוצאים סוף סוף מהמקלט/המרחב המוגן,סקרנים לראות את הנזק שנגרם, אנא שמרו על הוראות פיקוד העורף למען ביטחונכם ולמען כוחות הביטחון הסוקרים את האירוע.
©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ