שאל את תמי
קטלוג ספרים
כתבות וידאו
מאמרים חדשים / בלוגפרוטוקול ותרבות האירוח, הנימוס והנוהג בחג השבועות
מאת:תמי לנצוט ליבוביץ
'טנא ירוק, פרח לבן, יין אדום, פת במלח... זה מה שיש, אז שב אתנו כאן...' (מילים נעמי שמר.)
חג השבועות מנציח את המאורע החשוב ביותר לעם היהודי – קבלת התורה במעמד הר סיני – אירוע היותנו לעם.כשעם ישראל קיבל את התורה בהר סיני, היא כללה הנחיות מיוחדות כיצד לשחוט ולהכשיר את הבשר לאכילה. עד אז, לא נהגו בני ישראל על פי הלכות אלה, ולכן, כל הבשר שלהם – יחד עם סירי הבישול – הפך מרגע קבלת התורה ללא-כשר.
האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה לאכול מאכלי חלב, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת. מדהים להיווכח, שאותו יום בהר סיני היה הפעם הראשונה שבני ישראל אכלו מאכלי חלב.
בכל אופן, עם קבלת התורה שתיארה את ארץ ישראל כ"ארץ זבת חלב ודבש" (שמות ג, יז), הותרה לבני ישראל אכילת מוצרי חלב. במלים אחרות, באותו יום שהבשר שלהם נאסר, החלב הותר. הם אכלו מאכלי חלב באותו חג שבועות ראשון, וגם אנחנו אוכלים זאת היום.
נוסף על כך, הגימטרייה של המילה חלב היא 40. אנחנו אוכלים מאכלי חלב בשבועות לזכר 40 הימים שבהם שהה משה על הר סיני ולמד את התורה כולה.
חג השבועות, השני מבין שלושת הרגלים, שנהוג לציינו בסיום ספירת העומר, על ידי מנהגים כגון לבוש לבן, הבאת ביכורים ואכילת מאכלי חלב.חג השבועות זוכה לתדמית משמחת ומיוחדת. החג מסמל את אהבת המולדת ואת הפריחה.
בחג השבועות מרבים ירוק - מנהג ישראל בחג השבועות לשטוח ענפי אילנות ועלים בבתי הכנסת ובבתים.נוהג מזכיר את מעמד הר סיני, לפי המסורת בזמן מתן תורה היה ההר ירוק ומכוסה עשב שהרי נאמר: "...גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא" .
* פה אני רוצה להודות מקרב לב לאשה נפלאה ומיוחדת ד"ר אילה גליקסברג, הרבנית ,שחידדה לי את חשיבות ומשמעות הצבע הירוק בחג השבועות.
אירוח, אותה התרחשות שבה אתה מזמין אדם זר או קרוב אל ביתך שלך על מנת ליהנות בחברתו, יכול להיות סיטואציה מאיימת עבור אנשים מסוימים ומלאת סיפוקים עבור אחרים. לאחד היא תתן תחושה של מבחן (האם האוכל טעים? האם הכלים נאים? האם החברים משעשעים?), לאחר היא תעניק הזדמנות להפגין את כישוריו. חשוב לזכור שהמארח הטוב ביותר אינו המארח המרשים ביותר, אלא זה שמסב הכי הרבה הנאה לאורחיו.
טיפים מנומסים לאירוח מיוחד ומנומס בחג השבועות:
- סדרו את הבית וארגנו אותו במוטיב לבן וירוק – מפות לבנות,מפיות ירוקות כלים לבנים ואביזרי שולחן אירוח לבנים וירוקים
- דאגו לסידור פרחים לבנים .
- התלבשו בלבן ובקשו גם מהאורחים שלכם להגיע בלבן.
- קשטו את השולחן בעזרת אביזרים בדוגמת שיבולי חיטה ושעורה.
- אבזרו את השולחן בנרות או בפמוטים עם נרות ריחניים (גם אם הארוחה מתקיימת בצהריים). נרות תמיד מוסיפים נופך של חגיגה לאירוע.
- במרכז השולחן מלאו קערה גדולה המכילה את מיטב פירות ארצנו.
- קנו מגוון של גבינות ולחמים ושימו את הלחמים בסלסלת קש המסמלת את רוח החג.
- יין וגבינות הולך מצוין ביחד. (הקיסמים הנעוצים בגבינות לא מיועדים לשום שימוש אחר)
- קנחו בעוגת גבינה.
טיפים למארחים העורכים ערב גבינות ויין:
• במידה ומדובר באירוח רב-משתתפים, דאגו לסוגי יין שונים ומגוונים, לכוסות יין נקיות.
• הגישו סוגי לחמים שונים הנבדלים בהרכבם ובטעמם וכן סוגי קרקרים קטנים בכל פינה של מקום האירוח.
• את היין רצוי לשפוך לתוך כלי הנקרא דיקנטר לפני בואם של האורחים, בייחוד יינות אדומים "כבדים" על מנת לפתוח את הטעמים לפני שתיית היין.
• חשוב מאוד להגיש את הגבינות בטמפרטורת החדר.
• גבינות קשות יש להניח על משטח/קרש חיתוך מתאים (עדיף מעץ) ולצרף סכין לכל סוג גבינה.
• פזרו סכו"ם (סכינים ומזלגות) וקיסמים לנעיצת הגבינות החתוכות שיהיו נגישים בכל פינה.
• אפשר להוסיף קינוחים נפלאים לגבינות שאתם מגישים לדוגמא: גבינות עם פירות יבשים בטעמים כמו: תאנים, משמשים ודובדבנים – זהו קינוח נפלא. גם פירות טריים עם גבינות הוא שילוב מנצח – נסו להגיש גבינות עם תאנים, תפוחים, משמשים ושזיפים, אך לא עם פירות הדר.
• גם אגוזים הם תוספת מעולה לגבינות ויין והם מדגישים לרוב את התכונות המתוקות שבגבינה. האגוזים המומלצים הם: שקדים, אגוזי לוז ופקאן.
• גבינות הן הקינוח האולטימטיבי והופך כל ארוחה לחגיגה.
טיפים לאורחים המוזמנים לערב גבינות ויין:
• השתמשו תמיד בסכין נפרדת המצורפת לכל סוג גבינה על מנת למנוע ערבוב טעמים.
• חתכו את הגבינה לאורכה – מהמרכז אל הקליפה.
• למרות שנוח מאוד לאכול גבינות עם האצבעות (במיוחד את הגבינות הקשות הנוטות להתפורר) – נסו להימנע מהרגל זה והשתמשו בסכו"ם ובקיסמים.
• באופן כללי, קליפתן של הגבינות הרכות אכילה, אך בגבינות הקשות היא יכולה להיות יבשה ועדיף להימנע מאכילתה.
• את הגבינות הרכות יש לחתוך עם הסכין המונחת לידן, להעביר לצלחת האישית בצירוף קרקר. את חתיכת הגבינה שפרסתם מניחים מעל הקרקר ואוכלים כסנדויץ' קטן שאותו אוחזים בידיים.
• גבינות קשות יהיו פרוסות בדרך כלל כשנעוצים בהם קיסמים. אחזו בקיסם והכניסו את חתיכת הגבינה לפה.
• במידה ואתם לא שתיינים גדולים של יין, אל תהססו לומר זאת, אין בזה שום דבר לא מנומס וכדאי להיות כנים בנוגע להעדפותיכם.
• אין להעמיס על הצלחת את כל סוגי הגבינות יחד, במיוחד אם יש סוגי גבינות שאינכם מכירים. עדיף לחזור כמה פעמים למזנון ולקחת כמות קטנה בכל פעם מאשר להשאיר על הצלחת גבינות שאינן לטעמכם.
• בשום אופן אין להחזיר חתיכת גבינה שחתכתם, גם אם לא נגעתם בה.
מתוך הספר: 'עוד שאלה של נימוס' מאת תמי לנצוט ליבוביץ