בלוג
<< הומוסקסואליות בעסקים >>

       על היציאה מהארון והקהילה הגאה בעסקים

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

מתוך הספר: 'הקוד – שפת העסקים הבינלאומית'

בשבוע שבו קימים הרבה חילוקי דעות בקשר לקיום מצעדי ה להט"ב בירושלים, באר שבע ,שבה במקום מצעד הגאווה התקיימה עצרת מחאה , חבל שלא

להכיר ולקבל את העולם בו אנו חיים כיום. הוא גלובלי ורבגוני, יש בו צבעים, סוגים ומינים שונים ומיוחדים,ולכן אין משמעות לסיווג אדם על פי העדפותיו

המיניות. התפיסה המודרנית מקבלת את הנטייה החד-מינית כדבר טבעי, מקבלת את ההומוסקסואלים והלסביות כשווים לכל עניין ומתנערת מהגדרות

ומסיווגים מיושנים, שהכתימה קהילה לגיטימית על סמך סטראוטיפים.

ההתפתחות שלנו כגזע אנושי תלויה במידה רבה ביכולת שלנו לעבור מחשיבה ליניארית,שמפרידה, מסווגת,מנתחת ושופטת כל פרט, לחשיבה של מכלול זווית.

המבט משתנה ונותר מעט מאוד מקום, אם בכלל, לשיפוטיות .במהלך עשרות השנים האחרונות הפך נושא ההומוסקסואליות לאחד הבולטים והמשמעותיים

בשיח החברתי.במדינות העולם המערבי, והמגמה כיום היא ליברלית ופתוחה. התפיסה של ההומוסקסואליות כסטייה מינית לא רק שאינה "בון טון" היא עלולה

להדביק על מי שמבטא הלך רוח שכזה תווית שלילית.

בזירת העסקים הבינלאומית. התהליך המתרחש דומה לזה שהתחולל עם כניסתן של נשים לשוק העבודה, על שלל ההתנגדויות, הקשיים ודרכי ההסתגלות

שיצרה הצטרפותן למעגל, ועד לקבלתן כחלק בלתי נפרד מן החוג העסקי.

כמה טיפים קטנים שכדאי לאמץ:

באירועים עסקיים או קולגיאליים, שמחוץ לשעות עבודה, כאשר מוזמנים העובדים ובני זוגם, יש לקחת בחשבון  את אופי הארגון והמועסקים בו. במרבית

המקרים, טבעי ומובן מאליו שתופיעו עם בן הזוג שלכם, ואין צורך בהתייחסות מיוחדת גם אם הוא בן אותו מין.

אולם יש לקחת בחשבון שיש עדין חברות בארץ ובעולם  )שלאו דווקא מהזירה העסקית(  שעדיין מתקשות לקבל את ההומוסקסואליות כמובנת מאליה,

ובמקרים שתמצאו לנכון – יש להקדים ולשאול את המארח, אם יש.לו  איזו שהיא בעיה אם בנן הזוג הוא מאותו מגדר.

מטרת השאלה היא לוודא שנוכחות של זוג חד-מיני באירוע לא תהיה פוגענית כלפי מישהו חשוב באירוע או כלפי קבוצה גדולה של אנשים. פגיעה

כזו אמנם תהיה דו-צדדית, אולם סביר להניח כי לא תוכלו לחוש בנוח גם אילו תביאו בכל זאת את בן/בת הזוג שלכם.

הידעתם: 

בפרוטוקול האירוע הרשמי  כשמזמינים כל אדם עם בת או בן הזוג , מבקשים המארחים  לפני הגעתם להודיע בכתב מה שם בני הזוג, וזאת על מנת

להכיר ולהכין את עצמם לקבלת פנים מכבדת ומכבדת לבני הזוג. ולתת להם להרגיש רצויים ומכובדים . על בני זוג שמגיעים להתנהג בצורה סולידית.

נסו להמעיט במגעים, כדי לחסוך במבוכה ובהרמות גבה.  שמרו את ביטויי האהבה לפורומים יותר חברתיים ופחות מקצועיים.

באשר למי שפוגש בבני זוג חד-מיני, ההנחיה היא ברורה: קבלו אותם כפי שהייתם מקבלים כל זוג נורמלי אחר.  אין שום סיבה לייחס לכך חשיבות או

להקדיש לכך תשומת לב.

על היציאה מהארון והקהילה הגאה

למילה "הומו" יש שני מקורות: מקור אחד הוא מיוונית, שם "הומוס" פירושה "זהה". ההנגדה היא "הטרו"  גם ביוונית,  ופירושה "אחר" מכאן: הומוסקסואל

והטרוסקסואל.המקור הנוסף של המילה "הומו" הוא מלטינית,“Homos” שפירושה “אדם".

תהליך ההשלמה וההטמעה של זהות הומוסקסואלית הוא במקרים רבים תהליך ארוך וקשה. הוא כולל בתוכו מרכיבים רבים, ביניהם קבלה עצמית של מיניות

חריגה, יציאה מהארון מול המשפחה, מול החברים, העבודה ולפעמים מול החברה כולה, עם זהות שהוסתרה תקופה ארוכה. לתהליך ההשלמה והקבלה

העצמית ישנו מרכיב נוסף והוא קבלה של האדם את עצמו לא רק כהומוסקסואל (או לסבית( אלא כחלק מהקהילה הגאה. אצל אנשים רבים דווקא

ההשתייכות לקהילה נתפסת כמאיימת יותר מקבלת הזהות המינית הגאה שלהם.

על פניו, נראה כי לא הכרחי שיהיה קשר בין קבלה עצמית ויציאה מהארון לבין היטמעות בקהילה. אך לאמירה "אני לא שייך" יש מחיר.

הומואים ולסביות, בייחוד אלו שחיים או חיו בפחד והסתרה, הם במקרים רבים אנשים שגדלו בתחושת חוסר שייכות לחברה בה גדלו. הקהילה הגאה,

 היא הרבה פעמים מקום שבו ניתן להתגבר על חששות רבים,  למצוא קבלה חברתית ולשאוב ממנו כוח.יותר מזה, הקהילה היא כוח פוליטי וחברתי מניע,

כמו גם רשת עסקית ענפה ומגוונת, שמכילה הזדמנויות מקצועיות רבות.

מתוך הספר: 'הקוד – שפת העסקים הבינלאומית'

כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ