שאל את תמי
קטלוג ספרים
כתבות וידאו
מאמרים חדשים / בלוגהאתיקה האמיתית בסיפור בר לב והאטיקט (נוהגים)/ עקרון "העליהום"
מאת: תמי לנצוט ליבוביץ
תאריך: 29.11.10
כולנו א', זעקו השלטים עת הפגינה ד"ר איריס אינס קניג ואני יצאתי מהסיפור הזה די מבולבלת. אני חייבת להודות על האמת. אני לא יכולה שלא לכעוס על מה שהתרחש בשבוע שעבר במדינה, או ליתר דיוק, על מה שמתרחש בעת האחרונה בכלל, מזה זמן רב.
שמתם לב באיזו קלות ניתן בזמן האחרון לעשות "עליהום" על דמות ציבורית? שמתם לב למומנטום שבו נעשה בדרך כלל הלינצ' התקשורתי הזה? קשה להתעלם מזה. בדיוק בתקופה בה עומד איש ציבור כלשהו לקבל מינוי חדש, הולכת ונחשפת פרשייה שערורייתית מעברו. שלא תבינו אותי לא נכון. אני חלילה לא מקלה ראש במעשי פשע ובכלל זה הטרדה מינית באשר היא. חס ושלום- לא. מה שאני כן באה לומר הוא שנסיבות חשיפת הפרשה מחייבות הרמת גבה ודרשני. מכירים את הביטוי- "חפש את האישה?", אז אני אומרת- חפשו לא את האישה… חפשו את האינטרס שמאחורי עידוד האישה לחשוף את הסיפור. אני לא משוכנעת שתמצאו שם אתיקה. כך בדיוק במקרה של אורי בר- לב. מישהו, מעוניין היה בחשיפה הפומבית של ד"ר אינס קניג והאינטרס שלו לדעתי, לא היה טובת המוסר הציבורי. נהפוכו. מוסר ואתיקה לא עמדו מאחורי העליהום הזה.
במקרה הספציפי הזה, אם אכן חטא אורי בר לב ופשע כפי שהוא מואשם, טובת הציבור הייתה בחשיפה המיידית של המקרה וטוב היה אם אכן היה נעשה כן. מדוע נזכרנו להיות אנשי צדק אחרי? היום, אחרי החשיפה, נחשפים לא רק פרטים. נחשפת גם העובדה שבעצם- "כולם ידעו"… "ככה היה"… וזה לא היה כל כך עצוב אלמלא לא הייתה זו הפעם הראשונה בה פרשייה נחשפת בכזו צורה בתקשורת. אחרי. בסמוך למינוי. עם פיל לבן וענק שקוראים לו- אינטרס, והוא לא תמים בכלל.
אם ברצוננו לתרום למוסר הציבורי, לאתיקה, חשוב שנקפיד על האתיקט- על הנוהגים. אם נעשה פשע- יש לדווח מיד, אם יש ספק- יתכן ולא מדובר בפשע ואז עלול מישהו תמים להיות קורבן, זמן מה אחרי.
אני שוב מדגישה- איני באה לתמוך במעשי הטרדה מינית אולם חשוב שנקפיד ונשמור על המוסר תמיד ולאורם של כללים חברתיים ברורים וקוד התנהגות חברתי ציבורי בסיסי. כאשר הוא נחשף בשל אינטרס, היד המאשימה קלה מאוד על הדק הלינצ'.
מילה נוספת לי לנשים. חשוב שנזכור שההתלהמות ויצירת אווירת ה- כולנו יחד נגדם- עלולה לזרוע גם נזק. בכדי שנמנע תופעות מגונות של הטרדה חשוב לנו להרים דגל אדום ולהתלונן מיד כשאנו סבורות שיש מקום לכך. הגיוס הקולקטיבי, זמן רב אחרי והכעס הדטרמיניסטי- עלולים להיות בעוכריינו.
בואו כולנו נתייחס למוסר ולנהגים בלי ציניות. שהרי אם לא נעשה כן, סופנו שנפגע במארג
החברתי בו אנו חיים.
© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ