שאל את תמי
קטלוג ספרים
כתבות וידאו
מאמרים חדשים / בלוגהישראליות בהתגלמותה החיובית
מאת: תמי לנצוט ליבוביץ
עכשיו, כששככה האש, תרתי משמע- גם האש הדולקת, גם האימה וגם הזעקות על המחדלים שהביאו לה, ניתן לעצור ולהביט לאחור, ולראות כי בתוך כל הרע שארע, ובינות לאסון, היו גם ניצנים של טוב.
ביננו? אנו כבר מכירים את זה מהעבר ובעיקר מהמלחמות. זו הישראליות בהתגלמותה החיובית. אותם רגעים קשים, אותם ימים של פחד, הם שמאחדים אותנו יחד ומזכירים לנו למה אנחנו כל כך גאים להיות ישראלים. המתנדבים הרבים בקרב האזרחים, ההרתמות הכוללת לתרום, לתת, לארח, להזמין, לסייע… מיד לכשארע האסון, צצו ועלו ברשתות החברתיות ובכל ערוצי המדיה, עשרות ערוצי תמיכה וסיוע בנפגעים. בנוסף, זכינו לראות הפתעה נוספת שלי באופן אישי, חיממה את הלב. מדינות העולם, מי מובנת מאליה יותר ומי פחות (ועל כך מגיעה הברכה לטורקיה ולעם הפלסטינאי שנרתמו ללא היסוס), הצטרפו גם הן וסייעו לנו במצוקתנו הקשה. המאוד קשה יש לומר.אני חושבת שמגיעה תודה גם לצוותים שעבודתם ומסירותם ראויים לכל הערכה- אנשים שעבדו ברציפות ובנחישות וללא מורא… האמת? הבה נודה שלאחרונה כבר שכחנו שבעצם יש לנו על מי לסמוך.
גם בגיזרה הפוליטית אני סבורה שיש מקום לפרגן. צמרת השלטון ובראשה ראש הממשלה, לקחה את הפיקוד וכאשר הבינה את מימדי הסכנה, נמנעה ממניירות פוליטיות וביקשה סיוע מחוץ. וכן. זו לחלוטין לא בושה.לפעמים צריך הרבה בטחון וגאווה בכדי להודות שאינך יכול להתמודד לבד. מה שבעיקר צריך לשם כך זו – אחריות. אחריות אישית וציבורית.
יהיה זה הסיוע מבית או יהיה זה הסיוע מחוץ- כולם חיממו את הלב והראו מהי התנהגות אנושית אמיתית וכיצד בכוחה לעקוף ולחצות גבולות. בלב האסון ניתן היה לשמוע כל כך הרבה שפות- יוונית, טורקית, ספרדית, אנגלית כשבעצם כולם דיברו באותה השפה- השפה הבינלאומית האנושית, ההרתמות לסייע, כולם פעלו על בסיס אותו קוד התנהגות בסיסי. בתוך המצב יכולנו לראות נקודת אור קטנה בכך שאולי העולם לא שונא אותנו כמו שאנו נוהגים לחשוב, ואולי אלה אנחנו שלא ממש אוהבים את עצמנו. לא מספיק בכל אופן.
היום, כשהאש שככה, ניתן להתחיל ולהסיק מסקנות. אם אכן היה מחדל נורא בהערכות- יש מי שעליו לשאת בתוצאותיו. מסקנות רבות צריכות להתקבל לעתיד- ההתחממות הגלובאלית, האקלים החם שפוקד את אזורנו, הבצורת הקשה, כל אלה רק מגבירים את הסיכוי לדליקות מסוג זה. אנחנו אולי לא יכולים לשלוט באיתני הטבע, אבל אנחנו כן יכולים לשלוט באחריות של כל אחד ואחת מאיתנו- או לכל הפחות, באחריות שלנו עצמנו.
צריך אש קטנה מאוד בכדי להבעיר בערה איומה כמו זו שחווינו. אולם יחד עם זאת צריך גם קוד התנהגות אנוש ואזרחי, חיובי ואחראי, שלא יתן למקרה נורא כזה להשנות. קוראים לזה סיביליטי. ראינו אותה מרימה את ראשה היפה, בדמותה של ההרתמות האזרחית והסיוע. אני באמת מאמינה שהתנהגות בהתאם לקוד ההתנהגות האזרחי- הסביליטי יכלה למנוע את האסון הכבד. ליבי עם משפחות הנפגעים וכולי תקווה שלא נדע כמוהו לעולם.
כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ