שאל את תמי
קטלוג ספרים
כתבות וידאו
מאמרים חדשים / בלוגמהלך חסר ברק
תמי לנצוט ליבוביץ
חלפה יממה מאז נתקבלה ההודעה על פרישתו של אהוד ברק ממפלגת העבודה והקמת סיעת "עצמאות" ונראה כי כולם עדיין מוכים בתדהמה. איכשהו קשה לי להבין ממה הציבור הישראלי מופתע. אופיו של אהוד ברק, כבר מזמן מוכר לכל. רבות כבר דובר על אישיותו הבעייתית, על היותו "לא חברתי" (וזה אנדרסטייטמנט) ועל העובדה שקשה לסמוך עליו. אז נכון. ברק כבר התיימר לטעון כי הוא השתנה. אז הוא אמר. נו אז מה בעצם? הוא כבר הטביע בציבור את חותם תדמיתו. בפוליטיקה הישראלית כמו בפוליטיקה הישראלית- הכול כתמול שלשום והזיכרון הציבורי קצר. אז נכון. אהוד ברק לא ביצע עברה, ובאופן עקרוני, הייתה לו (ולמצטרפים אליו) את כל הלגיטימציה למהלך. אבל תקני ככל שיהיה, מדובר במהלך חסר ברק…
בעסקים, הסיפור הזה דווקא מוכר. מנהלים בכירים נוטים לעזוב את מקומות העבודה איתם זוהו ואותם הנהיגו והדבר לעיתים, כאשר מדובר ב"דם חדש" בארגון, אפילו מתקבל במידת הערכה. בתום קדנציה, לאחר תרומה לעסק, נוטים מנהלים בכירים לעבור לחברה אחרת במיוחד כאשר המהלך נחשב עבורם כקידום. בין אם מדובר ב- Head hunters, או בבחירה מפורשת של איש העסקים, הצעד הזה הוא שמאפשר לעסקים לקבל שינויים ולמנהלים להתפתח. אך בעולם העסקים, המנהל הבכיר נבחר באופן אישי על ידי דירקטוריון או מטה ולא על ידי ציבור המסתמך על עקרונות ומצע שהובטח. בפוליטיקה מקבל הנבחר מנדט מהציבור מסיבות מאוד ברורות. כל סטייה מהמצע שבזכותו הוא יושב בכיסאו, כמוה כבגידה. ושוב- זה לא שזה לא חוקי – אבל זה כרוך בעוול. עוול לציבור הבוחרים ולא פחות מכך, עוול לתדמית. הציבור נתן אמון, אולם הנבחר לא נאמן לציבור.
כפי שטענתי בהתחלה, התדמית של ברק כבר ידועה ומוכרת לנו מהעבר. ראו למשל כאן מה כתבתי רק לפני 3 שנים. אז על מה בעצם כולם כל כך מתפלאים? ברק לא השכיל להבין את חשיבותה של תדמית ואת המחיר על כך, אני מניחה, הוא ישלם ביום בחירות. הפעם אני מקווה- יזכרו לו זאת. התדמית שיצר לעצמו במו ידיו לא תניח לו ביום הבוחר.
כך או כך זה מתסכל. מאוד מתסכל. זה מתסכל גם כשמדובר בעולם העסקים ויותר מכך בפוליטיקה. הרעב של המנהל הבכיר לאתגרים וסיפוקים חדשים, בא לעיתים על חשבון הארגון. אז רק חשבו עד כמה לא אחראי הדבר, כאשר הארגון הוא בעצם מדינה. לא פחות מתסכלות ומייאשות הן התגובות של ההנהגה שלנו. אמירות לא מכובדות שמקורן בריבים ותככים, לעיתים אישיים נשמעו אמש והיום. אני מאוד מקווה שיישארו לנו כמה פוליטיקאים שישמרו על התדמית. התדמית של עצמם, התדמית של מדינת ישראל, התדמית שלנו.
מדינה, זה עסק לא פשוט. מדינה היא לא עסק, פשוט.
© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ