חופה וקידושין יהודית דתית למהדרין
תמי לנצוט ליבוביץ
שבת חתן
- החתן עולה לתורה. אצל האשכנזים שבת החתן היא לפני החתונה ואצל הספרדים מקיימים את השבת לאחר החתונה.
- אצל האשכנזים: מאחר והשבת היא לפני החתונה, כלומר, בתקופה בה החתן והכלה לא אמורים לראות זה את זה, הכלה אינה הולכת לבית הכנסת עם החתן, ובאותה זמן, היא עורכת שבת כלה בביתה, עם חברות שמשמחות את ליבה. אצל הספרדים: מאחר והשבת נערכת אחרי החתונה, הכלה הולכת לבית הכנסת עם החתן.
יום החתונה
- ביום החתונה, הכלה והחתן צמים עד לאחר החופה, בכדי להיטהר, להתנקות ולהתרכז, שהרי יום החתונה הוא בבחינת יום לחשבון נפש. לאחר החופה, כאשר הזוג נכנס לחדר הייחוד, הוא אוכל.
- נהוג שהורי הכלה שולחים לחתן ביום החתונה טלית חדשה והחתן שולח לכלה סידור תפילה שעליו חקוקים ראשי התיבות של שמה ויחד עם זה זר פרחים ובקבוק קטן של בושם.
- הכלה יושבת על הכיסא המיוחד, ושתי האימהות ניצבות לשני צידיה.
- החתן מלווה בשני האבות כאשר הוא צועד לעבר הכלה, על מנת לכסות את פניה בהינומה.
- אצל הדתיים מאוד אין מוזיקה רועשת כאשר הזוג צועד לחופה, והחברים מלווים אותה בשירה שמחה אמיתית.
- היהדות לא דורשת חתונה מפוארת, אולם היא מצווה על סעודה, בבחינת סעודת מצווה.
- שבע ברכות - במשך שבעת הימים שלאחר החתונה, החל בערב החתונה, בסיום הערב. נהוג בכל פעם לכבד אורח חדש שלא היה קודם, כלומר, בכל שבע ברכות תהיינה פנים חדשות, וכן כל ארוחה כזו מתקיימת במקום אחר, בדרך כלל בבתים של בני המשפחה וחברים. כך ניתן להתייחס לכל אורח, דבר שלרוב לא נעשה בחתונה עצמה בשל ההתרגשות וריבוי האנשים.
- המושג ירח דבש אינו קיים ביהדות, אשר מורה דווקא על השארות בחיק המשפחה ולא התרחקות למקום זר.
© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ