אירלנד

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

כשאומרים אירלנד – מתכוונים לאי כולו, אולם הרפובליקה של אירלנד משתרעת בדרום האי. אל צפון אירלנד, שמכונה גם אלסטר (Ulster), אנו מתייחסים כנפרד. הרפובליקה של אירלנד היא מדינה עצמאית ואילו הצפון הוא חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה. תושבי שני החלקים הם אירים, החולקים את אותה תרבות עשירה ומורשת מפוארת.

חגים ואירועים מיוחדים

ה-17 במרס נקבע כיום חגם של האירים, "יום פטריק הקדוש". פטריק הקדוש חי באירלנד במאה הרביעית לספירה והביא לאירים את בשורת הנצרות, אולם חגו הוא למעשה יום נטול חגיגות.

מלבד זאת, מתקיימים עוד פסטיבלים ואירועים רבים ומגוונים. בפברואר נערך פסטיבל הסרטים הבינלאומי של דבלין. בצפון מתחילה בחג הפסחא עונת המצעדים של האורנג'מן (Orangemen), הפרוטסטנטים הלוחמניים. ב-16 ביוני חוגגים בדבלין את בלומסדיי (Bloomsday), במהלכו מקריאים קטעים מספרו של ג'יימס ג'ויס "יוליסס" וצועדים ברחבי העיר במסלול שהלך בו גיבור הספר. ביוני נערך בליסטוול (Listowel) שבמחוז קרי פסטיבל לספרות הנקרא "שבוע הסופרים" (Writers' Week), ובבלפסט מתקיים פסטיבל ג'אז ובלוז. ביולי, עונת המצעדים בצפון בעיצומה, וב-12 לחודש יוצא כל אורנג'מן לרחוב לחגוג את הניצחון שנחלו הפרוטסטנטים בקרב על בוין (Boyne).
אוגוסט הוא חודש המרוצים, ובו מתקיימים מרוצי סוסים בטראלי (Tralee) שבמחוז קרי ותחרות הסוסים של דבלין (Dublin Horse Show). בקילורגלין (Killorglin), גם היא במחוז קרי, מתקיים יריד פאק (Puck Fair), מסורת עתיקת יומין, במסגרתה מבלים המשתתפים ימים ולילות בשתייה בלתי מוגבלת. בסוף-השבוע הראשון באוגוסט מתקיים פסטיבל הרוק השנתי הגדול של אירלנד, בתרלס (Thurles) שבמחוז טיפררי (Tipperary). בספטמבר מתקיימים פסטיבל הסרטים של קורק והפסטיבל לפולקלור של בלפסט. באוקטובר מתקיים בדבלין פסטיבל תיאטרון, בבלינאסלו (Ballinasloe) שבמחוז גולוויי נערך יריד הסוסים והבקר הגדול ביותר במדינה, ובקינסייל (Kinsale) שבמחוז קורק תוכלו להתענג על פסטיבל המעדנים של אירלנד. פסטיבל האופרה המתקיים בווקספורד (Wexford) בנובמבר הוא אירוע בינלאומי. את חג המולד חוגגים בכפרים בצורה שקטה ולמחרת, ב-26 בדצמבר, מקיימים מנהג עתיק של "נערי הזמיר" (Wren Boys), וקבוצות של ילדים, מוסיקאים ורקדנים מסורתיים עורכים הופעות ומבקשים תרומות בתמורה להבטחת מזל טוב לשנה שלמה.

קביעת פגישות

•  בדרך כלל תהליך קביעת פגישות, בכל הדרגות הארגון, הינו תהליך די פשוט.
• לרוב תגלו בעת קביעת הפגישות, שמנהלים בכירים וזוטרים כאחד ישמחו להיפגש עימכם, יהיו נגישים ונעימי הליכות.
• אם הפגישה חשובה לכם, מוטב לקבוע עם המזכירה שבועיים מראש.
• שעות העבודה המקובלות הן 09:00-17:30 בימי שני עד שישי, כולל.
• ארוחת הצהריים אורכת כשעה בשעות 13:00-14:00 ובשעה זו לא עונים למכשירים הסלולאריים.
• התקופה הנוחה ביותר לביקור הינה בין החודשים ספטבר עד מאי, היות ויוני, יולי ואוגוסט הינם חודשי תיירות עמוסים.
• עדיף לא לקבוע פגישות במהלך החגים, היות והרבה ארגונים ומנהלים נמצאים בחופשה.

פנייה בשם

• היות ומרבים האנשים עושים עסקים על סמך היכרות קודמת עם האדם, או בזכות אדם שלישי שערך היכרות, נהוג לקרוא בשמות לכל המשתתפים בפגישה.
• האירים אוהבים לדבר בשמות פרטיים ועושים זאת בתחילת הפגישות.
• צורת פנייה כגון: "sir" או "madam" – נאמרות לעיתים רחוקות.
• ציון התואר לפני השם אינו הכרחי באירלנד ולא משתמשים בו הרבה.

לבוש עסקי

• באירלנד יש להקפיד להצטייד תמיד במעיל ואף במטריה.
• יש להתלבש באופן חגיגי לארוחת הערב, אך אין חובה ללבוש ז'קט ועניבה. אפשר אפילו ללבוש בגדים בלתי פורמאליים, אך להימנע מ ג'ינס ונעלי ספורט.
• גברים ייגרבו גרביים לבנים רק במכון כושר או במגרש הטניס.
• את לבוש הקוקטייל יש לשמור עד לרדת החשכה.
• ביומיום התלבשו באופן שמרני והעדיפו צבעים חלקים וניטרליים.
• בפגישת עסקים: גברים צריכים ללבוש חליפה ועניבה. נשים צריכות ללבוש עניבה או שמלה עם בלייזר מעליה (נשים כאן לובשות מכנסיים בתדירות נמוכה יותר מאשר בארה"ב).

כרטיסי ביקור

• מקובל להחליף כרטיסי ביקור בתחילת הפגישה, זהו עניין שבשגרה.
• מקובל יותר להחליף כרטיסי ביקור עם אנשים חדשים שנפגשים איתם לראשונה וצופים עסקים משותפים איתם.

הפגישה עצמה

• בתחילת כל פגישה, נהוג להציע משקה למשתתפים, על מנת להנעים את האווירה.
• חובה לכבות את המכשירים הסלולריים במהלך הפגישות.
• יש ללחוץ ידיים עם כל המשתתפים, נשים גברים, בתחילת הפגישה ובסופה.
• קשר עין הוא מרכיב חיוני הן במהלך הפגישה והן בזמן לחיצת יד.
• העסקים הטובים ביותר הם כאלה שנערכו או תוכננו על ידי צד שלישי. לכן מומלץ שיוזם הפגישה ישתתף גם הוא במהלכה.
• האירים אינם דייקנים מאוד וייתכן כי ייאחרו במספר דקות לפגישה, אולם חובתו של האדם מן התרבות האחרת להגיע לפגישה בזמן ולא לאחר.
• נהוג להחליף כרטיסי ביקור בין המשתתפים, אולם לא בהכרח שהדבר יקרה בתחילת הפגישה.
• האירים נוטים להיות יצירתיים ואוהבים יותר אימפרוביזציה מאשר הידבקות לתוכנית פעולה ספציפית המתוכננת לפרטי פרטים.
• האירים טובים בתכנון מהלכי עבודה ופעילות לטווח הקצר, אין הם אוהבים לתכנן דברים לטווחים ארוכים.
• אל תלכו שולל אחר הרוגע והשלווה בפגישה. בזמן משא ומתן, האירים ידועים כאסרטיביים ביותר.
• יש לצפות שכל מה שתאמרו בפגישה יתפרש פשוטו כמשמעו. באותו אופן יש לפרש את הנאמר לכם על ידי עמיתיכם האירים.
• בתחילת העסקים תהיה מידה מסוימת של חשדנות – היו מודעים לה והתנהגו בטבעיות מוחלטת. יקח זמן לעמיתיכם האירים לרכוש את אמונם בכם, התאזרו בסבלנות, זהו תהליך נורמלי כאן.
• הישארו צנועים בכל מפגש עם האירים. הם אינם אוהבים אנשים המציגים את עצמם כ"יודעי כל".
• ציניות הינה תכונה אופיינית ובולטת בתרבות האירית. ציניות רבה מופנה בעיקר אל אנשים עשירים ובעלי כוח רב.

שיחה עסקית

• בדרך כלל מקדישים זמן בתחילת הפגישה ל- small talk ורק לאחר מכן ניגשים לדבר על עסקים. נושאים לשיחת חולין יכולים להיות: מזג האוויר, השהייה וההתרשמות מאירלנד, אתרים ומקומות בילוי וכולי. האירים אוהבים לשוחח גם על דת ופוליטיקה, וספורט הינו נושא שיחה מאוד פופולארי.
• לעולם אל תשאל אירי על משכורתו, כמה עלה הבית שלו, היכן וכמה עלו הבגדים שלו.
• לא מקובל לדבר על מחלה שאתה סובל ממנה לפני כולם.
• לא מקובל לפתוח שיחה בנושא אופי העבודה.
• הרבה עסקים באירלנד הינם עסקים משפחתיים, לכן יש לצפות לשיחות אישיות יותר בקרב בני המשפחה במהלך הפגישה.
• בשיחה עם אירי חשוב מאוד לשמור על קשר עין. אנשים שלא עושים כן עלולים להיראות כמי שאינם דוברי אמת.
• מומלץ לחכות עד שהמלווה האירי יעלה את נושא השיחה.

משא ומתן

• החלטות לא מתקבלות במהירות, לכן תהליך המשא ומתן יכול לקחת זמן ארוך.
• שיטות מכירה ושיכנוע אגרסיביות בדרך כלל אינן מקובלות ואינן אהודות.
• חובה להציג תמיד את היתרונות והחסרונות בכל עיסקה או מהלך.
• צפו להתמקח על מחירים ועל עלויות הכרוכות בעיסקה.
• במהלך משא ומתן, חוקי הארגון ומדיניותו נשמרים לאורך כל העת.
• נתונים סטטיסטיים ואפיריים נחשבים להוכחות הטובות ביותר לתמיכת טענותיכם.

פרוטוקול המתנות

• בשום אופן אין להביא לקולגות ועמיתים מהעבודה מתנות מכל סוג שהוא. מי שיעשה כך יחשב לבלתי מנומס וגרוע מכך, לא מקצועי. אולם, אם טיילתם בעולם, ראוי להביא מזכרת. המזכרת הנפוצה והמקובלת ביותר היא שוקולדים או מזון אחר עטופים יפה.
• מתנות מקובלות באירוע חברתי: בקבוק יין משובח, קופסה נאה של שוקולדים.
• פרחים נחשבים למתנה אינטימית יותר, אך אם ברור לכל שאין כך הדבר, מותר להביאם.
• בשום אופן אין להביא לארוחה שהוזמנתם אליה אוכל שהכנתם בעצמכם. הדבר מעליב את האדם שעמל על הכנת האוכל ומרמז לו שהאוכל שהכין פחות טוב מן האוכל שהכנתם אתם.

באירלנד התנהג כאירי

• יש לכבות טלפונים סלולאריים בכנסייה, בתיאטרון ובקולנוע.
• לא מקובל לשוחח בנייד בענייני עסקים במקומות ציבוריים, למשל רכבות, אוטובוסים, ברים ומסעדות. כאשר חייבים לקבל שיחה בזמן שהות במסעדה - יש להשאיר את הנייד אצל המלצר. במקרה של שיחה המלצר יודיע לכם על כך. לא לשכוח לתת למלצר טיפ על השירות.
• לא מקובל לבקש מספר טלפון מאדם שאין סיכוי שתתקשרו אליו.
• בתחבורה ציבורית לא מקובל להידחף בתור. באוטובוס וברכבת נהוג לפנות את המקום למבוגרים, להורים עם תינוקות ולנכים.
• בנסיעה במונית מקובל להתיישב מאחור, בצד הנגדי לנהג, וביציאה מהמונית יש ללכת מסביב לחלון הנהג לפני התשלום.
• אם אתם נוהגים, דעו כי שימוש מוגזם בצופר הרכב נחשב כחוסר נימוס. גניבת מקום חניה נחשבת כחוסר נימוס משווע.
• העישון באירלנד אסור בכל המקומות הציבוריים ובמקומות העבודה.
• אסור להדליק סיגריה בבית של מארח ללא אישור מפורש.
• עישון בפני ילדים אסור בתכלית.

נהגי אירוח בברים ובמסעדות

• אם הינכם זקוקים למזון מיוחד (על פי דיאטה), מקובל להודיע על כך מראש.
• כאשר אוכלים במסעדה בקבוצה, בסיום הארוחה יש לחלק את החשבון באופן שווה ללא "התחשבנות".
• אירלנד ידועה בבירות שלה. הבירה המפורסמת ביותר היא: "גינס" - המשקה הלאומי באירלנד. מקובל בפאבים שכל אדם מזמין סיבוב משקאות עבור חבריו. נשים לא משתתפות במנהג זה בנוכחות גברים.
• הימנעות משתייה והימנעות מהזמנה לשתיה (הזמנת הנוכחים) נחשבת כבלתי מנומסת. לעומת זאת, גם אם מפצירים בכם, אל תשתו מעל לכוס בירה אחת.
• כששותים משקה חריף נהוג לברך: "Slainte!" = לחיים / לבריאות.
• נשיקה מקובלת כמחווה חברתית, אך לעולם אין לנשק מישהו שמעולם לא פגשת. הנשיקה החברתית סמלית, לא נוגעים בעור וכמובן שלא משאירים "סימנים". נשיקה משני צידי הלחיים (המקובלת בבריטניה) נחשבת באירלנד ליומרנית.
• האירים לא נוהגים להחליף בין הסכין (שנמצא ביד ימין) לבין המזלג (שנמצא ביד שמאל) במהלך הארוחה. בסוף הארוחה הסכין והמזלג מונחים במקביל אחד לשני מצידי הצלחת. סכו"ם המונח בתוך הצלחת הוא סימן למלצר לפנות את הצלחת.
• בדרך-כלל נהוג להשאיר תשר של 10 עד 15 אחוז מהחשבון. במסעדות, החשבון בדרך כלל כולל שירות. לעיתים נדירות משאירים מספר מטבעות מעל לנדרש.

חומר זה לקוח מתןך הספר:

IBLCode

International Business Language Code 

שפת העסקים הבין-לאומית

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ