בריטניה - "הממלכה המאוחדת"

בבריטניה התנהג כבריטי

מתוך הספר: IBLCode- שפת העסקים הבין - לאומית 

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ 

בריטניה הגדולה היא ארץ אגדית עם מורשת מפוארת של בית מלוכה ועבר של אימפריה חובקת עולם, לצד חיים מודרניים תוססים והסתגלות לא פשוטה לשינויים הגלובליים. סטייל ואיפוק, היגיון מחושב והומור דק, הם אבני היסוד בזירת העסקים הבריטית. הממלכה המאוחדת היא פסיפס מרתק של סתירות וניגודים – בין המסורת האנגלית, הגאווה הסקוטית והרוח הוולשית – שיש לקחת בחשבון ולהכיר לעומק כאשר באים לעשות בה עסקים."

תעודת זהות:

שם מלא: " הממלכה המאוחדת" של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד (United Kingdom)
שטח: 129,720 קמ"ר
אוכלוסייה: 51 מיליון נפש
בירה: לונדון

הרכב האוכלוסייה: אנגלים, סקוטים, וולשים, צפון-אירים, וכן קהילות גדולות של יוצאי הודו, פקיסטן והאיים הקאריביים. 
שפה: אנגלית
דת: נוצרים המשתייכים לכנסיות האנגליקנית, הקאתולית והמתודיסטית, מוסלמים, יהודים, סיקים והינדים
משטר: מלוכה חוקתית

תרבות ואורח חיים
תרומתה האמנותית החשובה ביותר של אנגליה היא בתחומי התיאטרון, הספרות והאדריכלות. כמו כן, המדינה משופעת ביצירות אמנות ופיסול מכל התקופות ומכל קצווי תבל.

בספרות אפשר למנות את כתבי צ'וסר, שייקספיר, דיקנס ומוריסי כחלק מן התרומה העצומה של אנגליה לספרות המערבית. עם הסופרים החשובים בני זמננו נמנים פיטר אקרויד, מרטין איימיס, ג'וליאן בארנס, א. ס. ביאט, מרגרט דראבל, איאן מקיואן וג'נט וינטרסון.

אנגליה אינה מפורסמת באיכות המטבח שלה, אך התחייה הקולינארית שפקדה את לונדון בשנים האחרונות, הולכת ומתפשטת גם למחוזות רחוקים יותר.

חגים אירועים מיוחדים
לידיעת חובבי הספורט:

• מירוץ הסירות אוקספורד-קיימברידג', תחרות החתירה השנתית בין האוניברסיטאות הללו, מתקיים בנהר התמזה בלונדון בסוף מרץ / תחילת אפריל.
• מירוץ הסוסים המפורסם גראנד נשיונל, לאורך מסלול מכשולים מפרך, נערך מדי שנה באיינטרי שליד ליברפול, בשבת הראשונה של חודש אפריל.
• גמר הגביע בכדורגל מתקיים באיצטדיון וומבלי בלונדון בחודש מאי.
• אליפות הטניס מתקיימת באיצטדיון ווימבלדון בסוף יוני.
• באותו החודש שמים אנשי חוג השמפניה את פעמיהם לתחרות השיט המלכותית הנלי רויאל רגאטה, המתקיימת מדי שנה בהנלי-און-ת'מז.
• שבוע תחרויות השיט בקאוז מתקיים ברוב פאר באי ווייט, בסוף יולי / תחילת אוגוסט.

מי שאינו מתעניין במשחקי כדור ובבעלי חיים מהירי-תנועה, יוכל לבקר בתערוכת הפרחים בצ'לסי, שמתקיימת מדי שנה בחודש מאי, ברויאל הוספיטל בלונדון; לצפות במצעד הדגל - מצעד ראווה צבאי שנערך בלונדון ביום ההולדת של המלכה, באמצע יוני; להשתתף בפסטיבל גלאסטונברי - חגיגה משכרת של מופעי ראווה מוסיקליים, שמציפה את מדשאות העיירה גלאסטונברי בחודש יוני; בפסטיבל הבינלאומי היוקרתי לאמנויות הבמה וכן בפסטיבל לתיאטרון אחר באדינבורו, באמצע אוגוסט; וכמובן - בקרנבל הקאריבי שמשתולל בנוטינג היל בלונדון, בסוף אוגוסט.

קביעת פגישות

• שעות העבודה הן בימים שני עד שישי בשעות 09:00-17:00 באופן רשמי. הלכה למעשה רוב האנשים עובדים שעות ארוכות יותר. אנשים כאן יעדיפו להשאר במשרד  על לקחת עבודה הביתה.
• משרדי ממשלה סגורים לארוחת צהרים בין 13:00 ל- 14:00 ופתוחים עד 17:30.
• בנקים פתוחים בשעות 09:30-16:30 ושעות הפתיחה של החנויות אינן תחת פיקוח, גם אם יש מגבלות מסוימות על מסחר ביום ראשון. רבות פתוחות סביב לשעון.
• פגישות יש צורך לקבוע מספר ימים מראש, ולאשר כשמגיעים לאנגליה. רוב אנשי העסקים כאן לא יעשו עניין גדול גם אם תבקשו פגישה בהתרעה קצרה, אך יהיה קשה יותר להגיע בפתאומיות לאנשים במשרות בכירות.
• מומלץ לא להגיע לפגישה עסקית בחודשים יולי – אוגוסט, כשרבים נמצאים בחופשה שנתית. גם איסטר הוא מועד רצוי לחופשה, כמו גם התקופה בין חג המולד לראש השנה, בה סגורה התעשייה כמעט לגמרי. חוץ מזה יש כאן שמונה ימי חג בלבד – המספר הנמוך ביותר באירופה.
• הזמן הטוב לקביעת פגישות הוא סביבות 11:00 ו – 16:00. פגישות לארוחות בוקר הינן נדירות מחוץ ללונדון או ערים גדולות אחרות. פגישות חיוניות בדרך כלל לא יהיו חלק מארוחת ערב או צהריים.
• דיוק מוערך כאן, אך איחור קל לא ירשם לחובתכם – עד 15 דקות לערך, כאשר זו פגישה של אחד על אחד. כאשר יש אנשים רבים המחכים לכם, רצוי להגיע בזמן. לאירועים חברתיים כדאי להגיע באיחור קל של כ-15 דקות אחרי הזמן הנקוב. אם הוזמנתם לארוחת ערב ב-19:00, תצופו להגיע בסביבות 19:20.
• התחבורה כאן לוקחת יותר זמן מהמצוין במדריכים. אמנם על נהגים לשלם כעת בכניסה למרכז לונדון ויש שיפור ניכר בזרימת התנועה מאז הוחל החוק, אך התנועה עדיין כבדה ויש לקחת בחשבון מספיק זמן מראש כדי להגיע בזמן ולהימנע מהאיחור ה"כמעט" מובן מאליו.

פנייה בשם

• למרות המוניטין שלהם כנאמנים לרשמיות, האנגלים למעשה אינם כאלה והדבר בא ליידי ביטוי בנפוצות השימוש המיידי בשם פרטי בכל תחומי החיים, במיוחד בין בני 45 ומטה ובתעשיות החדשות.
• למרות זאת, מן הראוי לחכות שתוזמנו לעשות זאת. לעיתים קרובות הזמנה לשימוש בשם הפרטי תהיה ספונטנית, אך אולי לא תהיה כלל. לכן עקבו אחרי כללי הטקס הרשמיים, בייחוד כשמדובר באנשים מבוגרים. איש לא נעלב מעודף טקסיות, אך חוסר רשמיות תיתפס כיומרנית ולא ניאותה. כמו כן לא כדאי לחזור שוב ושוב על השם במהלך שיחה.
• יש מדריכי נימוסים וטקס המסבירים במדויק איך יש לפנות למלכה, ללורד, לבישוף או לאיש צבא מדרג בכיר, אך עיקרון פשוט ויעיל הוא להשתמש בתואר הרשום בכרטיס הביקור או בכרטיס הניתן בעת ההצגה ראשונית.
• אותו עקרון תקף גם לכתיבת מכתבים. יש להתחיל בצורה רשמית עד ששותפכם ירמוז שניתן אחרת – למשל יסיים מכתב בשמו הפרטי בלבד. בתכתובות מסוימות עדיין תשמר הפורמאליות עד שיפגשו הכותבים.
• כפופים לא יפנו לממונים עליהם בשם פרטי בכתב או בעל פה.
• החוקים לגבי דואר אלקטרוני נוקשים פחות, אך רבים משתמשים בהם כאילו כתבו מכתב רגיל, עם החוקים המקובלים בו. בכל מקרה שגיאות כתיב אינן נסלחות – אתם יכולים להסתייע בתיקון האוטומטי שבמחשב, אך אל תוותרו על הגהה.
• במסמכים רשמיים, פגישות, ועידות ועוד - המוסכמות אחרות. שם לעיתים מקובל השימוש בשם מלא ובתואר גם בין אנשים שברגיל יפנו זה לזה בשמם הפרטי. למשל: כבוד היושב ראש. 
• לנשים, שמצבן המשפחתי לא ידוע, כדאי לפנות כגברת.
• הדור הותיק כולו עדיין ישמח אם יפנו אליו בהקדמת התואר אדון או גברת.
• ישנם מוסדות בהם הקדמת תואר לשם חשובה כגון: בצבא, באקדמיה, בכנסייה או בממשלה. אך נוהג זה, שיש לכבדו בהקשר המתאים, אינו משפיע לרוב על פרוטוקול העסקים באנגליה.
• יש מסורת ארוכה בין גברים שהם חברים קרובים, שבדרך כלל הלכו לאותו בית ספר, אוניברסיטה, או צבא - להשתמש רק בשם משפחה. אין לחקות מנהג זה! בהעדר תואר רשמי, יש להשתמש לפחות בהקדמה של אדון או גברת לשם המשפחה.
• "סר" או "מאדאם" משמשים בפניה ללקוחות או אורחים במסעדות, חנויות ועוד.
• מי שזכו לתואר אבירות ומכונים "סר" או "ליידי" בדרך כלל אוהבים את השימוש בתואר, הואיל וניתן כהוקרה על הישגים מיוחדים או תרומה מיוחדת. על כן אין זה נדיר שגם בקהילת העסקים תפגוש מישהו שזכה בתואר שכזה. פנייה לאדם זה תהיה "סר ג'ון" או "ליידי סמית" לאשתו. הכינוי לאישה הוא "דאם"  אליזבת – התואר בצירוף שם פרטי. בתו של דוכס או רוזן תקרא "ליידי" בצירוף שמה הפרטי.

לבוש עסקי

• לבוש שמרני הוא הנורמה. חליפות עסקים כהות לגברים ולנשים (כחול, שחור, אפור פחם), עשויות מאריגים חמים כגון צמר.
• נראה שהבריטים אדישים לסטייל ולאופנה, אך הם עדיין סנובים ביחסם לאיכות. על כן מי שנמצא בעמדות בכירות בשירות הציבורי, למשל בנקאים, עורכי דין וכולי, מצופה ללבוש בגדים והנעלה איכותיים, שנקנו בחנויות היוקרתיות ביותר.
• בעלי מקצועות אחרים מתלבשים במידה רבה לפי עיסוקם: בענף הפרסום הלבוש  ראוותני יותר, אך עדיין בגדי מעצבים. הנהלה בדרג הבינוני תקנה לרוב בגדים משיקולי עלות יותר משיקולי הסגנון או איכות הבד, אך עדיין יהיו אלו חליפות לגברים ולנשים כאחד. נשים יכולות ללבוש חליפות מכנסיים, על כולם להימנע מללבוש ג'ינס.
• יש חברות שהנהיגו לבוש קז'ואל ביום שישי. מומלץ לכם לבוא לבושים יותר ולהסיר את הז'קט או העניבה אם במקום נהוג לבוש חופשי יותר.
• לא צפוי שתפגשו סקוטי בחצאית או בריטי בחליפת טוויד, מגבעת ורובה ציד בידו – אלו שמורים לאירועים או לבעלי האחוזות בבתיהם, אך הבריטים אוהבים עד היום להתאים את התלבושת לאירוע. אם הוזמנתם למרוץ באסקוט, שמלת בוקר וז'קט יהיו ראויים. לאופרה בחרו בטוקסידו. הטקסיות קצת משתחררת בזמנים אלו, אך במלונות ובמסעדות היקרות ידרשו הגברים ללבוש חליפה ועניבה (שינתנו לכם במקום בדרך כלל, אם אין לכם), הנשים יידרשו ללבוש שמלות. אם יהיו אירועים רשמיים, בהם נדרשים בגדי ערב, ייכתב כך על ההזמנה. לא יעשו עניין גדול אם תבואו עם חליפה רגילה במקרה שבאתם מצידו האחר של העולם, אך מאמץ מצידכם לשכור חליפת ערב יזכה להערכה, וגם יעזור לכם להרגיש שייכים.
• באנגליה, אם כתוב במפורש על ההזמנה  "Lounge suit", זהו קו האמצע בין חליפת ערב ללבוש קז'ואל (ז'אקט ועניבה) מתוחכם. נשים יכולות לחקות את הגברים וללבוש חליפה, אולי בתוספת אביזרים נאותים.
• גברים מתבקשים שלא לשים כלי כתיבה בחולצה או בחזיית הז'קט, אך ניתן לשים שם מטפחת יפה.
• מומלץ להימנע מעניבה עם פסים (זו יכולה להיות דומה ללבוש של אוניברסיטה או מועדון כלשהו שאינכם משתייכים אליהם).
• מבקר כאן צריך להיות מוכן לכל לבוש, מוזר ככל שיהיה, בשעות הפנאי. יש עדיין מי שמתעקש ללבוש בגדים השומרים על מעמדות כבעבר.

כרטיסי ביקור

• במהלך הביקור העסקי יש להצטייד במלאי גדול של כרטיסי ביקור, היות והם מוחלפים לעיתים תכופות מאוד.
• כרטיסי הביקור מוחלפים בדרך כלל בסיום הפגישה.
• חשוב מאוד שהנייר שעליו מודפס כרטיס הביקור יהיה איכותי.
• וודאו כי תחום עיסוקכם ותפקידכם רשומים בצורה מעניינת ואפקטיבית.

הפגיש עצמה

• גם אם עובדים צעירים בדרג נמוך יותר יכולים לנהל משא ומתן מרחוק, מומלץ לשלוח עובד בכיר לדיונים פנים אל פנים באנגליה. לא שיש לאנגלים משהו נגד עובדים צעירים, אך יש קורטוב של אי אמון כלפי "כוכבים" שרק הגיעו מאוניברסיטה זו או אחרת. דבר זה נכון לסקטור היצרני והפיננסי כאחד, בהם יש כיום אנשים רבים בדרג בכיר עם פחות השכלה פורמאלית, שצמחו בתוך הארדון. התייחסות זו נמצאת בתהליך של שינוי, אך עדיין יש מסורת של לימוד העסק תוך כדי עבודה וניסיון, ולא על סמך תעודות. בנוסף אנשים בוגרים יותר חשים יותר בנוח באווירה הרשמית מאד של תרבות העסקים הבריטית.
• בתעשיות היצרניות יש עדיין יחסית מעט נשים בתפקידים בכירים, למרות שהן מהוות רוב בכוח העבודה יחסית לשאר אירופה. אפליה על רקע של מגדר אינה חוקית כמובן, אך רחוק מן המרכז במקומות רבים עדיין יש דומיננטיות גברית בתפקידים גבוהים. אישה (ולעיתים גם מי שאינו גבר לבן) המגיעה לדיונים במקומות שכאלה, צריכה לשמור על התנהגות מקצועית, להפגין שליטה בפרטים בתחום עיסוקה וללבוש לבוש שמרני.
• עסקים בריטיים מודרניים מונעים יותר על ידי תוצאות מאשר תהליכים קשיחים. זוהי תוצאה של הרפורמה של תאצ'ר בשנות ה-80, שעודדה מנטליות של מעשים במקום בירוקרטיה מייגעת.
• למרות שקהילת העסקים הבריטית שמה דגש על תוצאות לטווח קצר, יותר מעל יעדים לטווח הרחוק, יש העדפה לקשרים ארוכי טווח ולא לעסקים הנעשים בו ברגע.
• במהלך פגישה חיונית, הבעות פנים יהיו מינימליות ויקשה עליכם לגלות מה חושבים עמיתיכם. היו סמוכים ובטוחים שהם עוקבים בקפידה אחר הנעשה, גם אם הם נראים אדישים. לכן שמרו תמיד על מקצועיות ואדיבות, גם כשישיבה גולשת לפסים פחות פורמאליים. תנו לשותפיכם הבריטיים את הזמן להעריך כראוי אתכם כבני אדם,  את הצעתכם ואת החברה אותה אתם מייצגים. הבריטים מתוחכמים, שימו לב ונסו לראות מי הם אנשי המפתח. לעיתים האיש השקט ביותר בחדר הוא המחזיק בעוצמה הרבה ביותר.
• היו מודעים: הבריטים אלופים בדיבור בלשון המעטה, והציניות היא נשק אהוב. שאלות ישירות עשויות להביא תשובות מתחמקות.
• נוהג נוסף הוא להימנע מאמירת המובן מאליו ורמיזה לכיוון ההפוך מהנאמר. שימו לב לטון הדיבור, להבעות הפנים, לנאמר ולדברים שלא נאמרו.
• הומור משחק תפקיד חשוב בדיונים עסקיים. בדיחות ואנקדוטות יכולות להיות נכס. צפו לאמירות סרקסטיות, ללגלוג על המתחרה, לאי הסכמות ועוד.

• בהמשך להתנהלות המאופקת שלהם, אנשי העסקים הבריטיים נותנים ערך עליון לעובדות ולראיות מוצקות כאמצעי החשוב ביותר לשכנוע. רגשות ויחסים בין אישיים אינם רלוונטים.
• פגישה עשויה להראות לעיתים חסרת סדר או כיוון, בהתאם למסורת הדמוקרטית המאפשרת לכל אחד להתבטא. אך אל תטעו. גם אם עבודת הצוות חשובה, ההיררכיה נשמרת בקפידה. מנהלים בכירים ממשיכים להכריע בהחלטות הקריטיות, אך יש מקום חשוב גם לצוות הנמוך יותר. הבריטים עובדים טוב בצוותים ומגיעים להחלטות כצוות - אך הבוס נשאר הבוס.
• מומלץ לחלק גם חומרים מודפסים מן המצגת. על המצגת, מיותר לציין, להיות מוקפדת, ראויה ואפקטיבית.

שיחה עסקית

• בריטים רבים מתקשים בשיחת חולין עם אדם זר. יש מקומות וזמנים בהם שיחה קטנה עשויה לגרום לאי נוחות, כגון בעת נסיעה ברכבת התחתית. עיתון יכול לשמש כמגן או לחילופין כבסיס לנושאים לשיחה.
• בדרך כלל הבריטים מדברים בטון מדוד, בקול נמוך ללא הרמת קול או עם דגשים מיוחדים. האינטונציה יורדת והקול הופך נמוך לקראת סיום המשפט.
• הבריטים גם שומרים על פרטיותם ועל המרחב שלהם, הם יחושו חוסר נוחות מול מי שמנסה לחדור למרחב זה.
• מומלץ לדבר במשפטים שלמים ולא לתת למחשבה לנדוד באמצע משפט, הבריטים מוצאים זאת מטריד למדי. כמו כן כדאי להתאמץ לא להפריע למישהו באמצע משפט.
• הבריטים מעדיפים להימנע מויכוחים נלהבים. אך אם הויכוח מתלהט, בדרך כלל בעזרת אלכוהול, זה הזמן למצוא תירוץ טוב ולסגת. גם כאן עיתון או עבודה בה אתם מעסיקים את עצמכם יכולים לעזור בשמירה על המרחב שלכם.
• מומלץ תמיד לפתוח שיחה בשאלה פתוחה מאשר להביע עמדתכם האישית בנושא מסוים. הבריטים סובלניים ופתוחים, אך בהתחשב בכך שלעיתים אנו שואבים את הידיעות מהעיתונות, ובכך שהעיתונות הבריטית ידועה בקיצוניות של הצגת העמדות, כמו גם בנקודה שלכל אומה יש את נקודות הרגישות שלה – הצגת עמדות קיצוניות בנושאים רגישים עלולה להתפרש כפוגעת. הבריטים אוהבים את ארצם ואת תרבותם, מומלץ גם לכם לכבד אותן.
• קושי בתקשורת עשוי לנבוע מהנטייה הבריטית לאירוניה קלה ומהמעטה בחומרת עניין זה או אחר.
• המהום  עשוי להיות לעיתים סימן להתלהבות, בזמן אחר סימן לעוינות או לאדישות.
• הבריטי מוצאים את הישירות, שחלק מן הזרים רגילים בה מתרבותם שלהם, כמביכה לעיתים.
• הומור הינו חיוני בכל תחום בחייו של הבריטי. בחברה שנמנעת מהבעת רגשות, ההומור משמש כמגננה ודרך טובה. כדאי לשאוף להיות חד ושנון ולצפות גם לאמירות שישמעו לא ראויות במקום אחר. הבריטים פחות "פוליטיקלי קורקט" מעמים אחרים.
• החברה הבריטית בלונדון בפרט ובאנגליה בכלל הינה רב תרבותית ורב גזעית. כדאי להימנע מהערות מכל סוג שהוא על מוצאו, לאומיותו ואמונתו של אדם.
• נושאים  מועדפים לשיחה: מזג האוויר, ספורט – בייחוד כדורגל, חיות (זהירות מאמירות על אכילתם במקרה שצמחוני בסביבה), היסטוריה בריטית, ענייניי דיומא, חוויות מהשהות באנגליה, אוכל, בירה.
• נושאים שמומלץ להימנע  מהם: צפון אירלנד, דת - בייחוד בצפון אירלנד, המלוכה והמשפחה המלכותית, האיחוד האירופאי והאירו, המזרח התיכון, שאלות אישיות על מוצא, דת, עיסוק וכולי, מעמדות חברתיים, הגירה וגזענות, מין והומוסקסואליות בפרט.

משא ומתן

• טכניקות מכירה אגרסיביות או השמצה של מוצר או שירות של חברה אחרת, לא מתקבלות יפה. באותו אופן יתייחסו גם לשבחים מופרזים והתלהבות מוגזמת.
• לבסוף, כאשר החליטו לעשות אתכם עסקים, הבריטים יכולים להיות בוטים, ישירים, לא יחששו לומר את מחשבותיהם בקול רם ולא יהססו לומר "לא".
• הבריטים נוטים לשמור על החוקים ומדיניות החברה היא הסמכות בכל הדרגים. הצעה עסקית צפויה לסיכוי טוב יותר אם תפעל לפי החוקים שפעלו בעבר.
• קבלת החלטות יכולה להיות איטית. הפעלת לחץ או ניסיון לזרז את התהליך אינם יעילים. בסופו של יום מי שיחליט היא ההנהלה הבכירה והחלטה זו בדרך כלל אינה הפיכה.
• יחס לזמן ולשינוי משתנה בין החברות. יש חברות ותיקות שיכולות לקבור רעיונות חדשים לזמן ארוך, מאידך יש חברות שיכולות להציב תוכנית פעולה באופן מידי. היזהרו מביטויים כמו "אני אחזור אליך", לעיתים יסמנו שהעניין לא יקרה אף פעם.
• הסכם מוביל לחוזה. אם לפניכם איש עסקים רציני החוזה יערך במהירות רבה. עם זאת הביצוע עשוי להתעכב.

פרוטוקול המתנות

• חלוקת מתנות אינה חלק מפרוטוקול העסקים הבריטי. אנשי עסקים בריטיים יחושו מבוכה לקבל מתנות. הציפייה היחידה היא בסיום עסקה גדולה, לקבל משהו שיזכיר את האירוע. משהו מזהב, כסף או חרסינה בצירוף כיתוב מתאים. כדי למנוע מבוכה מהמקבל, מומלץ לבחור פריט באיפוק, בטעם טוב ולא ביוקר רב.
• מתנות קטנות כגון עט או ספר, עם חריטה מתאימה, יין או פרחים, יהוו סמל יפה להערכה ותודה לשותפים. היזהרו מלהצטייר כפטרוניים או מתנשאים.
• אפשרות נוספת היא להזמין את המארחים שלך לארוחה או להצגה טובה.
• תמיד מתקבלת בברכה הזמנה לסיבוב משקאות על חשבונך, זו גם הדרך המקובלת לחגוג יום הולדת.
• מתנות עסקיות אינן מוחלפות בחג המולד, אך ראוי לשלוח כרטיס ברכה שישמש להבעת תודה מחד ולשמירה על קשר מאידך. שלחו כרטיס מוקדם, רשות הדואר אינה זריזה במיוחד וכרטיס שיגיע באיחור יהפוך לתעודת עניות.
• באירוע בו אתם עשויים לקבל מתנה, היו מוכנים להשיב במתנה משלכם. אם נתפסתם בידיים ריקות, הזמנה לארוחת ערב תהיה תגובה טובה. אם זמנכם קצר, קפצו לחנות היינות הקרובה וקנו את השמפניה הטובה ביותר שיכולתם להרשות לעצמכם.
• אם הוזמנתם לבית פרטי, מקובל להביא יין, פרחים או שוקולד למארחים. אל תיפגעו אם המארח לא פתח את היין שהבאתו, יש לשער שהכין כבר מראש את היין לארוחה, כמו גם פתח את היין האדום וקרר את היין הלבן. שמפניה תמיד תתקבל בברכה ואפשר להכניסה מיידית למקרר לצינון. משקאות חריפים, לעומת זאת, הם עניין של טעם אישי ומוטב לא לתיתם כמתנה.
• בהבאת פרחים, הימנעו מורדים אדומים, ליליות לבנות וכריזנטמות.
• אם אתם באים לשהות אצל משפחה, יהיה רעיון טוב להביא משהו מארצכם. אלבום תמונות או חפצי אומנות מקומיים יכניסו את המארחים לעולמכם ויהיה גמול ראוי על שהכניסו אתכם אל ביתם. אם לא הייתם מוכניןם מראש לשהייה בבית, יהיה לכם זמן לחשוב על משהו שישמחו לקבל, ותזכו להערכה גם אם תשלחו להם משהו מיוחד בחזרתכם הביתה.
• בכל מקרה של אירוח בבית פרטי, ראוי לשלוח מכתב תודה, גם אם הוזמנתם רק להרמת כוסית.

בבריטניה התנהג כבריטי

• הבריטים ידועים כאנשים הנוטים לאיפוק. מחוות של טפיחה על השכם או חיבוקים אינם מקובלות ויש לכבד את המרחב האישי של המשתתפים בשיחה.
• שמירה על קשר עין תהיה נכונה כאשר אתם באים להדגיש עניין זה או אחר, אך אל תגזימו בזה.
• דיבור בקול רם אינו מקובל.
• ידיים עדיף להוציא מהכיסים, אך לא ראוי לנופף בהן יתר על המידה.
• הצגה יכולה  להיות בעייתית. באופן כללי הבריטי יעדיף צד שלישי שיציג את הנוכחים, אך במסיבת קוקטייל זה אינו תמיד אפשרי, אתם עלולים להצטרך להציג את עצמכם.
• לחיצת ידיים חזקה מקובלת בהצגה פורמאלית. ג'נטלמן תמיד יחכה לאישה שתושיט ידה ואז ילחץ ידה בעדינות. מנהג החלפת נשיקות צובר פופולאריות, אך לא מומלץ לזרים.
• "מה שלומך?" או "How do you do?" -  היא ברכה ולא שאלה, ומקובלת כשמציגים אתכם לראשונה. התשובה הראויה היא לחזור על אותו משפט. אין לבלבל את האמירה הזו אם "How are you?" שהיא שאלה אמיתית והתעניינות בשלומכם.
• הבריטים אולי ממעטים במילים אך זה נובע מכבוד ומכוונה אמיתית במילים בהן ישתמשו. לרוב הם מנומסים ואדיבים, ומצפים לקבל יחס מכבד בתגובה.
• אם יש תור, לכו לקצהו וחכו בסבלנות.
• אל תשתמשו בסימן ה-V  אם אינכם בטוח מה היא התנועה הצ'רצ'ילית לסמן שלום או ניצחון (כף יד החוצה והאצבעות מסמנות). הגרסא האחרת (כף יד פנימה) נתפסת וולגארית ומעליבה.
• תשלום עבור שירות הוא 10-15%. בדרך כלל הוא כלול בחשבונות המלון והמסעדות. יש להיזהר במוסדות, המשאירים לך מקום להוספת טיפ בחשבון הפתוח – אם אתם רוצים לתת תוספת על שירות מיוחד, תנו אותו ישירות לצוות במזומן. אל תשאירו טיפ לצוות בפאב בו אין שירות לשולחנות. נהגי מוניות, ספרים וסבלים יצפו לטיפ של 1-15% או כמה לירות, מה שיותר גבוה.

טיפים נוספים לדרך:

• הדת נחשבת לנושא פרטי ואין זה מנומס לשאול על הרגלי הדת של הסובבים באירוע חברתי או עסקי.
• הממלכה המאוחדת מורכבת מארבעה אזורים: אנגליה, סקוטלנד, אירלנד הצפונית ווילס. השם "בריטניה", מתייחס לממלכה המאוחדת ללא צפון אירלנד. יש לזכור כי הרפובליקה של אירלנד מהווה את החלק הדרומי של האי האירי ואיננה חלק מהממלכה המאוחדת אלא מדינה בפני עצמה.
• השפה האנגלית של אזרחי אנגליה שונה מהשפה האנגלית של אזרחי אמריקה, לה נוהגים האנגלים לקרוא "אמריקאית".
• על אף בריטניה חברה ב"איחוד האירופי", יש לזכור כי האנגלים אינם מחשיבים עצמם כאירופאים.
• השאלה "במה את/ה עוסק/ת" (What do you do)? נחשבת לחטטנית ולא מנומסת.
• אם את/ה מעשנ/ת, יש להציע סיגריה לאחרים לפני הדלקת הסיגריה האישית.
• הבריטים רגילים לשתות את התה שלהם בתוספת חלב, אך מן הראוי לשאול אותם קודם למזיגת החלב או להניח לצד התה כלי ובו חלב לכל החפץ.
• בבריטניה החשבון שמוגש בסוף הארוחה נקרא Bill ולא Check כמו בארצות הברית.
• כשנכנסים לבניין נהוג להסיר כובעים.
• כינויה של אישה בתואר "אהובה" או "מתוקה" שגור בפי הבריטים ואין כוונתו להפחית ולו במעט מכבוד האישה.

* רגע של דיוק: אנגליה או בריטניה? רבים נוטים להתבלבל, אך בעולם הדיפלומטיה הדיוק הוא קריטי: אנגליה היא רק אחת מארבע האומות המרכיבות את המדינה (לצד סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד). השם הנכון לתרבות ולכללי ההתנהגות הוא "בריטיים" (British), מונח שמתייחס לכלל הממלכה המאוחדת. 

.© כל הזכויות שמורות תמי לנצוט ליבוביץ