יפן

יפן
תמי לנצוט ליבוביץ
 

יפן, ארץ השמש העולה היא קבוצת איים בצפון האוקיינוס השקט, השייכת ליבשת אסיה. למרות היותה מדינה בינונית מבחינת שטח, יפן היא המדינה השישית בעולם מבחינה תעשייתית והמדינה השלישית מבחינת עוצמתה הכלכלית.ובכל זאת, למרות הכלכלה היפנית המתקדמת והפתיחות ההולכת וגדלה למערב, יפן היא עדיין מדינה שמקדשת מסורות, מקפידה על כללים, וכמעט מכורה לטקסים. שליטה ביסודות התרבות הללו חיונית למי שמעוניין לקיים אינטראקציה עסקית עם יפנים או לטייל בה בצורה לא תיירותית. היפנים באופן בסיסי חשדנים לגבי זרים, אבל התנהגות שעולה בקנה אחד עם הקודים המקובלים עליהם תסייע לרכוש את אמונם.

הנה כמה טיפים שימושיים בנושאים שכדאי להתעניין בהם לפני שטסים ליפן:

כרטיסי ביקור
• מומלץ להכין כמות גדולה של כרטיסי ביקור ולקחת אותם לכל מקום, שכן החשיבות המיוחסת לכרטיסי ביקור ביפן היא רבה.
• מומלץ להכין כרטיסי ביקור מודפסים ביפנית בצדם האחד, ובאנגלית בצדם השני.
• מומלץ לשמור את הכרטיסים בארנק מיוחד ולא בכיס המכנסיים. יפנים יעריכו זאת יותר. נשים יכולות להחזיק את כרטיסי הביקור בתיקן.
• כשאתם מקבלים כרטיס ביקור, הביטו בו לפני שתכניסו אותו לכיס או לתיק. רצוי גם להגיב או להתייחס בהערה כלשהי אל מה שכתוב בו.
• כשמקבלים כרטיס ביקור, נהוג ומכובד לאחוז אותו בשתי ידיים. כשאתם מושיטים כרטיס - הושיטו ביד אחת.

קידות
צורות הפנייה של היפנים זה אל זה שונות לחלוטין מאלו המערביות. ביפן לעולם לא קוראים למישהו מרחוק בקול רם, אלא ניגשים אליו או מסתפקים בנפנוף יד. כשהם מתקרבים, היפנים קדים זה לזה. זר הלומד את חוקי הקידה ומיישם אותם - זוכה להערכה מרובה.
• עומק הקידה נקבע על פי רמת הבכירות. לבכיר קדים קידה עמוקה בזווית של 30 מעלות, כאשר הידיים מונחות לצידי הגוף. לאחר הפסקה קצרה מרימים את הראש. התהליך כולו נעשה בשקט ובכבוד.
• עובד זוטר (להלן ג'וניור) יקוד ראשון בפני העובד הבכיר (להלן סניור).
• כשהג'וניור קד בפני סניור, מותר לו לסיים את הקידה רק לאחר שהסניור סיים אותה. אם הוא מרים את ראשו ורואה שהסניור עדיין קד - יחזור אף הוא לקוד.
• כשצריך לקוד, וביד ישנם תיקים, קדים קלות ומצמידים את היד הפנויה לצד הגוף.
• בכניסה למקדש צפו במארח שלכם ועשו כמוהו. אם יקוד - קודו גם אתם.
• ראוי למערבי שיידע לבצע קידה בזוית של 15 מעלות. יש להתכופף כשהידיים בצדי הגוף, לספור עד שלוש ולהתרומם.

ביקור בבית יפני
• דבר מאוד בסיסי בתרבות היפנית הוא לחלוץ נעליים בכניסה למקדש ולבית מגורים.
• בכניסה לבית יש לחלוץ נעליים ולהניחן צמודות זו לזו, ליד הדלת, כשחרטומיהן לכיוון היציאה.
• אם קיבלתם כפכפים, נעלו אותם בעת השהות בבית. חלצו אותם ביציאה והניחו אותם צמודים לדלת כשחרטומיהם פונים לתוך הבית.
• הקפידו בלבושכם כשאתם מתארחים ביפן ושימו לב גם לשלמות ולניקיון הגרביים.
• ביקור אורך בין חצי שעה לשלושת רבעי השעה.
• הכיבוד המקובל הוא תה ועוגה.
• מנומס להצטייד בחטיפים ובמשקאות בבואכם לביקור בית.
• הענקת מתנות מקובלת מאוד ביפן, אבל היזהרו ממתנות יקרות, שמכתיבות השבת מתנות יקרות עוד יותר.
• המארח הוא זה שמוזג את השתייה ומציע את הכיבוד. ביפן האורחים אינם אמורים "להסתדר לבד". תמיד יש להמתין עד שהמארח יציע או יסדיר את הדברים.
• ככלל, ביפן לא מנומס למזוג לעצמכם את המשקה. כשאתם נמצאים בחברה, מלאו את הכוס של בן זוגכם והוא ימלא את שלכם.
• אם אינכם רוצים לשתות עוד, הותירו את הכוס מלאה.
• אל תוסיפו חלב או סוכר לתה יפני.
• היפנים כורעים על ברכיהם. נוח לשבת כך כאשר בוהן כף רגל אחת נחה על בוהן כף הרגל השנייה. נשים מצמידות את ברכיהן ומניחות בקלות את ידיהן על הרגליים. הגברים משאירים מרחק קל בין הברכיים ומניחים את הידיים על הירכיים.
• אם ישיבה זו קשה ואינה נוחה, ניתן לשבת ישיבה מערבית, כשהרגליים מסוכלות הצידה. אך אם נכנס לחדר אדם מבוגר, יש לשבת באופן המסורתי.
• לא צריך לחקות את הדרך בה כורעים היפנים ומתרוממים מישיבתם המסורתית, אולם אם זר שוהה ביפן זמן רב ולומד זאת - הדבר יתקבל בברכה.
• היפנים מאוד זהירים בכל הקשור להיגיינה שלהם. אם עליכם לקנח את האף, גשו לחדר סמוך או לפחות פנו הצידה. עדיף טישו על מטפחת בד.
• כשהמארח מציע מגבת לחה מגולגלת, יש להשתמש בה לניגוב הידיים. כאשר מזג האוויר חם והמארח מציע להשתמש במגבת לניגוב הפנים, הצוואר והזרועות – עשו זאת ולאחר השימוש קפלו יפה את המגבת והניחו בכלי המיועד לכך.
• אם אתם מתארחים לזמן ממושך ואמורים להתקלח בבית המארח, חשוב שתדעו: ביפן כל המשפחה משתמשת באותם מי אמבט. לאורח בדרך כלל מציעים להתקלח ראשון, רק הקפידו שלא לשפוך את המים בצאתכם.
• דעו גם שביפן מנומס לסרב להצעת עזרה. באופן מסורתי, הצעה כזו מועלית שלוש פעמים, ואם מוכנים לסיוע יש להסכים בשלישית. אם אתם המציעים, הייתי ממליצה לקצר את טקס הסירוב ובמקום להציע עזרה ולקבל סירוב של נימוס - להכריז עליה.
• יפנים נוהגים להרבות במחמאות כדי לשפר את האווירה, אולם מנומס להתכחש אל דברי השבח הללו.
• כשהאורח הולך, המארח מבקש ממנו להישאר, אולם אין להיענות להצעה זו.
• לפני היציאה ברכו את הבכירים והמבוגרים.
• אגב, כשאתם נמצאים בביתכם ומארחים יפנים, עשו זאת באופן מערבי.

ביקור במסעדה
היפנים מעדיפים לארח במסעדה ואת האורח מושיבים בכיסא כבוד.
האכילה ביפן כרוכה במיני טקסים וכללים. הנה כמה מהם, על קצה הצ'ופסטיק. בארוחה מוגשות חמש מנות, מרק ואורז.

כדאי ללמוד את שתי המילים הנהוגות בארוחה:
Itadakimasu - שפירושה "אני מתחיל לאכול".
Gochisosama - שפירושה "אכלתי טוב".

• מאוד מומלץ ללמוד כיצד לאכול בעזרת מקלות האכילה (צ'ופסטיקס).
• את מקלות האכילה אוחזים ביד ימין ואת קערת המרק או האורז מחזיקים מתחת לסנטר כדי למנוע לכלוך.
• בסיום האכילה אין להשאיר את המקלות בצלחת. יש להניחם בכלי המיועד לכך.
• קערת האורז נמצאת בצד שמאל (מסירים את המכסה ביד שמאל) וקערת המרק בצד ימין (מסירים את המכסה ביד ימין).
• המגיש ממלא את הקערה באורז ונותן לאורח. האורח ישים את הקערה לשמאלו.
• את קערת המרק לוקחים ביד ימין ומעבירים ליד שמאל.
• טעמו את המרק, הביעו את הערכתכם ושביעות רצונכם ורק אז המשיכו לאכול.
• הימנעו מקולות שאיבה כאשר אתם אוכלים אטריות, זה נחשב לא מנומס.
• המשך הארוחה מורכב מאורז, מרק ושאר מנות, כאשר את הירקות המוחמצים אוכלים בסיום הארוחה.
• אל תזליפו סויה על האורז.
• אם מסיימים לאכול ולא רוצים תוספת אורז - יש לסיים את כל האורז שבצלחת. אם רוצים תוספת - משאירים מעט אורז בצלחת.
• בתום הארוחה, השאירו צלחת מסודרת כשמפית מקופלת מעל.
• המארח מוזג סאקי (יין אורז יפני) תחילה לבכירים ולמבוגרים שאיתו ולאחר מכן - לעצמו.
• החשבון כבר כולל 10% דמי שרות. אין להשאיר טיפ, זה מעליב.
• אם בכל זאת רוצים להשאיר טיפ, שמים כסף במעטפה ומוסרים אותו לידי המלצר הראשי. הוא כבר יחלק את הכסף לשאר המלצרים.

מנהגי אבלות
הרבה ממסורת האבל היפנית כבר פסה מן העולם, למשל המתאבלים כבר לא לובשים לבן, כבר לא מעסיקים "מתאבלים מקצועיים", ובכל זאת נותרו כמה מנהגים ייחודיים.

• בטקס הלוויה, פעמון המקדש מצלצל צלצול מיוחד שמסמן לוויה.
• האורחים עומדים וממתינים בעת שנושאי המת מביאים את הארון, פתוח בדרך כלל.
• את הטקס מלווים בשירי מזמור ומדליקים קטורת.
• בתום הטקס, נציגי המשפחה מודים למשתתפים ולמנהלי הטקס, ואז הארון נסגר.
• לעיתים מקבלים המשתתפים חופני אורז.
• שריפת המת או קבורתו נערכים בדרך כלל יום לאחר הלוויה.
• טקסי הזיכרון נערכים בימים ה-7, ה-13 וה-100 לפטירה, ומלווים בארוחה.
• טקס זיכרון מיוחד נערך באובון, פסטיבל הנערך כל שנה בקיץ. זהו טקס המיועד לכבד את חזרת הנפטר, בשנה הראשונה אחרי המוות. אבלים הולכים למקדש, מדליקים קטורת, ושולחים פסי קישוט על פני הים, שאמורים להנחות את הרוחות בדרכן חזרה לעולם שלהן.

מתנות : קודן – כסף המוצע למשפחת הנפטר – שיועד בעבר לקטורת, וכיום מיועד לכסות את הוצאות אחרות. אם אין בעיה כלכלית, תתרום אותו המשפחה לצדקה.

לרוב מדובר בסך של כ-$20 (סכום שמתאים לקשר שאינו הדוק במיוחד) הניתן לנציגי המשפחה במעטפה מיוחדת מסומנת בשחור וכסף, או במעטפה לבנה פשוטה. עדיף שהכסף יהיה בשטרות חדשים, נקי, עטוף בנייר לבן, לפני שמוכנס למעטפה. הסכום ירשם בספר מיוחד, ואליו יתייחסו כאשר יתרחש מוות אצל משפחת הקרוב המעניק.

• לעיתים, כהוקרה על התרומה, משפחת הנפטר תישלח כרטיס או מתנה סמלית. כיום לעיתים במקום מתנה, ישלח כרטיס עם מידע על מוסד הצדקה לו נתרם הכסף.
• ברכות : יש להימנע מלומר כי הנפטר הגיע למקום טוב יותר.
• לבוש: כבר לא בהכרח לבן או שחור.

ולסיום: טיפים על טיפים
• ביפן באופן כללי, טיפים אינם מקובלים, למעט אנשים ששירתו אתכם באופן אישי.
• את כספי הטיפ יש לשים בתוך מעטפה.
• היפנים יסטו מדרכם על מנת לעזור לכם במציאת דרככם. על עזרה מסוג זה, כמו גם על נשיאת מזוודות - אין לתת טיפ. הוא ייתפס כעלבון.
• במלון, יש לתת טיפ לעובד/ת שמוזג/ת תה ולעובד שמראה לאורח את חדרו.
• בבר או במסעדה, מקובל לשלם בקופה. למלצרים שם לא נותנים טיפ.

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ