שפת העסקים הבין – לאומית -IBLCode
מאת: תמי לנצוט ליבוביץ
כרכים אדירים ועתירי חנויות מצד אחד, ערבות עשב אדירות מצד שני, להט מהפכני מחד ופרגמטיזם כלכלי מאידך, סין היא מדינה של ניגודים מופלגים. אורח מערבי בסין עלול לחוש מאוד זר בין המוני הסינים, יתקשה למצוא את מקומו, או לאתר משהו שטעים לו לאכול. אך לנוכח הפוטנציאל הכלכלי המתלווה אל המדינה השלישית בגדולה בעולם – כדאי מאוד לנסות לפצח את זירת העסקים הזאת.
תעודת זהות:
שם מלא: הרפובליקה העממית של סין
שטח: 9.59 מיליון קמ"ר
אוכלוסייה: 1.28 מיליארד נפש
בירה: בייג'ינג (12.6 מיליון נפש)
תושבים: האן סינים (% 93) ועוד 55 מיעוטים אתניים
שפות: קנטונזית ומנדרינית
דת: קונפוציאנים, בודהיסטים, דאואיסטים (אין נתונים סטטיסטיים); מוסלמים (14 מיליון), נוצרים (7 מיליון)
ממשל: רפובליקה קומוניסטית
דמוגרפיה: בסין חיות יותר ממאה קבוצות אתניות, מבחינה מספרית, הקבוצה הדומיננטית היא החאן (כ-91% מן האוכלוסייה). ממשלת הרפובליקה העממית הסינית מכירה ב-56 קבוצות אתניות שונות.
שפות: בנוסף לדיאלקטים סיניים, מדוברות כיום בסין עוד כ-160 שפות בקרב מיעוטים אתניים אשר מרוכזים באזורים נידחים יחסית
תרבות ואורח חיים
התרבות הסינית תרמה את אחת התרומות האמנותיות הגדולות לאנושות. למרבה הצער, חלק גדול מאוצרות האמנות העתיקים של סין נהרסו בתקופות של מלחמת אזרחים, נפוצו לכל עבר בעקבות פולשים זרים או נפגעו מאסונות טבע. רבים הדברים במערב - מקורם במזרח. החל באטריות, כדורגל, קליגרפיה וקדרות, וכלה בגלידה, אופרה, זיקוקים, אדריכלות ופילוסופיה. הסינים יצקו ברונזה כבר לפני 5000 שנה, ומקלות האכילה הופיעו זמן לא רב לאחר מכן. חפצי קבורה היו חלק מן התרבות הסינית כבר בתקופה הניאוליתית (9000-6000 לפנה"ס), החל מכדים טקסיים וכלי נשק ועד פסלי חרס, אבני ירקן וכלי פולחן מברונזה. כלי החרסינה הראשון יוצר בסין במאה השישית לספירה, ואמנות זו הגיעה לשיאה בתקופת שושלת סונג.
במאתיים השנה האחרונות עברה סין תהפוכות חברתיות וכלכליות עצומות, וכולן הותירו את חותמן בנפש האומה. התרבות הסינית ספגה מכה קשה בתקופת המהפכה התרבותית, מכה שהיא עדיין מנסה להתאושש ממנה. בהונג קונג ומאקאו, המושבות לשעבר, ולמרות שהן דוקא מודרניות יותר, התרבות הסינית המסורתית השתמרה הרבה יותר מאשר בשאר חלקי סין, מאחר שידה הארוכה של המהפכה התרבותית לא הצליחה לעשות בה שמות.
המורשת הספרותית של סין עצומה, אבל למרבה הצער הקושי הרב בתרגומה הופך אותה ללא נגישה ברובה עבור הקורא המערבי. מבחינה מסורתית קיימים שני סוגי ספרות, הקלאסית (בעיקר קונפוציאנית) והוורנאקולרית (דהיינו כתובה בלשון העם, כמו למשל האפוסים מתקופת שושלת מינג).
שוחרי קולנוע מערביים רבים מהללים את הקולנוע הסיני, שקוצר הצלחה בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים ובבתי קולנוע איכותיים. לאחרונה הופיעו בזירה במאים מוכשרים, בני "הדור החמישי" שלאחר המהפכה התרבותית, ביניהם צ'ן קייגה ("שלום לפילגש"), ז'אנג יימו ("שדות החיטה האדומים") וו זיניו וטיאן זואנגזואנג. הונג קונג מוסיפה לרשימה את במאי סרטי האקשן ואמנויות הלחימה, ג'ון וו ורינגו לאם.
התיאטרון הסיני נקרא פעמים רבות "אופרה", בשל התפקיד החשוב שממלאת בו המוסיקה, והתפתחו ממנו אמנויות שונות כדוגמת מופעי אקרובט יקה, אמנויות לחימה וריקוד מסוגנן.
המטבח הסיני מפורסם בכל העולם. הוא מגוון מאוד; הסינים עצמם אוהבים לומר שהם מוכנים לאכול כל דבר עם ארבע רגליים, חוץ משולחן. רוב הזמן, עם זאת, מדובר במאכלים מתוחכמים ממספר מצומצם של מרכיבים בסיסיים. ניתן לחלק את המטבח הסיני לארבע קטגוריות אזוריות: מטבח בייג'ינג / מנדרין ושאנדונג, שמרכיביו הבסיסיים הם לחם מאודה ונודלס; מטבח קנטון וצ'אג'ו - בשרים וירקות מבושלים קלות; מטבח שנחאי - שבו התפתח "הבישול האדום" - בישול בשר או עוף במים עם רוטב סויה ותבלינים ומטבח סיצ'ואן - מתובל וחריף, עם הרבה צ'ילי.
תה הוא המשקה הפופולארי ביותר, אף שגם קוקה קולה (המקורית והזיופים) קנתה לה מקום בלב הסינים. בירה היא ללא ספק המשקה האלכוהולי הפופולארי ביותר. "יין" הוא מונח כללי ביותר, המתייחס לכל המשקאות שעברו חמצון ושהושרו בהם עשבים שונים - יש יין אורז ויינות המכילים לטאות, דבורים או נחשים כבושים. משקה אלכוהולי פופולארי נוסף הוא מאואטי, המוכן מדגני דורה.
חגים ואירועים מיוחדים
חגיגות ראש השנה הסיני (שנקרא גם "פסטיבל האביב") מתחילות ביום הראשון של ראש השנה הירחי - שבדרך כלל חל בפברואר. אף שבאופן רשמי הן נמשכות שלושה ימים בלבד, אנשים רבים לוקחים לעצמם שבוע חופש. בימים אלה נמלאים הרחובות והשמיים פיצוצי זיקוקים ונפצים, ומחירי המלונות נוטים להרקיע שחקים. "פסטיבל הפנסים" אינו יום חג לאומי, אבל הוא בהחלט גדול וססגוני. הוא נחגג ביום ה-15 של החודש הירחי הראשון (בין אמצע פברואר לאמצע מרץ) ומציין את קץ חגיגות ראש השנה הסיני. ריקודי האריות המפורסמים נערכים במהלך תקופה זו. צ'ינג מינג ("יום ניקוי המצבות") חל באפריל ומשפחות סיניות נוהגות לבלות אותו בניקוי ובטיפוח הקברים של חבריהם ושל קרוביהם האהובים. בהונג קונג נחגג אחד הפסטיבלים הסינים השנתיים השמחים ביותר - פסטיבל סירות הדרקון. פסטיבל זה, שבדרך כלל חל ביוני, כולל תחרויות שיט בסירות קנו ארוכות ומעוטרות, שבכל אחת חותרת קבוצת שייטים. מערביים רבים משתתפים בתחרויות ויש צורך בשעות אימון מרובות, כדי לתאם בין פעולות החתירה של כל השייטים בסירה.
תפילות מיוחדות נערכות במקדשים בודהיסטים ודאואיסטים בימי ירח מלא ובמולד הירח. חגיגות מקדש נוספות הן יום הולדתה של גואניין (אלת הרחמים; בין המחצית השנייה של מרץ למחצית השנייה של אפריל), יום הולדתה של מאזו (אלת הים; מאי או יוני), פסטיבל התזת מים (13-15 באפריל), חודש הרוחות (שלהי אוגוסט עד שלהי ספטמבר), פסטיבל אמצע הסתיו (נקרא גם "פסטיבל הירח"; אוקטובר) ויום הולדתו של קונפוציוס (28 בספטמבר).
קביעת פגישות
- אסור לאחר! איחור נחשב עלבון צורב בתרבות הסינית.
- החודשים הטובים לקביעת פגישות עסקים הוא מאפריל עד יוני ומספטמבר עד אוקטובר.
- שעות פעילות העסקים ומשרדי הממשלה הן 8:00-17:00 בימים שני עד שבת. כדאי להימנע מפגישות ביום שישי בצהריים, המוקדש לעיתים לשעות לימוד מקצועיות בתוך הארגון.
- שעות הפתיחה של החנויות הן 9:00 -19:00, אך בשנחאי רובן פתוחות עד 22:00.
- העובדים יוצאים להפסקת צהריים בשעות 12:00 – 14:00 והכל נסגר. גם מרכזיות טלפון ואפילו מעליות.
- יש לשים לב לחגים לאומיים כגון ראש השנה, האחד במאי ועוד, בהם עסקים רבים יוצאים לחופשה ארוכה. התאריכים משתנים משנה לשנה ויש לברר פרטים לפני המועד הרצוי.
פנייה בשם
- השמות הסינים מופיעים בסדר שונה מזה שבו רגילים בני המערב: שם משפחה, שם המסמל קשר לדורותיו ושם פרטי. השם האמצעי (דורי) והשם הפרטי נכתבים לעיתים עם מקף ביניהם ולעיתים כשם אחד. בשם פרטי בן 2 מילים יהיה השם הדורי ראשון בדרך כלל. מנהג זה מקובל בעיקר אצל סינים מהדרום או יוצאי הדרום שהיגרו לחו"ל. אצל הסינים המודרניים נמצא לרוב שם אחד. אלו שנולדו בתקופת המהפכה יישאו במקרים רבים שמות שמשמעותם הבעה של תמיכה פוליטית.
- אל רוב האנשים יש לפנות בתואר ולאחריו שם המשפחה. אל מי שאינו נושא תואר מקצועי או אקדמי יש לפנות כמר או גברת בצירוף שם המשפחה.
- נשים לאחר נישואיהן בדרך כלל נשארות עם שם הנעורים. באירועים פורמאליים בלבד ישאו את המשפחה של הבעל.
- סינים רבים מאמצים שם אנגלי, כדי להקל על הקשר עם העולם המערבי. יש סיכוי רב שתשמעו שמות אנגליים מוזרים למדי בניסיון לשמור על ייחוד.
- אל אנשים הנושאים תארים יש לפנות בדרך כלל בתואר המלא. לסגנים כדאי לפנות בהשמטת החלק הראשון של הכינוי, לדוגמה: "יושב הראש" במקום "סגן היו"ר", "מנהל" במקום "סגן המנהל" וכולי.
- אם אינכם קומוניסטים, אל תפנו אל אדם כלשהו בתואר "חבר" (comrade).
לבוש עסקי
- חליפות עסקים בצבעים סולידיים מקובלות מאד. יש להימנע מצבעים חזקים בחליפות ובעניבות, הדבר אינו מתקבל בברכה.
- נשים יכולות ללבוש חליפה עסקית שמרנית או שמלה, בצירוף ז'אקט בעל צווארון גבוה. כדאי לדבוק בצבעים שקטים וניטראליים. בגלל הצניעות והשמרנות בעולם העסקים של סין ראויות נעלים שטוחות או בעלות עקב נמוך, בייחוד לנשים גבוהות במיוחד. עקבים גבוהים יהיו מקובלים באירועים חברתיים אצל דיפלומטים זרים.
- גברים יבואו לאירועים רשמיים בחליפה ועניבה. טוקסידו אינו מקובל בתרבות העסקים בסין.
- ג'ינס מקובל כלבוש קז'ואל לגברים ונשים גם יחד.
- בגדים קצרים נועדו להתעמלות בלבד.
כרטיסי ביקור
- כרטיס ביקור מקובל מאד בסין, הכינו מלאי גדול.
- רצוי שיהיה כתוב באנגלית מצידו האחד ובסינית מצידו האחר – עדיפות לדיאלקט המדובר במקום אליו אתם מגיעים.
- בכרטיס דאגו לכתוב את התואר שלכם ואת תפקידכם. כרטיס הביקור מגלה לפרטנר שלכם למי התפקיד הבכיר בין הדנים במשא ומתן, מיהו האיש שלו הסמכות לחתום את העסקה.
- אם החברה אותה אתם מייצגים בעלת תארים או איכויות מיוחדות כמו גודל, חדשנות, ותק ועוד, דאגו לכתוב זאת על הכרטיס.
- בסין זהו יתרון להדפיס את הכרטיס באותיות זהב. זהב מסמל שגשוג, הצלחה ויוקרה.
- הגישו את כרטיס הביקור בשתי ידיים, כך שהמקבל יראה את הצד הכתוב בסינית.
- אם קבלתם כרטיס ביקור, הסתכלו בו והקדישו לו תשומת לב. רק אחר כך הכניסו אותו לארנקכם או לנרתיק המתאים. אם הנכם יושבים, הניחו אותו על השולחן לפניכם - כך מורה הפרוטוקול.
הפגישה עצמה
- מומלץ מאד להביא מתרגם משלכם אתכם, שיוכל לקרוא בין השורות ולהבין גם את מה שלא נאמר.
- דברו בשפה יפה, פשוטה, ללא סלנג. דברו לאט וברור, במשפטים קצרים כך שיבינו השותפים את דבריכם.
- תצטרכו להציג את המצגת שלכם בפני דרגות שונות בחברה.
- הכינו מראש מספר רב של עותקים מן ההצעה ומן המצגת לחלקם לאנשים. הדפיסו עותקים אלו בשחור ולבן. המנעו מצבע, לצבע כאמור משמעות רבה בתרבות הסינית ואתם עלולים להגיע למקום שלא אליו כיוונתם.
- מידע חדש וממקור זר מתקבל תמיד בחשדנות.
- בתרבות הסינית חשיבות רבה למחוות ולנימוס. שמו של אדם, מעמדו החברתי, והמוניטין שלו יקרים מפז. פגיעה באדם, משמעה במקרים רבים שהעסקה לא תצא לפועל.
- בתרבות הסינית נהוג להיכנס לפגישה עסקית לפי היררכיית החשיבות והתפקיד. הזר שיכנס ראשון לחדר, יחשב כראש המשלחת ובעל הסמכות בה. בהתאם לנוהג זה דאגו לכך שבראש משלחת יעמוד אדם בכיר הראוי לנהל משא ומתן. כך ינהגו גם שותפיכם לדיון. רק אדם זה יכול להוביל את הדיון. כל הפרעה מצד שותפים בכירים פחות אינה אפשרית ומתקבלת בתדהמה.
- צניעות וענווה הן מעלות בתרבות הסינית. הגזמה גדולה תתקבל בחשדנות ותעורר צורך בבדיקה.
- אין זה מנומס לומר "לא". העדיפו משפטים של "אולי", "יש צורך בבחינה נוספת" ועוד כדי לסמן שלילה.
שיחה עסקית
- עשו שיעורי בית. למדו קצת על סין: היסטוריה תרבות אמנות ועוד. המארח שלכם יעריך מאד ידע כזה.
- נימוסים הינם מרכיב חיוני בסין. חוסר נימוס והעלבת המארח הם הבטחה לאובדן העסקה.
- לענות בשלילה נחשב לא מנומס. במקום "לא" השיבו ב "אולי", "אחשוב על זה" ועוד.
- כך ינהגו גם מארחיכם. כאשר יגידו בנימוס ובחיוך "זו לא בעיה גדולה", או "אנו עדיין בודקים", או יגלו התלהבות מעטה, דעו כי עדיין יש בעיות שלא נפתרו.
- אתם עשויים להישאל שאלות הנחשבות חודרניות, כגון גילכם, מצבכם המשפחתי, משכורתכם ועוד. אם אינכם מעוניין לענות, השיבו באופן כללי אך בנימוס. אל תפגינו חוסר שקט או סימני עצבנות.
- לא נהוג לשאול שאלות אלו את המארח, אך תוכלו לשאול בנימוס לגילו של הילד, היכן הוא לומד וכמה זמן המארח עובד בחברה זו. אלו שאלות מקובלות שיתנו לכם תמונה על מצבו המשפחתי של המארח. מותר לשאול שאלות בנושא בריאות המשפחה.
- השאלות: "האם אכלת?" או "היכן היית?" מקבילות בסין לשאלה "מה שלומך?" במערב. שאלות אלה אינן מצריכות תשובות משמעותיות אלא מהוות מחווה של אינטראקציה. אפשר לענות בפשטות כן, גם אם לא אכלתם, או פשוט לחייך ולומר תודה.
- כדאי וראוי להשקיע בלימוד מספר מילים בסינית. מאמציכם יזכו להערכה. שימו לב והקפידו לומר מילה נכונה במקום הנכון. השפה הסינית היא שפה טונאלית ולעיתים גובה הצליל יקבע את משמעות המילה.
- בזמן האוכל כדאי ורצוי לומר בשבחו, ולהשתמש בו כנושא לשיחה.
- למרות הרגישות, אין לפחד מלהזכיר את טייוואן. השימוש הנכון יהיה התייחסות אליה כאל "מחוז טייוואן" או בשם עצמו.
- נושאים מועדפים לשיחה: נופים ומראות, מזג האוויר, האקלים והגיאוגרפיה של סין, סיפורי מסעות שערכתם בארצות אחרות, חוויות מוצלחות מטיול שלכם בסין, אמנות סינית.
- מושגים להתרחק מהם בשיחה: סין האדומה, סין הקומוניסטית ושאר גלגוליה.
ניהול משא ומתן
- רוב העסקאות בסין, ואופן פתרון הבעיות במסגרתן, יקבעו בסופו של דבר על סמך רגשות וניסיון אישי.
- לאמונה בקו שהוכתב על ידי המפלגה הקומוניסטית משקל רב בהחלטה הסופית.
- עובדות אובייקטיביות והוכחות יתקבלו, רק אם אינן נוגדות את הקו שמכתיבה המפלגה ואת הניסיון האישי.
- החלטות מקומיות נקבעות על ידי ראש הקולקטיב. בתרבות העסקים הסינית לרוב עדיין עובדים בשיטת ההחלטה של הקולקטיב, גם בסקטורים שהתנסו ביוזמה חופשית.
- הסינים לוקחים את זמנם עד לרגע האחרון, בכדי להגיע ליתרון אפשרי. גם ביום הביקור האחרון עשוי הדיון להיפתח שוב. היו סבלניים ואל תקרינו עצבנות או מתח. קבלו את העיכוב בקור רוח ואל תזכיר דדליין.
- גם לאחר שנחתם ההסכם, עשויה לבוא פנייה להטבת התנאים שנחתמו.
- בסוף הדיונים אתם מצופים לעזוב את החדר לפני המארחים.
- יש סיכוי גדול שתזדקקו למספר ביקורים עד להשלמת העסקה. הסינים מעדיפים לבסס מערכת יחסים לפני חתימת עסקה.
פרוטוקול המתנות
בעבר נתינת מתנות יקרות הייתה חלק בלתי נפרד מהתרבות הסינית, אך כיום המדיניות הרשמית אוסרת זאת. מתנה יקרה עשויה להיחשב כשוחד, ומכאן שהיא בלתי חוקית בסין ועלולה להידחות. עם זאת בארגונים רבים מתחיל שינוי בנושא המתנות, חלוקת מתנות צריכה להיעשות בדיסקרטיות ובאופן הבא:
- אם ברצונכם לתת מתנה יקרה לאדם מסוים, עשו זאת באופן פרטי כמחווה חברית ולא עסקית.
- סיני ידחה מתנה שלוש פעמים לפני שיקבל אותה, כדי לא להיראות חמדן. עליכם להמשיך ולהיות עקביים בהפצרותיכם, עד שיקבלה.
- לאחר שנתקבלה המתנה, הודו לו על הקבלה בעקביות דומה. תתבקשו לנהוג באותו אופן גם בקבלת מתנה.
- בנוכחות אנשים נוספים, אל תציעו מתנה יקרת ערך לאדם אחד. המחווה תגרום מבוכה ואפילו בעיה לאותו אדם, בהתחשב בנוהג הרשמי לראות במתנה יקרה שוחד.
- אל תצלמו קבלת מתנה, אלא אם זו מתנה סמלית המוחלפת בין הארגונים.
- מתנה כללית לארגון יכולה להתקבל בברכה בתרבות העסקים הסינית, תחת התנאים הבאים:
- כל התנאים והדיונים כבר סוכמו לפני החלפת המתנות.
- הדגישו שהמתנה ניתנת על ידי הארגון אותו אתם מייצגים, והסבירו את משמעותה למקבל. המקבל יהיה ראש הצוות המנהל את המשא ומתן.
- אל תיתנו מתנה יקרה במיוחד, שתכריח את החברה להחזירה, או לסרב לקבלה.
- אם הענקתם מספר מתנות שונות לאנשים מאותה דרגה ובאופן פרטי, דאגו שיהיו שוות ערך זו לזו. אם היו הבדלים משמעותיים, הם יתגלו וייווצרו אי נעימויות.
- עטפו את המתנות לאחר שהגעתם לסין – המכס עשוי לפתוח את האריזה.
- כדאי לעטוף את המתנות בצבע אדום הנחשב לצבע המביא מזל טוב והוא צבע "בטוח". היזהרו בבחירת צבעים אחרים, בסין יש משמעות רבה לצבעים ואתם עשויים לטעות. ורוד, כסף וזהב גם הם צבעים שיתקבלו בברכה. לעומת זאת מתנה הארוזה בצהוב עם כיתוב שחור היא מתנה הניתנת למתים. שימו לב גם לשינויים בין מחוז למחוז בנוגע לצבעים.
- לשם בטחון, אפשר תמיד לבקש שיעטפו עבורכם את המתנות במלון או בחנות בקרבת מקום.
- מתנות מועדפות: קוניאק או משקאות דומים, עט טוב (היזהרו מדיו אדום, המסמל קשרים לא טובים), אביזרי מטבח, מחשבונים, בולים (אם ידוע לכם שהמקבל אוסף אותם - תחביב פופולארי מאד), מצת לסיגריות (אם המקבל מעשן).
- לעיתים המתנות לא יפתחו בנוכחות הנותן.
- מתנות ראויות לארגון: חפצים המסמלים את ארצככם, כמו ספרים, ספרי אומנות, חפצי אומנות. כדאי להביא עמך כמה וכמה למקרה שיציעו לכם מתנה ותרצו להשיב.
- אם תוזמנו למסיבה רשמית, תצטרכו להביא מתנה. עליכם לנהוג במקרה זה לפי פרוטוקול המתנות בסין. יש אירועים בהם מארחים פקידים רשמיים אך עדיין תתבקשו לשלם את עלות כניסתכם לאירוע. בדקו במקום.
- מתנות אוכל תתקבלנה בשמחה, אך לא באירועים בהם מוגש אוכל. סלי פירות לעומת זאת יתקבלו בברכה כמתנת תודה לאחר האירוע.
- מספרים: 8 נחשב למספר מזל. אם תקבלו 8 פריטים מסוג מסוים, ראו זאת כמחווה של רצון טוב. 6 נחשב כברכה לפתרון בעיות וקשיים שבדרך. 4 , 73, ו-84 נחשבים למספרים שמסמלים מזל רע. יש להימנע מהם.
- מתנות שכדאי להימנע מהן: כל חפץ חד כגון סכין או מספרים, הנחשבים כפוגעים בקשרים אישיים. אם בכל זאת תרצו לתת מתת מסוג זה, בקשו סכום כסף סמלי מהמקבל. כך מכרתם לו את החפץ ולא נתתם כמתנה.
- החפצים הבאים נתפסים בהקשר של לוויה: סנדלי קש, מטפחות אף ושעונים; מתנה המורכבת מארבעה פריטים (המספר 4 בקנטונית עשוי להישמע כמו המילה "מוות"); כל מתנה העטופה בכחול, לבן, או שחור.
בסין התנהג כסיני
- מחוות שלום: לעיתים ינידו הסינים ראש לברכה; לחיצות ידיים מקובלות בהחלט, אך השאירו למארח להיות הראשון שמושיט את ידו; קידות הן נדירות ונהוגות בעיקר בטקסים רשמיים.
- בביקור בתיאטרון, במקום עבודה או במקום דומה, עשויים לקדם פניך במחיאות כפיים, בתגובה מחאו כף במחוות שלום.
- הימנעו ממחוות ומהבעות פנים מוגזמות או לא רגילות.
- המעיטו בשימוש בדיבור בעזרת ידיים. בתרבות הסינית זה אינו נהוג ועשוי להפריע או לעורר חוסר שקט.
- יש מחוות המקובלות למרות הכל: בהצבעה השתמשו בכל היד ולא רק באצבע המורה; נגיעה באדם איננה מקובלת- המנעו מכך, בייחוד כלפי המבוגרים בעלי הסמכות; אם ברצונכם להסב את תשומת הלב אליכם, הפכו את כך ידכם עם הפנים מטה ונופפו באצבעות לכיוון הגוף.
- פנו תמיד אל האדם הבכיר ביותר בקבוצה.
- חיוך אינו מקובל במיוחד בסין, מאחר ויש דגש על הסתרת רגשות.
- אנשים בני אותו מין עשויים ללכת יד ביד בפומבי, כהפגנת חברות וידידות.
- הפגנת רגשות בין גבר לאישה תתקבל בהזעפת פנים.
- בפומבי הימנעו מהכנסת יד לפה, מניקוי שיירי אוכל בין שיניכם, מכסיסת ציפורניים וכדומה. הדבר נחשב לוולגרי וחסר נימוס.
- מקובל להידחף בתור בסין, אך אף אחד אינו אוהב כשנדחפים לפניו.
- אסור לירוק בפומבי כבעבר, יריקה עשויה לגרור קנס כבד.
- מקובל לקנח את האף, אך כשעושים זאת יש להפנות את הראש הרחק מאנש
© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ
לקוח מתוך הספר: שפת העסקים הביו - לאומית International Business Languge Code