טלפון: 03-6913545


הודו - India

הודו - India

 הכרות עם קוד התרבות, הנימוס והנוהג - בעסקים ובחברה

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

מתוך ספר 'שפת העסקים בין- לאומית'

לכבוד יום העצמאות של הודו החל היום ה 15 לאוגוסט 2017 , מעלה כתבת פרופיל הפורשת ידע כללי שכדאי להצטייד בו לפני נסיעה.היות ובעידן העכשווי עסקים וחברה משלימים זה את זה כדאי להיות מצוידים בכל פיסת אינפורמציה. הטיפ העיקרי ליום זה, לא לשכוח לברך את חברנו בעבודה ובחברה ביום עצמאות שמח.

הודו היא ארץ שלא ניתן להישאר אדישים אליה ובנוסף, יעד עסקי פופולרי.מתקפה כוללת על החושים, מגוון אינסופי של הכל, מקום שהדבר היחידי הצפוי בו הוא הבלתי צפוי. 

 

תעודת זהות 

שם מלא: הרפובליקה של הודו 

שטח: 3.28 מיליון קמ"ר 

אוכלוסייה: מיליארד נקודה 2 נפש 

בירה: ניו דלהי 

תושבים: % 72 הודו-ארים, % 25 דראווידים, % 3 אחרים 

שפות: הינדית, גוג'אראטית, אורדו, טלוגו, מראתי, מאלאיאלאם, קשמירית, בנגלית, טמילית ואנגלית 

דת: % 80 הינדים, % 14 מוסלמים, % 2.4 נוצרים, % 2 סיקים, 0.7 בודהיסטים, % 0.5 ג'יינים, % 0.4 אחרים 

ממשל: רפובליקה פדרלית 

 

תרבות ואורח חיים

נהוג לומר על הודו, שיותר משהיא מדינה, היא יבשת. מגוון הדתות, השפות, המנהגים, האמנויות והמטבחים בה אינו נופל מן הגיוון הטופוגרפי שלה. החגיגה התרבותית הזו בדיוק היא מקור כוחה של הודו,

והיא מציבה אתגר לא פשוט למי שמבקש לעשות בה עסקים. 

הדת מחלחלת אל תוך כל היבט והיבט של החיים בהודו. למרות היותה דמוקרטיה חילונית, הודו היא אחת המדינות היחידות בעולם שבהן המבנים החברתיים והדתיים, המגדירים את זהותה של האומה,

לא עברו שינויים משמעותיים מזה 4000 שנה לפחות, על אף הפלישות, הרדיפות, הקולוניאליזם האירופי וחוסר היציבות הפוליטי. שינויים בלתי נמנעים מתרחשים עם חדירתה ההולכת וגדלה של הטכנולוגיה

המודרנית אל תוך המרקם החברתי, אבל חלקיה הכפריים של הודו נותרים כמעט כפי שהיו לפני אלפי שנים. 

הדת העיקרית בהודו, ההינדואיזם, היא דתם של כ-% 80 מכלל האוכלוסייה. במונחים של מספרי מאמינים זוהי הדת הגדולה ביותר באסיה ואחת העתיקות ביותר בעולם. בהינדואיזם יש פנתיאון עצום של אלים,

כמה ספרי דת והנחת יסוד שלפיה כל אדם עובר סדרה של לידות מחדש, או גלגולים, שבסופו של דבר מובילים אותו אל שחרור רוחני. בכל לידה ניתנת לאדם ההזדמנות להתקרב אל ההארה המיוחלת,

או לחילופין להתרחק ממנה. המרכיב הקובע הוא הקארמה של כל אדם. בדת ההינדית יש שלושה מנהגים בסיסיים: טקסי פולחן המכונים פוג'ה, שריפת המתים והחוקים והתקנות של שיטת הקאסטות. אדם

אינו יכול להמיר את דתו להינדואיזם: או שנולדת הינדי/ת או שלא. 

 

הבודהיזם נוסד בצפון הודו בסביבות שנת 500 לפנה"ס, התפשט במהירות כאשר הקיסר אשוקה אימץ אותו אל חיקו, אך לאחר מכן נטמע חזרה אל תוך ההינדואיזם. כיום רואים ההינדים בבודהה

את אחת מהתגלמויותיו של האל ההינדי וישנו. בהודו חיים כיום רק 6.6 מיליון בודהיסטים, אבל קיימים אתרים בודהיסטיים חשובים בצפון הודו, המהווים אתרי עלייה לרגל מרכזיים. 

דת הג'יין החלה גם היא כנסיון לעריכת רפורמה בהינדואיזם הבראהאמיני. היא נוסדה בתקופה מקבילה לבודהיזם, ועקב סיבות דומות מאוד. הג'יינים מונים כיום רק כ-4.5 מיליון וחיים בעיקר במערב ו

בדרום-מערב הודו. גם הם מאמינים בגלגולים ובגאולה הרוחנית, שבה ניתן לזכות אם הולכים בדרכם של נביאי הג'יין. דת הג'יין מעולם לא התפשטה אל מחוץ להודו. בהודו חיים יותר מ-100 מיליון מוסלמים,

מה שהופך אותה לאחת המדינות המוסלמיות הגדולות בעולם. 

 

איסלאם היא הדת השלטת בארצות השכנות פקיסטן ובנגלדש, ובתוך הודו יש רוב מוסלמי במדינות ג'אמו וקשמיר. ההשפעות המוסלמיות בהודו ניכרות בעיקר בתחומי האדריכלות, האמנות והמזון. 

מספרם של הסיקים בהודו מגיע ל-18 מיליון ומרביתם מתגוררים בפאנג'אב. דתם נועדה במקור לשלב את המיטב שבהינדואיזם עם המיטב שבאיסלאם. עיקרי אמונתם דומים לאלו של ההינדואיזם,

להוציא את השינוי החשוב לפיו הסיקים מתנגדים לחלוקה לקאסטות. המקום הקדוש ביותר לסיקים הוא מקדש הזהב באמריצאר.

 

האמנות ההודית היא דתית ביסודה, מבחינת נושאיה וצורת התפתחותה, וכדי ליהנות ממנה ולהעריכה יש צורך בידע מסויים אודות האמונות של תושביה. ראויים לציון במיוחד הריקוד ההודי הקלאסי, האדריכלות

והפיסול במקדשים ההינדיים (לפעמים קשה להגדיר בבירור איפה נגמרת האדריכלות ומתחיל הפיסול), האדריכלות הצבאית והאורבנית של המוגולים, ציורי המיניאטורה והמוסיקה ההודית המהפנטת. היצירתיות

אינה קופאת על שמריה בהודו, וביטויה העכשווי הנמרץ ביותר הוא תרבות הפילמי (filmi - מוסיקת פופ הודית בפסקולי הסרטים). 

הודים אוהבים קולנוע ותעשיית הקולנוע ההודית, שמרכזה במומבאי, היא אחד הגדולות והזוהרות ביותר בעולם. החלק הארי של הסרטים המופקים בהודו הוא מלודרמות דביקות, המבוססות על שלושה

מרכיבים הכרחיים: אהבה, אלימות ומוסיקה. זוהי תעשיית אשליות זולה, מחרישת אוזניים ושאסור לכם בשום אופן להחמיץ. 

 

המזון ההודי, גם הוא קנה לעצמו תהילת עולם ואגב, בניגוד לדעה הרווחת, לא כל ההינדים צמחונים. צמחונות אדוקה שכיחה בעיקר בדרום (שלא הושפע על ידי הכובשים הארים והמוסלמים, אוכלי הבשר)

ובגוג'אראט, בצפון נוהגים לאכול הרבה יותר בשר והמאכלים הם לעתים קרובות בסגנון מוגולי, המזכיר יותר את סגנון הבישול במזרח התיכון ובמרכז אסיה. הדגש מושם יותר על תבלינים ופחות על צ'ילי.

בדרום אוכלים יותר אורז, יש הרבה יותר מאכלים צמחוניים והתבשילים נוטים להיות חריפים יותר. מאפיין נוסף של הדרום הוא שלא נהוג להשתמש בסכו"ם. עליכם פשוט להשתמש באצבעותיכם - אבל בשום

אופן לא באלו של ידכם השמאלית. 

 

חגים ואירועים מיוחדים

לפי הלוח הנוצרי: 

26 בינואר - יום הרפובליקה 

15 באוגוסט - יום העצמאות 

2 באוקטובר - גנדי ג'אייאנטי (יום הולדתו של מהאטמה גנדי)

בנוסף לחגים לאומיים ולפסטיבלים דתיים כלל ארציים, יש בהודו מגוון רחב של פסטיבלים מקומיים הנחגגים במדינות השונות. על כן ראשית, כדאי ומומלץ לקבל מלשכות התיירות את לוח הזמנים של

הפסטיבלים השונים באותה שנה לפני קביעת פגישות, ובנוסף כדאי להצטייד בלוח חגים מקומי למדינה בה אתם הולכים לעשות עסקים.

 

נוהגי קביעת פגישות

• ההודים מעריכים דייקנות ועומדים במחויבות שנקבעו. בו זמנית הם נוטים לנהוג גמישות בתזוזות בלוח הזמנים שלהם. ההודים מאמינים שתוכניות ולוח הזמנים תלויות באנשים ואירועים אחרים ועל כן ניתן

לשנותם לפי הצורך.

• כדאי וראוי לקבוע לוח זמנים ותוכנית פגישות כמה חודשים מראש. להדגיש ששהותכם בהודו קצרה ומוגבלת בזמניה, וכמה ימים לפני התאריך המוסכם, לאשר את הפגישות ואת מועדיהן.

• לא הכרחי, אבל בהחלט עוזר לקבוע פגישות, אם יש לכם איש קשר הודי מקומי.  

• יש הבדל מהותי בין מוסדות הממשל לחברות העסקיות. בדרך כלל קשה יותר לקבוע פגישה עם נציגי רשות ממשלתית, כמו כן יש סיכוי רב שיהיו תזוזות בלוח הזמנים ותאלצו להמתין זמן לא קצר כדי לפגוש את האדם איתו קבעתם.

• היו מוכנים לשינויים של הרגע האחרון במקום הפגישה ובמועדה. כדאי לכם להשאיר פרטי התקשרות אצל מזכירתו של האיש אותו אתם מחכים לפגוש, כך שתוכל לידע אתכם בשעת הצורך. 

• כתובות בהודו עשויות להיות מבלבלות מאד, כדאי לקבל הנחיות מדויקות איך להגיע מהאיש אותו אתם פוגשים. כמו כן, ערים הודים צפופות ועמוסות וכדאי לקחת בחשבון עומס בתנועה בתכנון זמן ההגעה.

• שעות העבודה המקובלות בין 10:00 ל-17:00, בערים גדולות יש ארגונים  המתחילים קודם כדי להימנע מעומס התנועה ויש שמאחרים לסגור ועובדים יום עבודה ארוך. 

• ארוחת הצהריים המקובלת נערכת בין 12:00-14:00 ולמשך שעה. בשנים האחרונות משתרש הנוהג של סעודות עסקיות בארוחת צהרים או בארוחת בוקר מאוחרת.

• ארוחות ערב עסקיות עדיין נדירות. מטרתן של ארוחות הערב, שברובן משתתפים רבים, היא היכרות חברתית בין השותפים.

• שבוע העסקים משתנה בין החברות והסקטורים השונים: שבוע העסקים של משרדי הממשל הינו מיום שני עד שבת, כשכל שבת שנייה חופשית גם כן. רוב החברות העסקיות עובדות שבוע עבודה בן 5 ימים: מיום שני עד יום שישי. 

• לוח השנה הרשמי של החברות והממשל הוא הלוח הנוצרי. התאריך ייכתב כך: 

• יום, חודש, שנה, למשל:  01/12/06 האחד בדצמבר 2006. 

• מועדי חופשה מקובלים: קיץ - בין אפריל ליוני, חורף - בין אמצע דצמבר לאמצע ינואר. בצפון ובמזרח הודו מקובלת חופשה גם באוקטובר בתקופת החגים.

 

נוהגי הפנייה בשם :

• מקובל לפנות לאנשים בתואר המקדים מר או גברת, או לחילופין בתואר האקדמי או המקצועי שהם נושאים, אלא אם אותו אדם ביקש ממכם במפורש לפנות אליו בשמו.

• באופן כללי פניה בשם נעשית רק על ידי קרובי משפחה, או על ידי אדם מבוגר או בכיר בתפקידו.

• נוהגי הקריאה בשם בדרום המדינה (קראלה, אנדרה פארדש, טמיל נדו, קארנאטאקה) שונים במקצת משאר חלקי הארץ. בצפון הודו לרוב האנשים יש שם משפחה, והשמות כתובים בנוסח המערבי, דהיינו שם פרטי

ולאחריו שם משפחה. לעיתים יש גם שם שני ביניהם. בדרום לעומת זאת, אין שם משפחה והאנשים מכונים לפי שם האב וכפר המוצא. שמות אלו  מופיעים בדרך כלל לפני השם הפרטי. לדוגמא: קאמונדרי ראנגאנתן

גורומוראתי.

• השם הראשון הוא שם הכפר, השני שם האב ואחרון - השם הפרטי של אותו אדם. הוא יכונה לפי השם הפרטי מר גורומוראתי, ובמקרה של קרבה נשמיט את ה"מר". בעקבות השינויים העוברים על המדינה בכל  

תחומי החיים גם נוהגים אלו החלו משתנים. ומשפחות רבות בדרום נוהגות לאמץ שם משפחה כמקובל בצפון.

• בגלל הטמעה תרבותית גם קבוצות של לא הינדו, בדרום הודו נוהגים אותה מדיניות בקריאת שמות.

• נשים בדרך כלל מקבלות את שם המשפחה של בן זוגם בצפון, ובדרום את שמו הפרטי כשם משפחתן. בקרב נשים משכילות מתגברת הנטייה לשמור את שמן לאחר הנישואין.

• שמות המשפחה בצפון משקפים שייכות לקאסטה מסוימת – ומכאן גם למעמד חברתי. הודים מודעים חברתית נמנעים לעיתים משימוש בשם משפחתם או משתמשים בשם האב כדי להימנע מאזכור המעמד. 

 

קוד הלבוש העסקי

בשנים האחרונות עבר קוד הלבוש הרשמי לעסקים בהודו שינויים רבים, אך עדיין יש הבדלים משמעותיים בין ארצות ואזורים, ובין הסקטורים העסקיים השונים. קשה לומר מהו הלבוש הנכון בכל הודו,

אך הנה כללים שיהיו נכונים במירב המקרים.

• גברים יבואו לפגישה עסקית בחליפה ועניבה. בגלל האקלים החם מקובל גם לבוא עם חולצה ארוכה ועניבה, ללא ז'קט. כדאי להימנע מעניבות בצבעים בוהקים, ולהעדיף צבעים ניטרליים. 

• בחלק מהחברות, בעיקר חברות הייטק, נמצא גם קוד לבוש קז'ואל של ג'ינס וטישירט עם נעלי התעמלות. ובכל זאת, לבוש שמרני יהיה בחירה נכונה.

• לנשים מומלצות חליפות מכנסים או חצאית. החצאית צריכה להיות ארוכה ומכסה את הברך, וקו הצווארון של הז'קט או החולצה צריך להיות גבוה. 

• הלבוש המקומי לנשים מקובל גם הוא. 

• באירועים חברתיים לא פורמליים לבוש קז'ואל  מקובל יהיה טישירט או חולצה קצרת שרוולים וג'ינס - לגברים ונשים כאחד. ניתן גם ללבוש שמלה באירועים אלו. אם תבחרו ללבוש את הבגד ההודי המקומי

לאירועים אלו - סארי לנשים, קורטה-פאג'מה לגברים - הדבר יחשב כמחווה של ידידות ויזכה להערכה.

 

נוהגי כרטיסי ביקור

• כרטיסי ביקור מהווים גורם הכרחי בתרבות העסקים בהודו. יש צורך להביא הרבה כרטיסים, הואיל ומחליפים כרטיסים גם באירועים שאינם בעלי הקשר עסקי. 

• השפה המקובלת בעסקים היא אנגלית, ועל כרטיסי הביקור והברושורים להיות כתובים באנגלית. אין צורך לתרגם לשפה המקומית. 

• לעיתים האנגלית ההודית קשה להבנה. יש בה שימוש במושגים בהקשרים שונים מן הרגיל, והמבטא לעיתים מקשה גם הוא. כאדם זר תתקבל בהבנה בקשה לחזור על הדברים.

 

הפגישה עצמה

זירת העסקים ההודית, כהודו עצמה, מגוונת ורב תרבותית. על כן יש צורך בתשומת לב וברגישות, כמו גם בהכנה ובידע מוקדמים על האדם/חברה איתם בכוונתכם לעבוד.

• חלק גדול מהעסקים בהודו נמצא בבעלות משפחתית או בבעלות משותפת של קהילות חברתיות.

• חלקם הגדול נוהגים לפי פרוטוקול העסקים הבינלאומי, אך כדאי להכיר ולדעת מנהגיהם המיוחדים.

• יש הבדלים ניכרים בהתנהלות בין חברות בבעלות ממשלתית לבין חברות של הסקטור הפרטי. זהו הבדל של תעשיה בעלת מסורת ארוכת שנים הסובלת מבירוקרטיה ומהיררכיה פנימית, לעומת חברות

  מעידן "הכלכלה החדשה". כמו כן ישנם הבדלים ניכרים בין האיזורים השונים בהתנהלות העסקית. עשו שיעורי בית.

• פגישת עסקים בהודו מתאפיינת בנינוחות רבה יותר מן הפגישות בעולם המערבי. צפו לאפשרות של איחור במועד הישיבה, גם אם הגעתם בזמן. אם הדחייה לא ארוכה, אין בכך דבר.

• אם הפגישה אתכם נדחית בזמן ארוך, אולי זהו סימן כי היא נחשבת לפחות חשובה.

• פגישות יפתחו לעיתים בהגשת שתייה חמה וכיבוד קל, שמומלץ לקבל בחיוך.

• זה כמה עשורים שהודו פתוחה לעסקים זרים, אם הינכם מייצגים חברה ידועה, כל הסיכויים הם שתתקבל בברכה למשא ומתן פתוח ולא יהיה צורך במתווך לבסס את מכתב ההמלצה שלכם. אם החברה שלכם

פחות ידועה, כדאי להוסיף לפניה המלצות מחברות הודיות איתן עבדתם בעבר.

• מערכת החוק והמשפט בדיני חברות מורכבת ומשתנה ממדינה למדינה בתוך הודו – רצוי וכדאי לשכור שירותיו של עו"ד מקומי או אדם אחר המתמצא בנבכי מערכת המשפט המקומית ,שיעזור לכם לפלס דרככם.

• להיררכיה תפקיד מכריע בהודו. כדאי לקבוע פגישה עם האדם הבכיר ביותר באותו תחום עניין, הדבר יקל בהמשך על קבלת החלטות. לעיתים לאחר פגישה איתו, תופנו לאנשים בדרגות נמוכות יותר,

הממונים ישירות על הנושא בו אתם עוסקים.

• מקובל עבור עובדים בדרג נמוך לכבד אדם בתפקיד בכיר בקימה לכבודו. האפשרות הטובה עבורכם היא לקום גם כן ולברכו באופן אישי.

• למרות שינוי בערכים חברתיים, עדיין מקובל לתת כבוד לגיל, לנאמנות משפחתית או שבטית, ולקיים טקסים דתיים במקומות העבודה.

• נשים בתפקידים בכירים הן תופעה חדשה יחסית בהודו. כלפי נשים מנהלות נוהגים בנימוס ובכבוד אך פחות נוח לסגור איתן עסקים, יהיה צורך במאמץ נוסף לגרום להם לדבר איתכם עסקים.  

• ההודים נוהגים לעסוק בכמה דברים בו זמנית ויש לצפות להפרעות כמו כניסת מזכירה וחתימה על מסמכים במהלך הפגישה. נוהג זה אינו מעיד על חוסר כבוד כלפיכם.

 

שיחה עסקית

• ההודים אוהבים לשוחח על מגוון נושאים רחב כחלק מן ההתנהלות העסקית. שיחות קטנות" פותחות לעיתים שיחות עסקיות והן בעלות חשיבות כבונות אמון. הן משמשות להחלפת עמדות ודעות, לבניית אמון

ולחיזוק הידידות בו בזמן.

• ההודים פתוחים וישירים ונוהגים פחות פרטיות משותפיהם מהמערב. שיחות על בני המשפחה ועל חיי הפרט נהוגים ומקובלים. ההתעניינות במשפחה מרמזת על ידידות.

• מתן מחמאות והבעת הערכה מקובלים בהודו.

• לעיתים רחוקות יביעו ההודים אי הסכמה בצורה ישירה וברורה. אי הסכמה המבוטאת בצורה ישירה נתפסת כאגרסיבית ועוינת. היא עשויה  להתקבל רק אם יביע אותה אדם בכיר בתפקיד או בגיל. אי הסכמה תבוא

לידי ביטוי בגלוי רק עם אדם מוכר שכבר רכש את אמונם וידידותם. מומלץ אם כן, אלא אם מדובר במקרה חמור מאד, להימנע מהבעה ישירה של חוסר הסכמה.

• נושאים פופולאריים לשיחה: פוליטיקה, קריקט, סרטים ורפורמות כלכליות. הכנה ולימוד מוקדם בנושאים אלו יכולים להיות בסיס חשוב לבניית אמון ולקבלה. הקריקט הוא ספורט לאומי שהביא להישגים רבים, ונידון

בלהט גם בין אלו שאינם משחקים.  הכוכבים מפורסמים ונערצים בכל המדינה; גם כוכבי תעשיית הסרטים המשגשגת נערצים ומקובלים, ולעיתים פונים לפוליטיקה ואף נבחרים לממשל המקומי או אפילו לארצי. הם

משמשים נושא נפלא לכל שיחה, הואיל ורוב ההודים דואגים להתעדכן על הנעשה בעולם זה; נושא חשוב נוסף הנידון בלהט הוא נושא המדיניות הכלכלית. מאז נפתחה הכלכלה המקומית ב- 1991, חלו השינויים רבים

במישור האישי והמקצועי. הם נוגעים לרוב ההודים ומעסיקים אותם מאוד; נושא אהוב בו ההודים נהנים ושמחים להרחיב בו את הדיבור עם זרים, הוא התרבות המפוארת והמורשת ההיסטורית של האומנות והתרבות

ההודיות.

• פוליטיקה מקומית היא נושא מקובל. אך לעיתים נסבה השיחה סביב הפוליטיקה המקומית במחוז מסוים, ואלא אם יש לכם ידיעה בנושא, חשבו שנית אם להשתתף בשיחה.

• ההודים סובלניים בדרך כלל לדתות ולאמונות שונות, אך בשנים האחרונות חלה התעוררות במתח בין הדתות השונות בהודו. על כן מומלץ להימנע מדיון בנושא. מאידך רבים מההודים מקיימים טקסים ומנהגים דתיים

שונים בחיי היום-יום וישמחו לשאלות בנושא זה.

• היחסים עם פקיסטאן השכנה גם הם נושא שכדאי להתרחק ממנו. 

• הפער הכלכלי העצום בין עניים לעשירים מצטרף לרשימת הנושאים הבעייתיים. רבים יתפסו דיון כזה כביקורת, והיא לא תתקבל בסבר פנים יפות.

 

נהול משא ומתן

• ההודים אינם ממהרים להתחיל במשא ומתן, זה נתפס בעיניהם לעיתים כגסות רוח. 

• בניית יחסי אמון וידידות הן תנאי מוקדם לעשיית עסקים – על כן שימו לב לחשיבות השיחות הקטנות שלפני הפגישות. פגישות יתחילו בדרך כלל בשיחת חולין בנושא לא עסקי, שיכול להיות כל נושא שבעולם כפי

  שנכתב לעיל, כולל אפשרות לשאלות פרטיות עליכם ועל בני משפחתכם.

• האמון והיחסים האישיים יהוו גורם מכריע בהחלטות העסקיות. רגשות משחקים תפקיד ראשי והודי יעיז לקחת סיכונים גדולים יותר עם אדם עליו הוא סומך.

• הגישה ההודית להבנת נושאים היא גישה אינדוקטיבית: הסקת מסקנות  מן הפרט אל הכלל. המציאות ניתנת להבנה בהקשר הכולל שלה: חברתי, היסטורי, אנשים, אירועים ועוד. מכאן שעליכם לצפות לשאלות

  רבות, שאולי לא יראו קשורות לנושא, ואל תראו בהתנהגות זו חוסר ריכוז או סטייה מן העיקר.

• אם תבחרו במצגת לפתיחת ישיבה, הדבר מקובל, אך יש צורך להכין חומר כתוב מראש. לעיתים תשבו עם בעלי דרג נמוך יותר, שיצטרכו לדווח לממונה עליהם.

• בדרך כלל ההודים חשדניים וזהירים בקבלת רעיונות והצעות חדשים. רעיון יבחן לא רק באיכותו, אלא גם במקור התמיכה שלו, הווה אומר מי כבר משתמש בו בהצלחה, ובמי שמעלה את ההצעה ובכירותו. הוסיפו

  פרטים אלו להצעתכם. 

• כפי שנכתב קודם, אי הסכמה ישירה נחשבת לא מכובדת. אם יהיו חילוקי דעות, אפשר לצפות לשמוע "נדון בכך בהמשך", "או יש צורך בבירור עם אנשים נוספים".

• התמקחות על מחיר היא עניין מקובל בהודו וההודים מעריכים ומצפים לגמישות במשא ומתן. הצעה ישירה ללא פשרות תתקבל כקשיחה. כדאי להתחיל גבוה יותר ולהשאיר מקום למיקוח בהמשך. 

• אל תתעקשו על מחויבות מפגישה ראשונה. קחו בחשבון תהליך ארוך, גם בגלל בירוקרטיה וגם בגלל העדר האנשים בעלי הסמכות להחליט מן הישיבה.

 

פרוטוקול המתנות

• חלוקת מתנות מקובלת מאד כסימן לידידות, אך בפגישה ראשונה אין לצפות למתנות.

• מומלץ לא לתת מתנות יקרות ערך, אלא אם אתם מקורבים מאד לאותו אדם, הואיל וההודים נוהגים להשיב במתנות שוות ערך. מתנה יקרה מאד עלולה לגרום מבוכה למקבל. 

• מתנות יקרות ניתנות בדרך כלל רק על ידי קרובים וחברים ורק לכבוד אירועים מיוחדים, כגון חתונה.

• צבעים מקובלים לאריזת מתנות הם אדום, צהוב, ירוק וכחול. הימנעו משחור ולבן, הם נחשבים למבשרים רעות.

• בדרך כלל לא מקובל לפתוח מתנות בנוכחות הנותן, אך לעיתים יתעקש המארח שתפתחו את המתנה. הוא יצפה להבעת הערכה למתנתו.

• אם הוזמנתם לביתו של אדם לארוחת ערב, עליכם להביא מתנה. פרחים, שוקולד וכדומה הם אפשרות מקובלת. אם יש למזמין ילדים קטנים, מתנה עבורם תזכה להערכה.

• אם תבואו לביקור במהלך פסטיבל, נהוג להביא קופסת ממתקים.

• אם בחרתם להביא כסף, הזהרו מהמספרים הבאים ודומיהם כי הם מבשרים רעה: 11, 51, 101 ,501.

• בעבר מוצרים מערביים היו קשים להשגה בהודו ונחשבו מתנה יפה. כיום ניתן להשיג כמעט הכל במקום, אך מוצרים המיוחדים לתרבות ממנה אתם  באין יזכו להערכה. למשל: אולר שוויצרי, בושם צרפתי וכוו.

• אם התגוררתם בהודו עם תושבים מקומיים וצלמתם את עצמכם, תמונה ממוסגרת שלך אתם תתקבל כמחווה  חברית ראויה.

• לפרחים שונים משמעויות שונות בהודו, מומלץ להתייעץ עם המוכר. זר ורדים הוא בחירה בטוחה בכל מקום בהודו.

• רוב ההודים אינם שותים אלכוהול כלל, ובבית בפרט. אולם אם ידוע לך שהמארח שלך נוהג לשתות בקבוק משקה הוא מתנה ראויה.

• הזהר במתן מתנות עשויות עור למאמינים מדת ההינדו. הם צמחונים ואולי לא יעריכו מתנות מסוג זה. 

• תכשיטים נחשבים מתנה אינטימית. ויחשבו למעשה לא נאות בין גבר לאישה הודית. אישה תוכל להעניק תכשיט לאישה אחרת. אך תכשיטי זהב ניתנים רק בין בני משפחה וקרובים.

 

בהודו התנהג כהודי

• דרך הברכה המקובלת בהודו היא על ידי החזקת כפות הידיים יחד, כמו בתפילה, ואמירת "נאמאסטה" ((nah-mas-tay או נאמאסקאר (nah-mas-kar), בתוספת קידה קלה. ברכה זו היא הינדו במקורה, אך היא מקובלת על בני כל הדתות. בין בני דתות אחרות נמצא גם ברכות נוספות: על המוסלמים מקובלת הברכה "סאלאם עליכום", שיש לענות עליה בתשובה "עליכום סאלאם". הסיקים מברכים זה את זה  בברכת "sat-siree-akaal".

• לחיצת יד לשלום מקובלת בין אנשי העיר וההודים "המערביים". אצל בניה הצעירים של אוכלוסיה זו יברכו זה את זה גם ב"היי", ב"הלו" או בנפנוף לשלום בהיכרות לא רשמית.

• החברה ההודית ככלל הינה שמרנית בנוגע למגע פיזי בין בני שני המינים. הימנעו מלברך אנשים בחיבוק ובנשיקות. מכאן נובע גם שאין זה מקובל ללחוץ יד לאישה. באזורים העירוניים תמצאו אולי נשים שנוהגות כך, אך יש לחכות שהללו יושיטו לכם יד ראשונות. בכל המקרים האחרים "נאמסטה" יהיה הולם ואפילו מוערך כמחווה ידידותית.

• מקובל לתת לנשים ולאורחים לצעוד קודם.

• אל תצביעו באצבע. מחווה זו מתפרשת כהושטת אצבע מאשימה. הכוונה ביד או ניע בסנטר מקובל כדרך להצביע לעבר משהו.

• עמידה זקופה עם ידיים על המותניים מתפרשת כאגרסיביות ושתלטנות.

• ההודים מדברים עם הידיים. ידיים שלובות או בכיסים יתפרשו כמחווה של התנשאות וגאווה.

• שריקות וקריצות נחשבות כסימן לגסות רוח ואינם התנהגות מקובלת, בהיותן בעלות קונוטציה מינית.

• אין לדבר עם אישה ההולכת לבדה. 

• בגרות בגיל, תפקיד בכיר וסמכות זוכים בהודו לכבוד בתרבות העסקים ובחיי היומיום.

• רגליים נחשבות כלא נקיות בהודו. אם במקרה נגעתם ברגליכם באדם אחר, התנצלו ובקשו סליחה.

• הודים אינם שומרים על קשר עין במהלך צעידה זה לצד זה. קשר עין ישיר נחשב כפולשני. מאידך אם יבהה בכם הודי, קבלו זאת כסקרנות גרידא ללא כונה לפגוע במרחב הפרטי שלכם.

• המרחק ה"נכון" בין אנשים תוך כדי אינטראקציה, קרוב יחסית בהודו לעומת מקומות אחרים. כחצי מטר נחשב למרחק נוח, אך בגלל הצפיפות הגדולה במעבר החצייה, בתורים או בתחבורה ציבורית, אנשים לפעמים  חוצים אותו שלא במתכוון. לעיתים הקירבה היתרה נובעת מנסיון לכייס אתכם, היו זהירים.

• קבצנים נראים בכל מקום בהודו. מומלץ להתעלם מהם, הואיל וםם תיתנו לאחד מהם, תקיף אתכם מיד חבורה שלמה ותבקש גם היא נדבה.

• רוב ההודים מסבירים פנים לזרים, אך אחדים רואים בזרים מטרה קלה להונאה ורמייה. פקחו עיניים ושימו לב. הזהרו ממציאות גדולות ואל תוציאו כסף לפני שבדקתם היטב.    

 

©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ