טלפון: 03-6913545


שפת העסקים באיחוד האמירויות

שפת העסקים באיחוד האמירויות

איחוד האמירויות - נסיכויות המפרץ 

לעשות עסקים ולהצליח באיחוד האמיריות 

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

איחוד האמירויות הערביות הוא איחוד של שבע שיח'ויות ריבוניות שהוקם עם עזיבת הבריטים את המפרץ הפרסי בשנת 1971. בחבל ארץ קטן יחסית נדחסים הרים, חופי רחצה, מדבריות, נאות מדבר, מרוצי גמלים, שווקים בדואיים ואזור הקניות הפטור ממכס בדובאי, שהיה זה כבר לשם דבר.

תעודת זהות

שם מלא: איחוד האמירויות הערביות
שטח: 83,600 קמ"ר
אוכלוסייה: 2.4 מיליון נפש
בירה: אבו דאבי (כחצי מיליון נפש)
תושבים: 61% ערבים, 22% דרום אסיאתיים, 8% אירנים, 9% תושבי חוץ
שפות: ערבית, אנגלית, פרסית, אורדו, הינדית
דת: 96% מוסלמים, 4% הינדים, נוצרים ואחרים
ממשל: פדרציה, כשסמכויות מסוימות נתונות בידי הממשל הפדרלי ואחרות בידי כל אחת מן האמירויות

תרבות ואורח חיים

מדינות המפרץ הפרסי חולקות תרבות אזורית המכונה לעתים "תרבות המפרץ". בכל מדינות המפרץ מדברים בדיאלקטים שונים של השפה הערבית, שומעים מוזיקה דומה (Sawt, Fijiri, Ardha, Liwa), מבשלים בישולים דומים, חולקים אותן צורות לבוש וכולי. הרבה מן הערבים הגרים ליד מדינות המפרץ הפרסי מושכים את השושלת שלהם בחזרה לשבטים.

רוב אזרחי האמירויות משתייכים לזרמים (אסכולות החוק) המאלכי והחנבלי של האסלאם הסוני. רבים מבני הזרם האחרון הם ווהאבים (כת מהמאה ה-18 הדוגלת בהיצמדות לקוראן בלבד), אך אינם אדוקים ומחמירים כווהאבים הסעודיים. איחוד האמירויות הוא המדינה המתירנית ביותר במפרץ, אבל עדיין שמרני מאוד יחסית למדינות המערב. יש כאן גם קהילות קטנות של שיעים ושל איבאדים (הכת הקדומה ביותר באסלאם, הדוגלת ברעיונות שוויוניים), והעובדה המוזרה ביותר באשר לאוכלוסיית האיחוד היא שרק רבע ממנה הם אזרחי האיחוד, והשאר הם תושבי חוץ ממדינות אחרות במפרץ וכן אירנים, הודים ופקיסטניים.

השפה הרשמית היא ערבית, אולם גם האנגלית נפוצה למדי. בדובאי מדברים גם פרסית, וקהילות גדולות של תושבי חוץ מפקיסטן שחיות באבו דאבי ובדובאי מדברות אורדו. המטבח של איחוד האמירויות כולל את המאכלים המזרח תיכוניים הנפוצים: פול, פלאפל חומוס ושווארמה. משקאות קלים תמצאו בכל מקום, אבל המשקאות החריפים נמכרים רק במסעדות ובברים של מלונות מדירוג של שלושה כוכבים ובמחירים מזעזעים. בשארג'ה אין להשיג כלל משקאות אלכוהוליים.

חגים ואירועים מיוחדים

החגים הדתיים נחגגים לפי לוח השנה הירחי, הנסוג בכל שנה 11 יום לעומת לוח השנה האזרחי. עיד אל-פיטר (חג שבירת הצום בסוף הרמדאן), עיד אל-אדחא (חג הקורבן בסיום החאג', העלייה לרגל למכה), לילת אל-מיעראג' (ליל העלייה לשמיים של מוחמד מסלע הר הבית), מוליד אל-נבי (יום ההולדת של מוחמד) וראס א-סנה (ראש השנה המוסלמי) הם החגים העיקריים. החגים האזרחיים הם ראש השנה האזרחית (ב-1 בינואר) ויום העצמאות (ב-1 בדצמבר).

לוח השנה האסלאמי הוא הלוח הרשמי של מדינות המפרץ הפרסי (בעיקר ערב הסעודית), וגם מוסלמים ברחבי העולם משתמשים בו למטרות דתיות. הלוח האסלאמי ,שנקרא גם הלוח ההיג'רי, מתבסס על מחזור הירח בלבד. בשנה יש תמיד 12 חודשים ירחיים בני 29.5 יום בממוצע, כלומר - רק מעט יותר מ-354 ימים. השנה האסלאמית קצרה יותר מהשנה הנוצרית השמשית, שאורכה קצת יותר מ- 365 ימים.

כל חודש מתחיל כאשר סהר הירח נצפה לראשונה, ולכן התאריך המדויק מושפע מגורמים שונים (מזג אוויר, מיקום הצופה ועוד). שיטה זאת מקשה לדעת מראש את תאריך ההתחלה של חודש כלשהו, וייתכן אף שבמקומות שונים יתחיל החודש בימים שונים.

אמנם מדפיסים מראש לוחות שנה, אך הם בגדר הערכה בלבד, והתאריכים בהם משתנים על-פי תצפיות, המתבצעות בתאריך עצמו.

ראש השנה האסלאמי חל ב-1 לחודש המוחרם בשנת ההיג'רה. המועד חל בכל שנה בזמן אחר בהתאם לעקרונות לוח השנה האסלאמי. יום הולדת הנביא מוחמד חל ב-12 בחודש רביע אל-אוול, החודש השלישי בלוח השנה האסלאמי. את יום הולדת הנביא מציינים בתהלוכות של בני נוער ובקריאת סיפור חייו של הנביא, המופיע בספר ה"סירה".

קביעת פגישות

פנייה בשם

לבוש עסקי

כרטיסי ביקור

הפגישה עצמה

שיחה עסקית

משא ומתן

פרוטוקול המתנות

מתנות במדינות אלו הן עניין בעייתי הואיל וראשית, עלות המתנות כאן זולה יותר מבכול מקום אחר בעולם. שנית, רוב המערביים מתקשים להבדיל בין מגוון האזרחויות שניתן למצוא כאן, ולכל סוג יש העדפות אחרות. להלן כמה כללים, שתקפים לכולם:

לכתבה נוספת על הנימוס והנוהג שחשוב לנו התיירים בחופשה להכיר לחצו כאן

בהצלחה!!!

מתוך הספר: IBLCode

International Business Language Code

'שפת העסקים הבינלאומית'

 

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ 

©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ

כ