איך עושה מנהיג?

איך עושה מנהיג?
תמי לנצוט ליבוביץ AICI, CIP
תאריך: 11.12.06

סקר "דיאלוג" שפורסם בסוף השבוע ב"הארץ" מגלה כי 43% מהציבור רואים את שרון כמועמד המתאים ביותר לראשות הממשלה, 15% מצדדים בפרץ, 13.5% בנתניהו ואחוזים בודדים במופז ובסילבן שלום.

בקרב בוחרי "קדימה", שרון זוכה לרוב כמעט מוחלט והסקר מגלה כי הבסיס לכך נעוץ באישיותו של המנהיג.

שרון מוביל על המנהיגים האחרים שדורגו כמעט בכל הפרמטרים: באומץ לב, באמינות ובשיקול דעת. רק ב"יושר אישי" עוקף אותו פרץ, שזוכה על פי הסקר הזה במקום השני.

לטובת המתמודדים מושאי הביקורת, ננסה לבדוק מה עומד מאחורי התדמית שיוצרים המנהיגים בקרב הציבור.

אומץ לב
מדוע נתפס שרון אמיץ יותר מפרץ, נתניהו ומופז – כולם אנשים שלא מהססים להיאבק במגוון חזיתות, פיזיות ורעיוניות כאחד?

ברגע שאדם מאמין במסר שלו, בצדקת דרכו – הוא מעביר מסר בוטח וחזק. שרון עושה יותר מזה. מרגע שיש איום על הדרך שבה בחר – הוא פועל על מנת לשנות. העובדה ששרון לא מסתפק בדיבורים אלא עושה למען מטרותיו, יוצרת לו תדמית של "בולדוזר", של אדם שנלחם על ערכיו, בלי להתעסק ב"מה יגידו".

למזלו של שרון, שאר המועמדים עסוקים במלחמת השמצות והכפשות, מה שרק מחזק את החלטתו האמיצה לוותר על בית חם לטובת "הרפתקה" חדשה.

אמינות
כיצד, למרות השינוי המהפכני בדעותיו ואינסוף תסבוכות משפטיות, ממשיך שרון לשמור על ניקוד גבוה באמינות?

נוהג שמשדר אמינות הוא לא להתחמק משאלות, לא לתמרן את התשובות לפי מה שיש לך להגיד ולא להשיב ב"אין תגובה", אלא תמיד לקרוא לילד בשמו, לתת הסברים מנומקים וכאשר לא ניתן לעשות זאת – להבהיר מדוע.

לגבי קופת השרצים ששרון נושא על גבו. זוכרים את ביל "ריד מיי ליפס" קלינטון ופרשת מוניקה לווינסקי? גם במקרה ההוא, כמו כאן, מדובר באישיות כריזמטית שמותירה על קהלה רושם עוצמתי ומעוררת בו מן "סלחנות בסטנד ביי". כלומר הציבור מוכן להעניק לאנשים הללו, בגלל התכונות המנהיגותיות שלהם, הזדמנות נוספת. סיבה נוספת לסלחנות יכולה להיות המעידה בפן האישי של החיים – קלינטון בזוגיות ושרון ביחסי אב ובן.

באופן אירוני חלק מהציבור מזדהה רגשית (ובדרך כלל בתת המודע) עם מעידות כאלה, מה שהופך את נקודת החובה לנקודת זכות. בכל מקרה, שרון צריך עכשיו להיזהר, כי לא לעולם חוסן. אם תיפתח שוב תיבת הפנדורה שלו, לא בטוח שהיא תיסגר כל כך מהר.

שיקול דעת
מה גורם לתפיסת אדם כשקול בדעתו? האם גילו המופלג ומידותיו הנכבדות של שרון עומדים במקרה זה לצדו?

ניסיון רב שנים, ברירת המילים, הנינוחות, האיפוק, ההימנעות מהשמצות למרות המתקפות הבלתי פוסקות עליו, הנימוס שהוא מצרך כה נדיר ב"גוב האריות" הפוליטי של ישראל – כל אלה יוצרים לשרון תדמית של מנהיג שקול. הוא לא נותן תחושה של אובדן שליטה, קפריזיות או שיגעון גדלות, אלא מעביר מסר של תכנון וחשיבה לטווח ארוך.

מבחינה היסטורית, ביולוגית ואנתרופולוגית – קבוצת אנשים זקוקה למנהיג, זה טבע האדם. מתוך מגוון האפשרויות שעומד על הפרק, שרון בינתיים לוקח בהליכה. כדי להוות תחרות הולמת צריכים המתמודדים מולו לרכוש מיומנויות וניסיון במנהיגות. השאלה הנשאלת היא האם יספיק פרק זמן הזמן הקצר שנותר עד לבחירות? ימים יגידו.

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ