בולימיה תקשורתית

בולימיה תקשורתית
תמי לנצוט ליבוביץ AICI, CIP
תאריך: 28.12.2005

מה שמתחולל בזירה התקשורתית שלנו בימים אלה הוא חוסר נימוס אלמנטארי, שלא לומר התקפת בולימיה קטלנית. העיסוק האובססיבי בהרגלי האכילה ובמשטר הדיאטה של ראש הממשלה מצד אחד, וההזנחה של כל יתר הנושאים הבוערים על סדר היום מצד שני, חצו מזמן כל גבול מוסרי או קו אדום.

הסקירה המדוקדקת של כל קילו שעלה או ירד, של כל סופגנייה שבאה או לא באה אל קרבו, הפכה לפסיכוזה לאומית. בהעדר חוק המחייב איש ציבור בכיר לחשוף את תיקו הרפואי (כפי שקיים למשל בארצות הברית), אין להתעסקות הזאת שום הצדקה והיא בגדר חדירה בוטה לצנעת הפרט.

לחדירה הבוטה הזאת לפרטיותו של ראש הממשלה אחראים לא רק כלי התקשורת החטטניים והציבור הסקרן, אלא גם יועצי התקשורת של שרון. הם אלה שהחליטו, למרות שלא חלה עליהם החובה, להציג קבל עם ועדה את התיק הרפואי שלו ולחשוף אותנו לכל הפרטים, כולל הפטריות באצבעות הרגליים.

בשביל מה? את מי ולמה זה מעניין? אדם שמקפיד על תדמית פוליטית מכובדת אמור להעביר מסר של מישהו שיכול לעמוד באחריות המוטלת על כתפיו. לשם כך עליו להיות במצב בריאותי סביר, שיאפשר להוציא את האנרגיה הנדרשת מתפקידו ולשמור על הופעה כריזמטית. הניסיון של היועצים להבהיר את מצבו הבריאותי של שרון כדי להראות שלא נשקפת סכנה למנהיגותו הוא לגיטימי וברור, אך עם זאת הכניעה לדרישות התקשורת והמתחרים להיכנס לפרטי פרטים, ובעקבותיה הכנסתו של שרון עצמו למשטר דיאטה מתוקשר, נראות כצעד אחד רחוק מדי.

העיסוק המופרז בסוגיית המזון והרזון הוא לא רק דוחה, הוא גם מזיק. במקום לפקס את תשומת הלב על מצעם הפוליטי של המתמודדים בבחירות, על הנושאים שהם מעלים לסדר היום, על הפתרונות שהם מציעים לבעיות שלנו, כל האנרגיות – של התקשורת ושל הציבור - מתועלות לחקירת מצבם הבריאותי של המנהיגים.

פתאום כולם דוקטורים. כולם מדסקסים צנתורים, שבצים מוחיים ודיאטות כאילו זה מה שיפתור להם את המינוס בבנק או יסיר את איום הקסאמים. השיח הציבורי שנוצר כאן לקראת הבחירות שבפתח הוא פשוט אבסורדי. זה היה יכול להיות מצחיק אם זה לא היה כל כך עצוב.

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ