מהמדים לחליפות

מהמדים לחליפות
תמי לנצוט ליבוביץ AICI, CIP
תאריך: 17.7.2005

חוק הצינון, שהצעת החוק שלו אומצה בימים אלה על ידי הממשלה, מציע "להתקין רצועת זמן מינימלית שתחצוץ בין השירות הצבאי ברמות הגבוהות לבין מילוי תפקידים בכירים בפוליטיקה".

כרגע פשרת הזמן שנקבלה עומדת על שנתיים, במקום על חצי שנה, כפי שנהוג היה עד עכשיו.

תקופת צינון בת כמה שנים היא נוהג מקובל בעולם ובארצות הברית המרחק בין הקצונה הבכירה ביותר לראשות משרד ההגנה (שר או סגן שר) מגיע ל-10 שנים. ההיגיון – כפי שהוסבר בהצעה - מאחורי החקיקה הזאת מבקש לצמצם את הפוליטיזציה של המערכת הצבאית ואת הביטחוניזציה של המערכת הפוליטית. ההיגיון הזה פועל לדעתי לטובת הגנרלים בדימוס.

לאנשי צבא לוקח זמן להתרגל לאזרחות. בדרגים הגבוהים, מדובר באנשים שרגילים להתמודד עם אתגרים משמעותיים ולקחת אחריות על מאות ואלפי פקודים, אולם במציאות של עולם העסקים הבינלאומי – זה לא מספיק. הגנרלים רבי המעללים הללו צריכים לעמול קשה כדי להיפטר מהדיבור בפקודות ובקודים, לאמץ קודים חדשים של תקשורת, לפתח תדמית אישית ומקצועית חדשה ולהפנים את חוקי המשחק בשוק של תחרות חופשית. התהליך הזה לא קורה ברגע.

חוק הצינון כופה על אנשי צבא משהו שסביר שלו היה תלוי בהם – לא היו מעניקים אותו לעצמם. הוא מכריח אותם לעצור, להתבונן וללמוד. אמצעי התקשורת חושפים את הפוליטיקאים ואת אנשי העסקים לעתיד לאינסוף "מקרים", שאותם הם יכולים ללמוד ולנתח. השוק מעמיד לרשותם גורמים שעוסקים בהכשרה ובייעוץ לעולם העסקי. לדעתי אם אכן ימתינו זמן מה לאחר שיפשטו את המדים, הם כבר לא ירצו לקפוץ עם החליפה החדשה למים.

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ