תדמיתו של האזרח מספר 1
תמי לנצוט ליבוביץ AICI, CIP
תאריך: 30.6.2007
תפקיד הנשיאות טומן בחובו בעיקר תדמית וערך ייצוגי, מוסרי ותרבותי. תמונתו של האזרח מספר 1 נתלית לצד סמל המנורה בכל כיתה בבתי הספר ברחבי הארץ. אנו נושאים אליו עינינו מילדות, מתוך אמונה עיוורת בטוהר כוונותיו, ביושרו ובאובייקטיביות של שיפוטו.
לולא כך, הרי לא היו מפקידים בידי הנשיא את הסמכות למנות את הממשלה. לולא כך לא היו מאפשרים לו לחנון פושעים שאשמתם הוכחה. שיקול דעתו של הנשיא הוא דבר שאינו מוטל בספק. או לפחות כך היה עד עתה. משבר האמון של הציבור בכבוד הנשיא קצב מרוקן את תפקידו מערך וכל עוד הוא ממשיך לכהן בתפקידו למרות אי האמון, הוא עושה נזק בל יתואר ובלתי הפיך לתדמיתו, המקומית והעולמית.
דוגמא אישית קרובה לפעולה במצב שכזה מספק לו שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, שמואשם בעוולות דומות. מיד עם תחילת החקירה נגדו, פרש רמון מתפקידו, לא רק בשל הסתירה שבין האשמה פלילית לכהונה כשר משפטים, אלא גם מפני שאדם במצבו אמור להתרכז בניקוי חשדות ובהכנות למשפט, ואינו יכול לשאת על עצמו עוד את תיק המשפטים של מדינת ישראל. מוחו טרוד מדי כדי להיות אחראי לנושאים כה חשובים, הרלוונטיים לציבור הישראלי כולו.
הנשיא, לא רק שלא פרש, אלא אף הרהיב עוז והתפטר למשך 17 שעות בלבד, כדי לאפשר את מינויה של כבוד השופטת דורית בייניש לבית המשפט העליון בידי ממלאת מקומו. מעשה זה, שמעיד על הצמדות לכס הנשיאות ויהי מה, הותיר את הציבור מתוסכל וכועס. אם כבוד הנשיא אינו יכול למלא את תפקידו לאור ההאשמות התלויות מעל ראשו – עליו לקום וללכת, ולא לחזור.
כאמור תמונתו של קצב תלויה בכל כיתה. מיליוני ילדים וילדות נושאים אליה עיניים מדי בוקר. חלק גדול מהם שומעים בבית ובאמצעי התקשורת על פרשת ההטרדות המיניות של הנשיא קצב. מה הם אמורים לחשוב? אנחנו מבקשים ללמד אותם ערכים של שוויון בין המינים, של טוהר מידות, של לקיחת אחריות. אנחנו מבקשים ללמד אותם גם מתוך הטקסטים הנלמדים, אבל גם – ואולי בעיקר – מתוך דוגמא אישית. איך אפשר לעשות זאת כשאזרח מספר 1 של ישראל משדר ערכים הפוכים?
© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ