עימות טלוויזיוני במרוץ לנשיאות Debate etiquette rules -
תמי לנצוט ליבוביץ AICI,CIP
תאריך: 15.10.2012
דיבייט/ עימות/ דיון מונחה – שיטה פורמלית מקובלת ומונחת להידברות אינטראקטיבית ולהצגת דעות, תוך כדי ויכוח על נושאים ידועים מראש ( לדוגמה: מצע בחירות),על פי כללי זמן ומבנה מוגדר.
המגרש הפוליטי, הוא לא רק מקום מכובד (או לכל הפחות אמור להיות כזה), בו מתקבלות החלטות מדיניות, הרות גורל, הוא גם זירה תחרותית של התגוששות ומשחקי כוח. אחד הדברים המדרבנים את הקרב מרובה הזירות הזה, זו התקשורת, אשר נוטה להציג כשלים, ועל ידי כך לחזק את האחד על חשבון האחר.
רק עכשיו התבשרנו, כי בקרוב מאוד נראה את הזירה הזו בשיאה, עם פרוץ תעמולת הבחירות הקרובה, אולם קל יותר לבקר ולהציץ למתרחש הרחק מכאן, והנה, לפני שבוע 'זכינו' לצפות במחזה הזה – בעימות האמריקאי, של אובמה מול רומני.
המסורת של העימות הטלוויזיוני החלה בספטמבר 1960 בשיקאגו, כשריצארד ניקסון וגון קנדי החלו נפגשו באולפן טלוויזיה וירו את יריית הפתיחה לתחום נוסף- ההופעה הבילתי מילולית. מאז, החלו לבחון את ההתאמה לתפקיד באמצעות דרך העברת המסר ופחות באמצעות המסר עצמו. העימות אף הפך בארה"ב, לשיאה של מערכת הבחירות..
הפורמט לעימות הנשיאותי נקבע על ידי גוף ייעודי, בשם CPD - ((The Commission of Presidential Debate, וכך נקבע:
- אורכו של העימות יהיה 90 דקות.
- העימות נפתח בדרך כלל על ידי הנשיא המכהן, ואם לא אז באמצעות הטלת מטבע.
- לכל נושא זמן קבוע מראש, ואותו מנהל המנחה.
- לרשות כל מועמד עומדות בסוף העימות 2 דקות לסיום וסיכום דבריו.
בין אם מדובר בתעמולה מבוימת, או בעימות פוליטי, הפוליטיקאי מבקש דבר אחד- להישאר בשלטון, ולשרוד.
מה יש בה בפוליטיקה שמוכנים להקדיש לשמה חיים שלמים של מאבקים? ובכן, התשובה הנמצאת בגוף השאלה. המאבק. הכוח. התחום הפוליטי מעניק כוח, ומבקשי המנהיגות והשליטה, זקוקים למגוון כלים כדי לנצל את הכוח בצורה אופטימאלית. התנהגות פוליטית אפקטיבית בתקופתנו תושג באמצעות אסטרטגיות וטקטיקות, ולאו דווקא באופן ישיר.
אולם גם כאן, חשוב לזכור - הפוליטיקה, כמו כל תחום, מונעת על ידי 90% רגש, כאשר רגש זה מבוסס על תדמית ייצוגית ומקצועית – אשר אותה ניתן להשיג רק באמצעות אמינות ותקשורת בינאישית תקינה.
התקשורת היא כלי להעברת מסרים, בצורה מתוחכמת פחות או יותר, ישירה או מרומזת, אך העימות המונחה והמובנה לפני בחירות – הוא אמצעי שלא אחת גם מחולל מהפכים בדעת הקהל. כך למשל, עוד מוקדם לדעת מה תהיינה תוצאות הבחירות בארה"ב, אך כבר העימות בין המועמדים, בו ידו של רומני הייתה על העליונה, והמסרים שהעביר, הצליחו לשדר את האמינות המיוחלת.
שפת הגוף חשובה מאין כמותה בעימות, ולפעמים ניתן לקבוע מי המכריע רק ממבט בלבד -
- מי שומר על קשר עין? האם המועמדים מסתכלים אחד על השני?
- האם הם מיישרים מבט? פונים למצלמה ופונים למנחה?
- כיצד נראית לחיצת היד? האם היא בוטחת ונחושה?
- כיצד הם עומדים מאחורי הפודיום – יציבים? נעים בחוסר נוחות במקום?
- שימו לב להקשבה האקטיבית אחד לשני. האם היא מלווה בחיוך?
- מי המועמדים מזיע?
- שימו לב לתנועות הידיים. האם הן סגורות ופתוחות?
- ואם בכל זאת להקשיב, כדי שיהיו אלה עשר המילים הראשונות, והמשפט המסכם.
כללים לעימות פוליטי מנצח:
- הצלחת העימות נמדדת ביכולת לשדר בטחון, נחישות ואמינות ולהימנע מהעברת מסר של מאבק וחשש
- בכל נושא על המועמד לדבר אל : המתנגדים, המצדדים ואלה שמתלבטים. הם חוד החנית ואותם יש לגייס.
- מקובל לא להסכים, הנקודה החשובה להצלחת עימות היא האם התעמתת על התוכן או על האדם שניצב מולך.
- יש להגיד רק דברים משכנעים באמת. כאלו שישכנעו אותך עצמך
- יש להשיב תשובות בהגיון ובעקביות ובהקשר לסיטואציה
- 'אקשן' הוא דבר טוב. כדאי לשמור את העימות מעניין, אנרגטי וענייני
- אם אפשר- יש לחשוב שניות מספר לפני שמדברים
- לשכוח מאמרות פה שאינן לעניין. זה לא הזמן לנסות את חוש ההומור של הקהל
- כדאי לחקות את תנועות הצד השני
- חשוב להסתכל לו בעיניים
- מומלץ לחזור על דבריו כציטוט, ולהדגיש כי אינך מסכים
- לחייך, לחייך, לחייך
- אחד המשפטים הכי חשובים שכדאי לשנן ולזכור, הוא המשפט הפותח שלנו. הקפידו על עשר המילים הראשונות
כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ