'הכנסת אורחים' - מקורות מול והעידן העכשווי

היסטוריה ומקורות

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

בלשון המקרא, המילה "אורח" (הנכתבת תמיד בכתיב חסר "אֹרֵחַ"), באה מהמילה אֹרַח, שמשמעה דֶרֶך; אֹרֵחַ הוא אדם שהולך בדרך - עובר אורח. ראו למשל ירמיהו ט, א: "מי יתנני במדבר מלון אֹרחים ...", במשמעות מקום לינה לעוברי-דרכים;  או איוב לא, לב: "בחוץ לא ילין גר, דלתי לארח אפתח" במשמעות של אדם העובר בדרך.

גם מצוות  "הכנסת אורחים" הנזכרת בדברי חז"ל, אין עניינה להזמין קרובים או חברים לבקר בביתנו, אלא להביא על ביתנו עוברי אורח לשם מנוחה והתרעננות.

למילה "אורח" יש גם צורת נקבה – "אורחה", שמשמעה "קבוצה של אורחים", "קבוצה של אנשים שעוברים בדרך". למשל: בראשית לז, כה: "וישבו לאכל לחם, וישׂאו עיניהם ויראו והנה אֹרחת ישמעאלים באה מגלעד, וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט, הולכים להוריד מצרימה" (פרשת הקנייה של יוסף).

כללי האירוח נבעו אז מתוך מחשבה שהמארחים של היום הם האורחים של מחר. כבר אז אדם נחשב למארח טוב אם ידע להעניק לאורחו את ההרגשה כי הוא חשוב לו, ולכן לא חסך בכל מאמץ להנעים את זמנו.

ועל כולם התעלה אברהם אבינו , אשר טרח להעניק לאורחיו שירותי  V.I.Pעם אקסטרות...

אז מה הפלא שאנו, אשר ספגנו את גינוני האירוח הטוטאלי מן התנ"ך, וכן את כללי וטקסי האירוח במזרח התיכון שבו אנו חיים, נלחצים מאירוח? – מה יאכלו? מה ישתו? איך נשעשע את האורחים? איך לא ישתעממו? מה יגידו על האירוח שלנו – וכיוצא בזה חרדות וסיבות לכאב ראש.

הידעתם?

גם בעברית וגם בשפות אחרות, אחת הברכות הנהוגות כלפי אורח הנכנס לבית המארח מזכירות במשהו את גינוני העת העתיקה, גם אם רק מן השפה אל החוץ: בעברית: "תרגישו בבית"; באנגלית: " Make yourself at home ; בצרפתית: Vous etes chez vous; בספרדית: Mi casa es su casa    -  לא יזיק להכיר.

"אמנות האירוח ושיחות החולין הקצרות, בעלות המשמעות, הן ההתמחות החדשה של הדמוקרטיה בעידן החדש והדבר לו אנו זקוקים בעולם כעת."              

 (פיל קאס, מנכ"ל "קולומבוס", אוהיו, ארצות הברית).

כיום חשוב שנשנה את נקודת ההתייחסות. האירוח לא עוד נועד להרשים את הסביבה, אלא להנעים את זמנם של האורחים. אחרי הכול, הצְלחת אירוע כבר אינה נמדדת בשעות ההכנה או בטיב הארוחה, אלא באווירה הנעימה, באופי השיחה ובעניין שנוצר בין האורחים.נְהגי האירוח השתנו זה מכבר, לעומת העבר, ובמיוחד ממחצית המאה העשרים ואילך.  

פעם היו רוב המארחים מבשלים בבית. כיום רצוי להכיר את המעדניות הטובות ביותר או את חברות הקייטרינג הנוהגות לבשל בבית או להביא עמן אוכל מוכן לפי הזמנת המארח. יש גם כאלה המעדיפים לערוך אירוע במסעדה או לחילופין, לערוך אירוע בבית ולבקש מכל אחד שיביא עמו כיבוד. יש המגדילים לעשות ומבקשים בסוף הערב מכל אורח לשלם את חלקו – במסעדה או בבית.

כיום, גם לגברים יש מה להגיד – יותר ויותר גברים לוקחים חלק בתכנון האירועים ובהכנתם.

באשר למתנות – פעם היית אתה, האורח, המתנה. היום מקובל להגיע לאירוע עם מתנה. זהו כשלעצמו נוהג פסול, שכן אירוח אינו נמדד על-פי גודל המתנה או יוקרתה, אלא אם כן מדובר ב"סיבה למסיבה" כמו חנוכת בית או ימי הולדת, ילד/נכד........

©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ

לקוח מתוך הספר: 'נימוסים בעידן העכשווי'   - פרק: תרבות האירוח