טלפון: 03-6913545


ההסטוריה של תרבות היין

ההסטוריה של תרבות היין

תרבות הבירה 

מתוך הספר:"שפת העסקים הבין-לאומית"

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

"שתיית יין מעדנת - שתיית בירה מאחדת" (פתגם בלגי עממי)

לגמרי שלא בצדק יצא לבירה, במקומות מסוימים בדורנו, שם הממצב אותה כמשקה פשוט ואולי אף נחות במשפחת האלכוהול. הבירה, שהיא ככל הנראה אחד המשקאות הקדומים של האנושות, נושאת עמה היסטוריה עשירה ומכובדת, אשר זכתה עם השנים להתפתח למגוון רחב של סגנונות וסוגים, קלים ומורכבים, מרירים ומתקתקים, כאשר לכולם מכנה משותף אחד והוא היותם מורכבים ממים, שמרים, לתת (דגן שעבר תהליך הנבטה חלקי למען ימוצו הסוכרים שבו) וכשות (תפרחת צמח שתפקידה לתבל את הבירה, להעניק לה טעמים מרירים ואף לאפשר שימורה לאורך זמן).

שורשיה של הבירה

ההיסטוריה של הבירה היא כאמור ארוכה ושורשיה מגיעים אף עד אלפי שנים לפני הספירה. עדויות לקיומה ניתן למצוא בכדים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות באזור המזרח הקדום, במסופוטמיה, ששם נראים איורים של תהליך תסיסה ודמויות מלכים מכובדים לוגמים בירה בכוסות מפוארות. ההערכה היא כי הבירה הפכה כבר אז לחלק בלתי נפרד מחייהם של השומרים הקדמונים. יש הסוברים כי עצם יצירתה היה תהליך מקרי שבו עיסת מים ודגנים או פיסת לחם שנשכחה עברה תהליך תסיסה, דבר שהתגלה לא רק כמתקתק וטעים - אלא גם כמסב אושר ושמחה משכרת.

אם לא די בכך שהבירה זכתה להיות מרכיב תרבותי וחברתי כה חשוב, הרי שהיותה חלק מהמנחה המוגשת לאלילי השומרים מעידה ללא ספק על הכבוד והעדנה שזכתה להם באותה התקופה. המיתולוגיה השומרית אף האמינה בקיומה של אלת בירה בשם "נינקסי" כאחראית על המשקה ועל אספקתו התדירה ליתר האלים. השומרים כינו את הבירה בשם "שיכרו" (מונח המזכיר את השיכר המוכר לנו היום), וככל הנראה פירוש השם - לחם נוזלי. שם זה מעיד גם הוא על מרכזיותה של הבירה ועל חיוניותה בחיי הקדמונים.

סוגי בירה

את הבירה המוכרת לנו היום אפשר לחלק בהכללה מסויגת לשתי משפחות עיקריות: לאגר (Lager) ואייל .(Ale) האבחנה בין שתיהן היא על פי סוג השמרים המתסיסים את הבירה, מה שמשפיע בסופו של דבר על אופייה (בירות שאינן מכילות אלכוהול כגון מאלט או בירת שורשים - ,Root Beer אינן נכללות בסקירה היות שאינן עוברות תהליך תסיסה של ממש).

אייל  (Ale)

גם אם נדמה כי רוב הבירות שאנו מכירים היום הן מסוג לאגר, הרי שבמקור היו הבירות אך ורק מסוג אייל. מקור השם Ale הוא אנגלי, ושורשיו אף סקנדינוויים Ol - היה ככל הנראה שמו של משקה ויקינגי עתיק. שמרי האייל תוססים בחלק העליון של מכל התסיסה (תסיסה עילית) והם מצריכים טמפרטורה גבוהה יחסית (כ-24-15 מעלות צלזיוס). בירות מסוג אייל הן בעלות אחוזי אלכוהול וגוונים משתנים, אולם על פי רוב מדובר במשקה עשיר בגוף, בגוון, בטעם ובאחוזי האלכוהול. למשפחת האייל תתי-סגנונות רבים ובהם הפייל אייל ,(Pale Ale) הלמביק ,(Lambic) הסטאוט (Stout) , החיטה ועוד.

לאגר  (Lager)

אף שמדובר במשפחת הבירות המוכרת ואולי אף הנפוצה יותר, ההיסטוריה שלה קצרה משל אחותה ומקורה "רק" במאה ה-19.  שמרי הלאגר, בשונה משמרי האייל, זקוקים לטמפרטורות נמוכות במיוחד לתסיסתן 15-4) מעלות צלזיוס(, כאשר זו מתרחשת בחלקו התחתון של מכל התסיסה. בירות מסוג לאגר הן ברוב המקרים (להוציא סגנונות מסוימים דוגמת בירות חורפיות עונתיות) בירות קלילות, צלולות מאוד ומרוות, אם כי יש שיטענו כי הן נעדרות "תחכום". מקור שמן הוא באחסונן במכל קר לתקופה ממושכת לאחר התסיסה. גם ללאגר יש תתי-סגנונות, בין היתר פילזנר ובוק (Bock).

קראפט (Carft) - בשנים האחרונות התפתח טרנד חדש בעולם הבירה, בירה שנעשתה על ידי מבשלות קטנות (אפילו ביתיות) מיוצרות  בכמויות קטנות יותר ממבשלות בירה גדולות, ולעתים קרובות הן בבעלות עצמאית. מבשלות כאלה נתפסות ומשווקות בדרך כלל כבעלות דגש על התלהבות, טעמים חדשים וטכניקות בישול מגוונות.

תתי-משפחות וסגנונות

קצרה היריעה מלמנות את סגנונות הבירות הקיימים ואת אופיו של כל סגנון. המגוון הרחב וההיצע מעידים ללא ספק על עושרו ועל מורכבותו של המשקה הנפוץ הזה.

תתי-סגנונות של בירות ממשפחת האייל

תתי-סגנונות של בירות ממשפחת הלאגר

הגשת הבירה

הבירות מוגשות בבקבוקים, בפחיות או מהחבית. במקרים רבים נעדיף בירה מהחבית בשל טריותה, אולם קיימות בירות אשר עצם שימורן בבקבוק הוא חשוב מכיוון שהן עוברות בו תהליכים חיוניים לטעמיהן, כמו תסיסה נוספת או אפילו שימור ויישון.

כך או כך יש חשיבות לא מבוטלת לכוס שתוגש בה הבירה. על כל סגנון לזכות בכוס ייחודית לו, המאפשרת ליהנות מתכונותיו האופייניות, במראה או בטעם. נוסף על כך הכוס מאפשרת לשמור בעת הצורך על יציבותו של הקצף ה"מגן" על הבירה ומיגוזה.

להלן דוגמאות לסוגי כוסות:

לפעמים כאשר תוגש לנו הבירה בבקבוק נישאל על ידי המוזג אם אנו רוצים כוס, ומן הראוי שנבקש כזו. ללא כוס תהיה הנאתנו מהבירה חלקית בלבד, שהרי דרך הבקבוק לא נוכל ליהנות מהמראה,  מהניחוח ומהארומות. כאשר מקור הבירה בחבית, נוכל לבחור בין כמות של שליש, חצי או אף ליטר שלם, או אז יופיע על הכוס הייעודית סימון המידה אשר לוקח בחשבון עוד ס"מ אחדים לפני שוליה, למיקומו של ראש הקצף.

טעימת בירה

בדיוק כמו בעולם היין, כך גם בבירה קיימת חשיבות יתרה לצורת הטעימה המערבת כמה חושים. לעתים אפשר להבחין בניחוחות ובטעמים שלאו דווקא הוספו לבירה אלא נובעים מתכונות הלתת הייחודי או מהכשות המתבלנת ומשפיעה על רמת המרירות והפרחוניות.

בשנים האחרונות תחום הבירה הולך ומתחדש. לצדן של מבשלות גדולות ומסחריות קמות מעת לעת מבשלות בוטיק חדשות ושאפתניות, אשר מביאות עמן חידושים ובעיקר מוכיחות עד כמה עשיר עולם הבירה ומגוון. שלא כמו ביין, הכנתה של הבירה היא עניין פשוט יחסית, המאפשר ייצור ביתי. אך בדיוק כמו ביין, נושאת עמה הבירה תרבות ארוכת שנים, ייחודית עשירה ומהנה.  

©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ

מתוך הספר: שפת העסקים הבין לאומית

IBLCode

International Business Language Code 

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ