נימוסי שתייה סביב שולחן האוכל

נימוסי שתייה סביב שולחן האוכל: איך להימנע מטבעת שפתון על כוס היין

מאת תמי לנצוט ליבוביץ  |  Master of Manners 

ישנם רגעים קטנים שמספרים סיפור שלם על נימוס, מודעות ואסתטיקה. אחד מהם הוא רגע הלגימה מהכוס – פעולה יומיומית ופשוטה

לכאורה, אך כזו שעלולה להפוך למוקד תשומת לב לא רצויאם נותרת על שפת הכוס טבעת שפתון או סימן שומני.

מהצד נראה הדבר חסר משמעות, אך על פי כללי הנימוס הבינלאומיים – זהו אחד מאותם פרטים קטנים שמבחינים בין סועד אלגנטי למישהו

שפשוט “שותה”.

 מהספרות הקלאסית ועד זמננו

עוד במדריכי הנימוס של Emily Post בראשית המאה ה־20, הודגש העיקרון המרכזי של התנהגות מתורבתת: “Never do anything unpleasant to others” – אל תעשה דבר שיכול לעורר אי-נוחות בקרב הסובבים.

גם Letitia Baldrige, מומחית הנימוס האמריקאית של התקופה המודרנית, הוסיפה כי “הפרטים הקטנים של השולחן הם שפת הגוף של

התרבות כולה.” בהתאם לכך, גם סביבת השולחן – בין אם בארוחה רשמית, עסקית או משפחתית – דורשת הקפדה לא רק על אופן האכילה, אלא גם על הדרך

שבה אנו שותים. טבעת שפתון או שומן על הכוס משדרת חוסר מודעות, ולעיתים אף מעלה תחושת סלידה קלה אצל הסועדים האחרים.

למה זה קורה – ומה עושים

השפתיים מצופות לעיתים בשפתון שמנוני, גלוס או פשוט בשומן מהמזון בזמן הארוחה. כאשר נוגעים בשפת הכוס, נוצר חצי סהר עדין של חומר שמנוני.

לאחר מספר לגימות, הוא מתרחב לכדי טבעת בולטת. ככל שהכוס מתרוקנת, המראה נעשה דומיננטי יותר, ולעיתים גם מצטבר על האצבעות בעת החזקת הכוס.

כדי להימנע מכך:

כלל הראשון הוא להספיג את השפתיים במפית לפני כל לגימה. פעולה קטנה זו מסירה את עודפי השומן או השפתון ומונעת העברה לכוס.

כלל שני, על פי ה־ Finishing Schools   בשווייץ ובאנגליה, מומלץ לשתות תמיד מאותה נקודה על שפתית הכוס, ולא “לטייל” מסביב. כך נשמר סדר אסתטי,

וגם אם נשאר סימן עדין – הוא ממוקד ואינו גלוי לעין.

כלל שלישי, לאחר לגימה, רצוי לא לסובב את הכוס ולהניחה בעדינות על השולחן, כשהחלק הפונה אל הסועד עצמו מסתיר את המקום שבו נותר הסימן.

לא לנשים בלבד -  ושוויון אלגנטי

בעבר היו הנימוסים הללו מכוונים בעיקר לנשים המשתמשות בשפתון, אך כיום הם תקפים לכולם. גם גברים עשויים להשאיר עקבות של שומן מאוכל

או גלוס לשפתיים, והנימוס המודרני אינו מבחין בין המינים. מה שחשוב הוא המראה הכללי וההתחשבות בזולת.

אלגנטיות איננה נוקשות

במילים של חנה בבלי, “נימוס הוא אמנות ההתחשבות בזולת מבלי לוותר על עצמך.” כלומר, לא מדובר בפרפקציוניזם אלא במודעות.

גם בבית, בארוחת ערב זוגית או במסעדה קז’ואלית, שימת לב קטנה לפני כל לגימה תשדר ניקיון, רוגע ושליטה ונימוס.

אפשר כמובן לשמור על ההומור – “לא כל חצי סהר הוא ליקוי מאורות”, אבל הוא בהחלט יכול להיות “ליקוי של רושם טוב”.

סיכום

הנימוס בשולחן איננו רק כיצד מחזיקים סכין ומזלג – אלא כיצד אנו מציגים את עצמנו בכל פרט קטן, גם בשעת לגימה.

הסרת עודף שפתון, שימוש נכון במפית ושתייה מנקודה קבועה על הכוס – הם לא רק כללים, אלא שפה של התחשבות ואסתטיקה.

ובסופו של דבר, כפי שאני תמיד אומרת בהרצאות שלי:

הנימוס האמיתי מתחיל במקום שבו אף אחד לא שם לב – ואתה בוחר בכל זאת לשמור עליו.

לא כל חצי סהר הוא ליקוי מאורות...

אבל כשזה קורה על שפת הכוס – זה בהחלט ליקוי של נימוס.

בין אם זו כוס יין, מים או קפה – טבעת של שפתון או שומן על שפתית הכוס היא אחת מאותן “טעויות קטנות” שמושכות עין גדולה.

נראה תמים, טבעי,  אבל משדר חוסר תשומת לב – במיוחד בארוחה עסקית או במפגש רשמי.

אז מה עושים?

לפני לגימה – סופגים את השפתיים במפית

שותים תמיד מאותה נקודה על הכוס

אם נותר סימן – מניחים את הכוס כך שהצד "הפגום" פונה אליכם ולא אל השולחן.

זו אלגנטיות שקטה, שמכבדת גם את עצמכם וגם את הסובבים.

כי כמו שאני תמיד אומרת:

הנימוס האמיתי מתחיל בפרטים שאף אחד לא רואה, אבל כולם מרגישים.

©כל הזכויות שמוורות לתמי לנצוט ליבוביץ