שאל את תמי
קטלוג ספרים
כתבות וידאו
מאמרים חדשים / בלוג
נימוסים באוויר – "המדריך לטיסה נעימה בעידן החדש”.
מאת: תמי לנצוט ליבוביץ | Master of Manners
בעיצומה של חופשת הקיץ, ולקראת חגי תשרי, נמלי התעופה מתמלאים שוב במשפחות, זוגות, אנשי עסקים ומטיילים היוצאים לחופשה. אנחנו אורזים בגדים, דרכונים, מטענים ותוכניות — אבל יש דבר נוסף שכדאי לקחת איתנו: מעט סבלנות והרבה התחשבות.
טיסה היא מצב אנושי מיוחד. במשך שעות אנחנו חולקים מרחב קטן וסגור עם אנשים שלא בחרנו, בתנאים שאינם תמיד נוחים: תורים, עיכובים, צפיפות, רעש, עייפות, ילדים, מזוודות ולעיתים גם חשש מטיסה. דווקא משום כך, נימוסים באוויר אינם קישוט. הם מערכת ההפעלה שמאפשרת למאות אנשים להגיע בשלום ובכבוד ליעדם.
והטיסה, חשוב לזכור, אינה מתחילה כאשר גלגלי המטוס מתנתקים מהקרקע. היא מתחילה כבר בדרך לשדה התעופה.
1. להגיע בזמן הוא מעשה של נימוס
בימים עמוסים, הגעה ברגע האחרון אינה רק הימור אישי. היא עלולה לעכב בני משפחה, להלחיץ את עובדי הקרקע ולגרום לנוסע לפרוק את תסכולו על מי שאינו אחראי למצב.
בדקו מראש את מועד הטיסה, מאיזה טרמינל היא יוצאת, את מגבלות הכבודה ואת שעת סגירת דלפקי הצ'ק־אין והעלייה למטוס. הכינו את הדרכון, אישורי הנסיעה וכרטיס העלייה למטוס כך שיהיו זמינים — בנייר או בטלפון.
כרטיס דיגיטלי הוא נוח מאוד, אבל מסך שנכבה בדיוק בבידוק הוא פחות נוח. שמרו צילום מסך של הכרטיס, ודאגו שהטלפון יהיה טעון.
2. לפני ההמראה: גם לתור יש כללים
בשדה התעופה נדמה לעיתים שלכולם יש סיבה מיוחדת להיות ראשונים. אחד מאחר לטיסה, השנייה נוסעת עם ילדים, השלישי בטוח שהתור המקביל מתקדם מהר יותר.
ובכל זאת, תור הוא תור.
אין להידחף, “רק לשאול שאלה קטנה”, לשלוח בן משפחה לעמוד לפנים ואז לצרף אליו קבוצה שלמה, או להניח מזוודה כסימון מקום ולהיעלם לקניות. כאשר קיימת סיבה אמיתית לדחיפות, פונים בנימוס לעובד המוסמך ומבקשים עזרה — לא מנהלים משא ומתן עם כל הנוסעים במסלול.
3. הבידוק הביטחוני: התארגנות מראש
כאשר מגיע תורכם, היו מוכנים. הוציאו לפי ההנחיות את המסמכים, הנוזלים או המכשירים הנדרשים, רוקנו כיסים והסירו פריטים שהתבקשתם להסיר.
הכללים משתנים בין מדינות, נמלי תעופה ומסלולי בידוק, ולכן אין טעם להתווכח על כך שבשדה אחר “לא ביקשו ממני”. ההנחיה הקובעת היא זו שניתנת במקום.
גם כאשר התהליך מעכב או נראה מיותר, העובדים אינם קובעים את הנהלים באופן אישי. שיתוף פעולה שקט ומהיר הוא גם נימוס וגם הדרך היעילה ביותר להתקדם.
4. בדיוטי פרי לא מאבדים את הנימוס
מבצעים, בשמים ושוקולד אינם מצדיקים מרפקים. אל תחסמו מעברים בעגלות, אל תשאירו ילדים עם מזוודות באמצע החנות ואל תנהלו שיחות וידאו ברמקול ליד הקופה.
הקניות צריכות להסתיים בזמן שמאפשר להגיע לשער בנחת. כאשר הכריזה קוראת בשמכם שוב ושוב, מאות נוסעים אינם צריכים להמתין משום שהייתם עסוקים בבחירת בושם.
5. שער העלייה למטוס אינו קו זינוק
עם תחילת העלייה למטוס מתרחשת לעיתים תופעה משונה: גם כאשר העלייה מתבצעת לפי קבוצות ומספרי שורות, רבים נעמדים מיד ויוצרים גוש צפוף מול השער.
אין צורך להקדים את הקבוצה שלכם, לחסום את המעבר או להיצמד לדלפק. המושב שהוזמן לא ייעלם.
הקשיבו להכרזות ועלו כאשר קוראים לקבוצה שלכם. אפשר להחזיק את הדרכון וכרטיס העלייה למטוס מוכנים מבלי לעמוד עשרים דקות מול הדלת.
6. תיק היד שלכם אינו צריך לעכב מטוס שלם
מגבלות הכבודה אינן המלצה. בדקו מראש את מספר התיקים, משקלם ומידותיהם. ניסיון להעלות לתא הנוסעים מזוודה גדולה מדי, כמה שקיות קנייה ותיק נוסף עלול ליצור עיכוב, ויכוח ומחסור במקום לאחרים.
בעת הכניסה למטוס, הכינו מראש את הדברים שתרצו לידכם: אוזניות, משקפיים, תרופות, ספר, צעיף או טאבלט. כך לא תצטרכו לפתוח שוב ושוב את התא העליון בזמן שאנשים ממתינים מאחוריכם.
הניחו את הטרולי בתא העליון ואת התיק האישי מתחת למושב שלפניכם, בהתאם להוראות. אל תמלאו תא שלם בפריטים שניתן לרכז בתיק אחד, ואל תעבירו מזוודות של אחרים בלי לשאול.
7. סוללות ומטענים: נימוס שהוא גם בטיחות
העידן הדיגיטלי הכניס למטוס טלפונים, מחשבים, טאבלטים, אוזניות, שעונים, מצלמות וסוללות ניידות. לצד הנוחות, קיימת גם אחריות.
סוללות ליתיום רזרביות ומטענים ניידים צריכים בדרך כלל להימצא בכבודת היד ולא במזוודה הנשלחת לבטן המטוס. יש להגן עליהם מנזק ומקצר, לשמור אותם נגישים ולבדוק מראש את הוראות חברת התעופה, שעשויות להיות מחמירות יותר.
אין להכניס טלפון או מטען שנפל בין חלקי המושב המכני ולנסות להזיז את המושב בכוח. יש לקרוא מיד לאיש צוות. סוללה שנמחצת או מתחממת עלולה להפוך לסיכון בטיחותי.
גם טעינה במהלך הטיסה מחייבת תשומת לב. אין להשאיר מכשיר נטען מתחת לשמיכה, בין הכריות או ללא השגחה. הרשויות האירופיות ממליצות שלא להשתמש בסוללה ניידת כדי לטעון מכשירים במהלך הטיסה ולפעול תמיד לפי הוראות החברה והצוות.
8. ברכת שלום — בלי לכפות היכרות
האדם היושב לידכם יהיה שכנכם לכמה שעות. חיוך קטן, הנהון או “שלום” הם פתיחה נעימה. אין חובה להציג קורות חיים, לברר מצב משפחתי או להמשיך בשיחה כאשר האדם השני פותח ספר, מרכיב אוזניות או עונה בתשובות קצרות.
נימוס אמיתי כולל גם את היכולת לזהות מתי מישהו מבקש שקט.
לעומת זאת, התעלמות מוחלטת אינה תמיד הפתרון. כדאי ליצור תקשורת בסיסית שתאפשר בהמשך לבקש לצאת, לסגור תריס או להעביר חפץ בלי תחושת עוינות.
9. מי מקבל את משענת היד?
אחד מכללי הנימוס הלא־כתובים המקובלים במטוסים מעניק לנוסע שבמושב האמצעי את שתי משענות היד. נוסע החלון נהנה מהחלון ומהקיר, נוסע המעבר נהנה מגישה חופשית יותר למעבר -והנוסע באמצע מקבל לפחות את שתי המשענות.
זה אינו חוק תעופה, אבל זו חלוקה הוגנת של מעט הנוחות שנותרה.
בכל מקרה, משענת יד אינה שטח לכיבוש. אפשר לחלוק, להתחלף ולשים לב מתי המרפק שלנו גולש אל גופו של אדם אחר.
10. המרחב האישי אינו נעלם בגובה 30 אלף רגל
המושב קטן, אבל אין פירוש הדבר שהגוף שלנו רשאי להתפשט לשטח השכנים. שמרו את הרגליים לפניכם, אל תמתחו אותן אל המעבר ואל תניחו כפות רגליים על הקיר, על משענת המושב שלפניכם או בין המושבים.
שיער ארוך אינו צריך להישפך מעל גב המושב ולכסות את המסך של הנוסע מאחור. מעיל אינו צריך לתפוס חצי מושב סמוך. והמרווח בין שני מושבים אינו מקום להניח בו רגל יחפה.
זה נשמע מובן מאליו — עד שממריאים.
11. משענת המושב: מותר להטות, אך לא להפתיע
ברוב המטוסים מותר להטות את המשענת, אך הדרך חשובה לא פחות מהזכות.
לפני ההטיה, הציצו לאחור. ודאו שהנוסע מאחור אינו נשען קדימה, עובד על מחשב, מחזיק משקה או אוכל. הטו את המושב באיטיות, ולא בתנועה חדה.
בזמן הארוחה יש להחזיר את המשענת למצב זקוף. בטיסות קצרות וצפופות, ובמיוחד בשעות היום, ראוי לשקול האם ההטיה אכן נחוצה.
המשפט “שילמתי על המושב” אינו מבטל את העובדה שגם האדם מאחוריכם שילם על שלו.
12. תריס החלון: הזכות והאחריות
נוסע החלון שולט בדרך כלל בתריס, אך גם כאן ראוי להתחשב. בשעת זריחה חזקה, כאשר רוב הנוסעים מנסים לישון, אפשר לסגור או להנמיך. כאשר אדם מבקש להציץ בנוף בזמן ההמראה או הנחיתה, אפשר למצוא פשרה.
בשלבים מסוימים של הטיסה הצוות עשוי להורות לפתוח או לסגור את התריסים. במקרה כזה, אין משא ומתן. הוראות בטיחות קודמות להעדפה האישית.
13. אוזניות הן חובה, לא אביזר
סרטים, משחקים, סרטונים ושיחות אינם מושמעים ברמקול במרחב ציבורי — ובוודאי לא בתוך מטוס.
השתמשו באוזניות ובדקו שהעוצמה אינה נשמעת למושבים הסמוכים. גם מוזיקה הבוקעת מאוזניות בעוצמה גבוהה היא רעש לכל דבר.
ילדים המשתמשים בטאבלט זקוקים גם הם לאוזניות. “זה רק סרט מצויר” אינו מנחם את הנוסעים השומעים אותו בפעם השישית.
14. שיחות טלפון ושיחות וידאו
עד לסגירת הדלת, ובחלק מהטיסות גם לאחר הנחיתה, אפשר לעיתים להשתמש בטלפון בהתאם להנחיות. אבל אפשרות טכנית אינה היתר לנהל שיחה רועמת.
דברו בקול נמוך, אל תפעילו רמקול ואל תצלמו נוסעים אחרים ללא רשות. שיחת וידאו המציגה את פניו של האדם היושב לידכם לעשרות צופים היא חדירה לפרטיות.
לאחר הנחיתה אין צורך להכריז בקול על כל פרטי החופשה עוד לפני שהמטוס הגיע לשער.
15. ריחות: פחות הוא יותר
בתא נוסעים סגור, ריח חזק מתפשט במהירות. הימנעו ממאכלים בעלי ריח חריף, מבושם כבד וממריחת תכשירים ריחניים במהלך הטיסה.
היגיינה בסיסית לפני הטיסה היא התחשבות, אך “להתרענן” בענן בושם אינו פתרון.
לגבי חליצת נעליים: בטיסה ארוכה אפשר לעיתים להסירן, בתנאי שכפות הרגליים נקיות ומכוסות בגרביים, נשארות בשטח האישי ואינן מונחות על מושבים, קירות או משענות. הליכה יחפה במעבר או לשירותים אינה מכובדת וגם אינה היגיינית.
16. אוכל, שתייה ואלכוהול
אכלו בתוך גבולות המגש שלכם. אל תטלטלו את גב המושב שלפניכם בכל פעם שאתם חותכים מזון, ואל תשליכו אריזות לכיס המושב אם ניתן למסור אותן לצוות.
מסטיק יש לעטוף בנייר או במפית ולהשליך לפח. אין להדביקו לכוס, למגש, לכיס המושב או לכל משטח אחר.
אלכוהול משפיע על שיקול הדעת, ובתנאי טיסה השפעתו עלולה להיות מורגשת יותר. שתייה מופרזת אינה רק מביכה; היא עלולה להוביל להתנהגות תוקפנית, לאי-ציות ולסיכון בטיחותי.
לפי נתוני IATA שפורסמו ביוני 2026, דווח בממוצע על אירוע של נוסע מפריע אחד בכל 355 טיסות בשנת 2025. אי-ציות להוראות הצוות ממשיך להיות סוג האירוע המדווח ביותר.
17. צוות האוויר אינו צוות אישי
הדיילות והדיילים נמצאים במטוס כדי לדאוג בראש ובראשונה לבטיחות הנוסעים, ורק לאחר מכן לשירות ולנוחות.
אין לשרוק להם, לתפוס בידם, לדפוק על עגלת השירות או לקרוא להם שוב ושוב משום שהמשקה לא הגיע במהירות הרצויה. אפשר להשתמש בכפתור הקריאה במקרה של צורך אמיתי, אך לא כתחליף לסבלנות.
כאשר הצוות מבקש לחגור חגורה, לסגור שולחן, להרים משענת או להפסיק שימוש במכשיר - מצייתים. לא מתווכחים, לא מצלמים סרטון מחאה ולא מודיעים שבחברה אחרת מרשים”.
הוראת צוות היא הוראת בטיחות. לפי IATA, אלימות, הטרדה, עישון ואי-ציות להנחיות צוות נחשבים להתנהגות מפריעה העלולה לסכן נוסעים ולשבש את הטיסה.
18. לקום מהמושב בלי להקים מהומה
כאשר צריכים לצאת ממושב החלון או האמצע, אין צורך להסביר לאן ולמה. אומרים: “סליחה, אפשר בבקשה לצאת?” וממתינים שהשכן יוכל לקום בבטחה.
אל תנסו לטפס מעל אדם ישן ואל תפנו אליו את גופכם באופן פולשני. עדיף שהנוסע במעבר יקום לחלוטין ויאפשר מעבר.
מצד שני, נוסע שבחר במושב מעבר צריך לקחת בחשבון שיתבקש לקום. אנחה דרמטית בכל יציאה אינה משפרת את מערכת העיכול של אף אחד.
19. תנועה במעברים
בטיסה ארוכה חשוב לקום ולהניע את הגוף, בהתאם להנחיות רפואיות ובטיחותיות. אבל המעבר אינו טיילת, אזור משחק או מקום למפגש משפחתי.
אין לעמוד ליד עגלת השירות, להתאסף ליד המטבחון, לבצע מתיחות החוסמות את הדרך או לשלוח ילדים לרוץ הלוך ושוב.
כאשר נדלק סימן החגורות — חוזרים למושב ונחגרים. אין להחליט באופן עצמאי שהטלטלה “לא נראית רצינית”.
20. שירותים: השאירו אותם כפי שהייתם רוצים לקבלם
תא השירותים קטן ומשמש נוסעים רבים. השאירו את הכיור, האסלה והרצפה נקיים ויבשים ככל האפשר.
השליכו ניירות, מגבונים, מוצרי היגיינה וחיתולים במקום המיועד להם בלבד. אל תשאירו מגבות נייר על הרצפה ואל תהפכו את הכיור לחדר רחצה פרטי.
כאשר נוצר לכלוך שאינכם יכולים לטפל בו, הודיעו לצוות בשקט. עדיף לדווח מאשר לאפשר לנוסע הבא להיכנס לתא שאינו ראוי לשימוש.
21 . טיסה עם ילדים: האחריות אינה של הנוסעים האחרים
ילדים אינם מטרד מעצם היותם ילדים. תינוקות בוכים, פעוטות מתקשים לשבת שעות וילדים מתרגשים. גם לנוסעים האחרים נדרשים סבלנות וחמלה.
עם זאת, ההורים אחראים להתכונן: להביא משחקים שקטים, אוזניות, חטיפים מתאימים, בגדים להחלפה ופעילויות מגוונות. אין לאפשר בעיטות חוזרות במושב שלפנים, ריצה במעברים, משחק בעגלות השירות או צפייה בסרטים בקול רם.
כדאי להסביר לילדים מראש, בשפה המתאימה לגילם, שמטוס הוא מרחב משותף ושיש בו כללים. זו אינה רק הכנה לטיסה — זו הדרכה באזרחות ובכבוד לזולת.
גם כלפי הורים מתמודדים ראוי לגלות אנושיות. מבט כועס אינו משתיק תינוק, ולעיתים חיוך או הצעה קטנה לעזרה יכולים לשנות טיסה שלמה.
22. החלפת מושבים: בקשה אינה חובה
מותר לבקש להחליף מקום כדי לשבת ליד ילד, בן זוג או בן משפחה. אבל יש לעשות זאת בנימוס ולקבל גם תשובה שלילית.
אדם שבחר ושילם עבור מושב חלון, מעבר או מקום מרווח יותר אינו חייב לוותר עליו. אם אתם מבקשים החלפה, הציעו מקום שווה או טוב יותר — ולא מושב פחות נוח כאילו מדובר במחווה מובנת מאליה.
אין להתיישב מראש במושב של אדם אחר ולומר: “חשבתי שלא יהיה לך אכפת.” מחכים לו, מבקשים, ומכבדים את החלטתו.
23 . צילום בתוך המטוס
הרשתות החברתיות הפכו כל מסע לתוכן, אבל הנוסעים סביבכם אינם ניצבים בסרטון.
אל תצלמו אדם ישן, ילד בוכה, ויכוח, טיפול רפואי או איש צוות בלי רשות. גם כאשר מישהו מתנהג באופן חריג, העלאת פניו לרשת עלולה להיות פגיעה קשה בפרטיות.
אפשר לצלם את עצמכם, את החלון או את הארוחה — תוך הקפדה שאחרים אינם מופיעים בצורה מזהה ושאינכם חוסמים את המעבר או מפריעים לעבודת הצוות.
24. בעת עיכוב או תקלה
עיכוב מעורר תסכול, במיוחד כאשר יש טיסת המשך, מלון או תוכנית משפחתית. מותר לשאול, לבקש מידע ולדרוש את הזכויות המגיעות לכם. אין צורך לצעוק, לקלל או להשפיל את נציג השירות.
הנציג שמולכם אינו מזג האוויר, אינו מנהל שדה התעופה וברוב המקרים אינו האדם שקיבל את ההחלטה. שיחה ממוקדת, ברורה ומכבדת משיגה בדרך כלל יותר מהתפרצות.
הציגו את הבעיה, הסבירו מה אתם צריכים ושאלו אילו אפשרויות עומדות לרשותכם. אסרטיביות ונימוס אינם סותרים זה את זה.
25. הנחיתה עדיין אינה סוף הטיסה
הצליל של גלגלי המטוס על המסלול אינו אות לקום. נשארים חגורים עד שסימן החגורות כבה והמטוס נעצר בשער.
אין צורך לעמוד כפופים במעבר במשך רבע שעה, להוריד מזוודות מעל ראשיהם של אנשים או לדחוף קדימה. ברוב המקרים כולם ייצאו לפי סדר השורות.
אפשר לאפשר לנוסע שממהר לטיסת המשך לעבור — כאשר הצוות הודיע על כך או כאשר הוא מבקש בנימוס. זו מחווה קטנה שעשויה להציל לו את ההמשך.
לפני היציאה בדקו שלא השארתם אשפה, מסטיק, אוזניות או פריטים בכיס המושב. הודו לצוות ביציאה. גם “תודה” קצרה לאחר שעות של עבודה בתנאים צפופים היא חלק מתרבות הנסיעה.
נימוסים באוויר: לא מי מקבל יותר — אלא מי מפריע פחות
מטוס הוא אחד המקומות הבודדים שבהם מאות זרים נדרשים לשתף פעולה בתוך מרחב קטן, ללא אפשרות פשוט לקום וללכת. לכן נימוסים באוויר נמדדים לא במחוות גדולות, אלא בפרטים הקטנים:
להגיע בזמן.
להמתין לתורנו.
להנמיך את הקול.
לכבד את המרחב.
להקשיב לצוות.
לשים לב לאדם שלידנו.
ולהבין שגם כאשר שילמנו על כרטיס — לא רכשנו את המטוס.
חופשה טובה אינה מתחילה ביעד. היא מתחילה באופן שבו אנחנו מגיעים אליו.
טיסה נעימה, בטוחה — ומנומסת.
©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ