סיביליטי - תרבות אזרחית עדכנית

הנימוס בעידן העכשווי 
תמי לנצוט ליבוביץ ,CIP
 

הכבוד ההדדי, האדיבות והסובלנות, נמצאים כיום בדעיכה מתמדת, בפרט בעולם המערבי. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שאנו חיים בחברה נטולת אידיאלים וגיבורים אמיתיים. אין לנו מנהיגים המעוררים בנו אמון וכבוד, אין לנו חזון ואף לא אמונה גורפת. כתוצאה מכך יותר ויותר אנשים חיים למען עצמם בלבד ואינם מרגישים כל מחויבות מוסרית כלפי החברה בה הם חיים.

מושג החופש התעוות ואת מקומו תפס האידיאל של "להיות מספר אחד ולהשיג את כל רצונותיי מבלי לתת לאיש להגביל אותי". מרבית האנשים אינם מאמינים יותר בעקרונות מוחלטים של מוסר והתוצאה היא התנוונות של ערכי המוסר, ברבריות, גסות רוח וחיים אגואיסטיים של הישרדות ב"גסיביליטי'ונגל" האנושי.

המשבר החברתי המתואר לעיל הוא הרבה יותר מסתם חוסר נימוס, על כן יש צורך בשינויי תפיסה מהותיים על מנת לפותרו. שינון ולימוד של נוהגים ונימוסים יוכלו אולי להקל על הסימפטומים של הבעיה אך אינם מספיקים על מנת לפתור אותה. רק שינוי ערכים מהותי המלווה ברכישת ערכים מוסריים ורוחניים עשוי לפתור את הבעיה לכן יש צורך בבניית קוד התנהגות חדש המתאים לעידן זה והמבוסס על ההיגיון והשכל הישר, וליצור תרבות אזרחית עדכנית, במילים אחרות Civility codes.

מטרת קוד התנהגות זה ליצור שפה חדשה שבנויה משני חלקים: החלק הראשון להפוך כל אדם למנומס ואדיב מתוך כורח מוסרי פנימי ולא מתוך ציות עיוור לחוקים נוקשים. והחלק השני ליצור קודים התנהגותיים חברתיים וציבוריים (אפשר לקרוא להם נימוסי הכלל לצורך ההבהרה) כתובים וחוקיים וליצור תרבות אזרחית מעודכנת - Civility זאת על מנת להזכיר לכל אחד מאיתנו את אותם חוקי מוסר בסיסיים שמתוכם נובעים כללי הנימוס והנוהג באופן טבעי.

המילה-Civility תרבות אזרחית, נגזרת מהמילה הלטיניות Civitas, שמשמעה "עיר", "אזרחות" ו"קהילה", וכן מהמילים האנגליות Civilized ו - Civilization שמשמען "תרבות" ו"תרבותיות". המשמעות הבסיסית ביותר של המילה Civility היא: להיות חלק מהמשפחה האנושית, על כל המשתמע מכך. בדיוק כשם שישנם חוקי מוסר והתנהגות המאפשרים אחווה ושלווה במשפחה, כך קיימים חוקי ה-Civility שמאפשרים לנו לחיות בשלום בתוך החברה האנושית.

המפתח הוא הכרה בכך שכל אדם הוא למעשה עולם ומלואו וחבר שווה זכויות במשפחה האנושית. על כן יש להכיר באחריות המוסרית שיש לנו כלפי החברה ושלחברה יש כלפינו.

הפתגם הידוע "ואהבת לרעך כמוך" או "התייחס לחבריך כמו שתרצה שיתייחסו אליך", מהווה, למעשה, את הבסיס המוסרי של התרבות האזרחית – Civility , רק אדם המסוגל לחוש אהבה ואמפתיה לזולת, יודע כיצד לוותר על מניעיו האגואיסטיים לטובת רווחת החברה ואף יודע שנתינה וויתור על מניעים אגואיסטיים הם המפתח לאושר ולרווחה ארוכי טווח.

התרבות האזרחית של ה-civility היא צורה של טוב לב ונדיבות, אך אין זו רק גישה חיובית לזולת אלא שאיפה לקיום בריא וטוב של הקהילה ואף של כדור הארץ כולו. לכן יש לבנות את קוד ההתנהגות האזרחית בכל המישורים החל בסיביליטי של התנהגות בכנסת, הסיביליטי כבלם לתאונות דרכים, הסיביליטי כבלם לאלימות, סיביליטי בבתי ספר...ועד ירידה לפרטים כמו הסיביליטי במעלית...ואיפה לא?!

מושג ה- civility (תרבות אזרחית) הוא, כאמור, יותר אקטיבי, מהותי ועדכני מנימוסים והליכות. התרבות האזרחית, מסבירה לנו לא רק את ה"איך", כי אם גם את ה"למה", באמצעותה אנו לומדים כיצד לנהוג בכבוד ובנימוס בזולת תוך התחברות לערכי המוסר הבסיסיים שעומדים מאחורי כל פעולה תרבותית.

תרבות אזרחית היא לא משהו שאפשר לדרוש, זהו עניין של תחושת חובה הקשורה למוסריות.

להתנהג על פי קודים של תרבות אזרחית, פירושו של דבר, להיות תמיד ער לאחרים, הדבר כולל איפוק, כבוד ותגובה הנובעת מערנות זו. התרבות האזרחית היא צורה של טוב לב, אמפתיה ונדיבות והיא מנחה אותנו לבחון את ההשלכות של כל פעולה שאנו עושים מבחינת השפעותיה על האחרים.

לאלו שמעונינים להמשיך ולקרוא: 

בואו נדמיין אדם שנקלע לאי בודד, נניח לצורך העניין שלא מדובר בסיטואציה מסוכנת. כל עוד חי לו האדם לבדו באי הוא יעשה ככל העולה על רוחו, בכל זמן ובכל פינה באי שבה יבחר. ברגע שבו יצטרף אל האי ולו אדם אחד – תשתנה כל התנהגותו של האדם האחר.

בואו נניח ששני בני האדם שחיים עתה יחד על האי באים מעולמות שונים לגמרי. האם ידעו איך להתנהג זה עם זה? אני טוענת שכן. שני הזרים שזה עתה נפגשו ידעו כיצד לנהוג על מנת לגרום לזולת להרגיש נוח, ואם אכן יצייתו לאינטואיציה הזאת, חייהם המשותפים באי עשויים גם להיות מנהים ופוריים.

ישנה שפה אנושית שנכונה בכל מקום בעולם, גם בשבט נידח וגם במרכז עסקים אורבני. לצדה קיימת גם השפה המקומית – אותו קובץ נוהגים שיוצר את מסגרת השייכות של האדם, אולם כל קבוצות השייכות פועלות תחת המכנה המשותף של ההתנהגות האנושית.

כיצד התגבשו נורמות של התנהגות אנושית? למה להשקיע זמן ואנרגיה בשמירה על אותם הקודים החברתיים?

הסיבה היא פשוטה וקשורה לנסיבות התהוותה של האנושות. כדי לשרוד ולהתקיים חיפש האדם מאז ומתמיד אחר מסגרת השתייכות. כיצד חיים ומסתדרים כולם ביחד? בהתאם למערכת קבועה ומוסכמת של חוקים וקודים חברתיים ובעזרת העיקרון המודרני המכונה CIVILITY . סיביליטי הוא מושג שמדבר על ידע, מיומנות וכישורים להתנהלות ביחסים בין בני אדם. במילים אחרות, זוהי גישה שהופכת את האדם למנומס ואדיב מתוך כורח מוסרי פנימי ולא מתוך ציות עיוור לחוקים נוקשים.

המושג CIVILITY שונה מנימוסים והליכות. זוהי גישה יותר עכשווית, יותר אקטיבית ויותר מהותית. לבחור בעקרונות ה- CIVILITY פירושו לבחור בהתנהגות אחראית, עשירה ומתגמלת תוך התבססות על איפוק וכבוד הדדי.

• "ואהבת לרעך כמוך" אמר רבי עקיבא.
• חז"ל אמרו "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך".
• חוק הזהב האמריקאי אומר: "התייחס לחבריך כמו שאתה רוצה שיתייחסו אליך".

 אלו הם הרעיונות שמאחורי גישת הסיביליטי, רובם ידועים ומוכרים. הכוונה היא רק לעדכנם ולהתאימם לעולם המודרני ולסגנון החיים בו, לחדד הליכות וצורות התנהגות  מוכרות, אך גם לתת להן תוקף חדש בהקשר של חיים באלף השלישי.

ההצלחה של חיינו תלויה במידה קריטית בדרך שבה אנו מתייחסים זה לזה. אם אנו בוחרים להתייחס זה לזה תוך שמירה על כבוד, איפוק ואחריות, הדבר ישפיע באופן חיובי על איכות החיים של כולנו. לומר "תודה" ו"בבקשה", להנמיך את הקול כאשר הוא עלול לפגוע בשלוותם של האחרים, לברך את השכן החדש או את מי שהצטרף לשיחה, להקשיב, להבין ולעזור, להכיר בטעות, להימנע מהשתתפות ברכילות רעה, לאותת לפני פנייה על הכביש, כל אלה הם מאפייני הסיביליטי. הם אינם נובעים מתוך החלטה או קביעה ברורות ומוחלטות, אלא מן ההכרה בכך שאדם מונע על ידי רגש, שהוא מצפה שינהגו בו בכבוד. כדי להשיג תוצאות טובות ביחסים עלינו להיות מודעים לאדם שמולנו, כמו גם לעצמנו, ולעמוד בציפיות של שני הצדדים. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע. הנה דוגמא:

אדם פונה אליכם ומשתף אתכם בבעיה שיש לו. עליכם להבין ראשית שכמו כל אדם, מה שקורה לו ייחודי לו. יש לתת כבוד לסיטואציה שבה הוא נמצא. שנית – הוא פנה אליכם בבקשה לעזרה, פרק בפניכם את צרותיו. בטח לא היה לו קל לעשות את הצעד הזה. אנשים לרוב מתקשים להודות בקושי. תגובה נפוצה של אנשים לפניה כזו של אדם היא: "אוי, קרה לי בדיוק אותו דבר". גישת הסיביליטי מתנגדת לתגובה כזו. בסיביליטי אנחנו נרצה לעודד ולעזור ולכן נגיד "קרה לי מקרה דומה". כך נביע את הערכתנו למצב הייחודי שבו נמצא האדם ונוכל לשתף אותו בנסיוננו שלא מתוך עמדת ביטול. מילה אחת משנה את כל הגישה.

לסיכום: לבחור להתנהג ב- civility פירושו לבחור בהתנהגות אחראית, מעשירה ומתגמלת שמטרתה: יצירת חברה תרבותית, טובה יותר, אנושית ומאושרת.

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ