
דייטינג בעידן הקורונה
מאת: תמי לנצוט ליבוביץ
רבים מהעסקים וממקומות הבילוי והפנאי סגרו את שעריהם עם התפרצות הקורונה בישראל. כספים רבים, סחורה טרייה ושעות רבות של השקעה ירדו לטמיון, ולקחו יחד איתם עולם שלם שנסתר מעינינו: עולם הדייטינג. רווקים ורווקות לא יכולים יותר להיפגש בבתי קפה, ברים, או אפילו בחוף הים. אבל היי, סמכו עליהם. הם מוצאים דרכים מעניינות ועכשוויות להתמודד עם כל אתגר.
פתרון בינ(ת)יים
אחד הפתרונות המתבקשים והמסקרנים ביותר בתקופה האחרונה, הוא טרנד הדייטינג באפליקציית ה -ZOOM .
יותר ויותר פנויים ופנויות נרשמים למגוון יוזמות השואפות לשדך בין חבריהן דרך אפליקציית הזום, ועושה רושם שהן מתרבות וצצות כמו פטריות אחרי גשם הקורונה. "תראי, זה מאוד שונה ממה שהכרתי עד היום, אין ספק.",
אומרת חן (26), אחת המשתתפות במיזם דייטינג בזום שמתרחש בימים אלו, כשהתעניינתי בתחושותיה כלפי החוויה יוצאת הדופן הזו. "הגעתי למיזם עם רגשות מעורבים מאוד. מצד אחד, אני מרגישה שמיציתי את אפליקציות ההיכרות שקיימות היום. הן כל כך שטחיות, מהירות, פזיזות. בזמן שאנשים נהנים מפיקציית ה"שפע", כביכול, אני הרגשתי בדיוק ההיפך. הרגשתי נורא על כל גבר שדפדפתי שמאלה על סמך שבריר שנייה של מבט או בגלל שהשם שלו כתוב בעברית. הרגשתי שיש מצב שפספסתי בן אדם מדהים, עולם שלם, רק בגלל שטות.
מצד שני, לא הייתה שום אלטרנטיבה עד עכשיו. לא יכולתי לצאת ולשבת בבר מתחת לבית שלי או להתחיל עם גבר במסיבה או בים. יצא מצב די תקוע. בדיוק אז, ראיתי יחד עם אימא שלי כתבה בחדשות על מיזם היכרויות בזום - בו מרכיבים קבוצות גיל ועניין דומים ומדברים בהתחלה ללא מצלמות. רק בהמשך, כשיש עניין הדדי, פותחים מצלמות ומכירים יותר לעומק. הסתכלנו אחת על השנייה, חייכנו, והיא אמרה לי: 'תירשמי, מה יש לך להפסיד?'. זה הרגיש לי כמו פתרון ביניים מצוין, והחלטתי ללכת על זה."
רומיאו, אתה מקוטע
מיזמים כמו המיזם בו חן השתתפה ודאי נשמעים לכם מקסימים ורומנטיים. כלומר, וואו, להכיר אדם רק על סמך קולו, סיפור חייו והכימיה שלכם במשך השיחות, מבלי לראות אותו או לדעת את שם משפחתו, נשמע כמו בסיס מצוין לסדרה בנטפליקס (שלמעשה באמת קיימת), אך עלולים להיווצר לא מעט מצבים לא נעימים במשך הדרך.
"היו דקות שלמות שאני ופרטנר לשיחה ניסינו למצוא מקום עם WiFi מספיק חזק כדי שהשיחה תהיה חלקה. אני מהאנשים שמטיילים תוך כדי דיבור, והיה לי קשה (יותר ממה שחשבתי) לעמוד במקום אחד. את מתה לשמוע את הגבר מדבר ומשתף, אבל הוא כל הזמן מקוטע. זה לא נעים לשמוע אותו שופך איזה אישו שיש לו עם אבא שלו כבר שנים, אבל את לא מצליחה להבין %80 ממה שהוא מספר וגם לא נעים לך לעצור אותו באמצע. זה ליטרלי 'קצר בתקשורת' וזה כל כך מבאס." "עם זאת, כשלים טכניים הם פינאטס", חן אומרת. "קשה יותר לגלות שהפרטנר שלך לשיחה הוא אדם מאוד שונה ממך."
מה הכוונה?
"אין ערובה של %100 התאמה, את יודעת. היו לי שיחות עם גברים שהרגשתי שהחיבור ביני לבינם מאוד קלוש. כמו שאנשים חברותיים ודברנים מחפשים קשר, כך גם אנשים מופנמים ושקטים, ולפעמים יש התנגשויות. מצאתי את עצמי בשיחות שרובן שתיקות מביכות, או בחוסר זרימה ומיצוי של נושאי שיחה. קשה ומביך לסיים את זה בנימוס, אבל אני מרגישה שדווקא ברגעים האלו, מצאתי איזשהו אומץ, אולי גם יושרה פנימית, ולחלוטין נימוסים בתוכי שעזרו לי לסיים את זה יפה מבלי לפגוע בצד השני."
תמונה אחת שווה אלף מפגשים
מה עושים ואיך מרגישים ברגע האמת בו נפגשים 'פנים אל פנים', או יותר נכון - ברגע בו פותחים לראשונה את המצלמות בזום?
חן מחייכת ומסמיקה. "האמת? היו לי המון חששות. החל מאיך הפרטנרים יראו, איך השיחות יזרמו ועד להאם יש מצב שיתאכזבו מהמראה שלי. שמחתי ממש לגלות שאלו היו שטויות ושהכל אצלי בראש. הפרטנרים שבחרתי (ובחרו גם בי) היו מקסימים ומובכים בדיוק כמוני. היו כמה שניות כאלו של מבוכה ואולי מן סריקה ראשונית כזו, ממש בתחילת השיחה, ואז הכל פשוט זרם רגיל. דווקא אי הודאות והמבוכה הם אלו שגורמים לסיטואציה להיות הרבה יותר אותנטית ושווה בעוצמה שלה לשני הצדדים. נגיד, שיתפתי אותם שאני חושבת שנשים הרבה יותר חוששות ממה יחשבו על המראה החיצוני שלהן, והם מצדם, בפה אחד, סיפרו לי שגם הם לגמרי חששו ממה נשים יחשבו על המראה שלהם. זה הוליד צחוק ונידת ראש משותפת של מבוכה והבנה, וזה היה רגע מקסים ואמיתי שלא חוויתי כבר המון זמן בדייטינג. הרגשתי בת אדם, פגיעה, אבל גם אמיתית. דבר שקשה מאוד להרגיש תוך כדי דפדוף באפליקציות."
הנה כמה המלצות 'עשו' ו'אל תעשו' בדייטינג בזום, שחן ואני מביאות לכם באהבה יחד:
עשו:
- A, A, אחת, שתיים: לפני הצטרפות לפגישה ופתיחת המצלמה, עשו טסט בחלון נפרד - בדקו את איכות האודיו והשמע, בדקו את מיקום המצלמה, איכות הווידיאו וודאו שאתם הדבר היפה ביותר בפריים, כלומר, בלי ערימות כביסה מאחוריכם/ן.
- הכי יפה כשנוח לך: לבשו משהו נוח. אל תחנטו את עצמכם בחולצה מבד לא נעים או לבשו שמלה שמצריכה מכן לסדר את החזה בכל 4 דקות. זה מעייף ובעיקר מסיח את הדעת.
- כוחו של צבע: לבשו צבע נעים לעין שמאיר את הפנים שלכם/ן ולא משתלט על הפריים. ידעתם/ן, למשל, שלבוש בצבע אדום מעלה את לחץ הדם של הלובש וגם את של המתבונן בו? זה אולי עשוי להיות נחמד בעימות פוליטי באולפן חדשות, אך פחות בדייט ראשון מלחיץ גם כך.
- מנזר השתקנים: אם אתם חוששים משתיקות מביכות, כתבו לכם על פתק בצד נקודות עליהן קל לדבר, או שאלות שמעניין אתכם לדעת על הפרטנר/ית. בנוסף, אל תהיו בנאליים. מזג האוויר - OUT, איזה חלום שלך עוד לא הגשמת -IN !
- שתיקה שווה זהב: מצד שני, שתיקות הן לא תמיד רעות. לדבר - אפשר עם כל אחד, לשתוק - לא. העריכו גם את השתיקות ותנו לפרטנר/ית הזדמנות למלא את החלל, אם בכלל.
- יד על הדופק: בהמשך לסעיפי השתיקות, שימו לב ל'דופק' השיחה. אינטראקציה אנושית עובדת בגלים - יכולים להיות נושאי שיחה בהם לשני הצדדים יש המון מה לומר והשיח יהיה פורה, מצחיק ומעניין. שימו לב שאינכם מתפרצים לתוך דבריהם של הפרטנרים/ות ואולי קוטעים נקודה חשובה. אם 'דופק' השיחה יורד, חזרו לסעיפים הקודמים, או נסו לחשוב על נושאי שיחה קרובים לגל הגבוה הקודם שיכולים לייצר עניין מחודש.
- אמרו 'כן' לכנות: השתדלו להיות כנים - בהציגכם את סיפור חייכם, באינטראקציה, ברגשותיכם. נכון, זה עשוי להיות לא קל או נעים, אך עוד יותר לא קל למרוח שיחה שלא הולכת לשום מקום, או להשלות את הצד השני שאתם מעוניינים. עדיפה דקת כנות ואי-נוחות על פני 30 דקות מאולצות ולא נעימות.
- 100% חומרים טבעיים: כן, זה נשמע קלישאתי, אבל השתדלו להיות אתם/ן עצמכם/ן! אין דבר יותר מתיש מלשחק דמות שהיא לא את/ה, ולנסות לזכור איפה שיקרת ואיך. מצד שני, אין דבר יותר מושך מאדם אותנטי ושלם שנאמן לדרכו ולמי שהוא במאה אחוזים. אם יתאהבו בך - שיתאהבו בדבר האמיתי.
אל תעשו:
- דעות קדומות: בואו עם ראש ולב פתוחים להיכרות עם בן אדם, שהוא עולם ומלואו בפני עצמו, ללא קשר למוצאו, גוון עורו או שמו. יכול להיות שסלדת משמות תנ"כיים כל החיים אבל לאהבת חייך קוראים אבשלום או אלישבע. שחררו. לא תאמינו כמה זה כיף ומשדרג אתכם כבני אדם, על הדרך.
- שפת הסימנים: אחד הדברים הכי חשובים שכולנו חוטאים בו, הוא המודעות לשפת הגוף שלנו. אין צורך לנסות ולשחק משהו אחר שאתם לא מרגישים, אך נסו לגרום לעצמכם לחוש בנוח. כוס יין, מוזיקה נעימה ברקע, מה שצריך. מוחנו וגופנו מגיבים אחרת לגמרי לאדם היושב בשילוב ידיים מאשר לאדם הנשען לאחור עם ידיים מאחורי הראש. חשבו על זה. והיי, חייכו הרבה. חיוך מדבק הרבה יותר מכל נגיף.
- הזדמנות שנייה: יכול להיות שבשיחה הראשונה תרגישו חיבור בולט פחות לפרטנר/ית מסויים/ת. טבעי לחלוטין. עם זאת, אל תמהרו לשפוט ולסגור את הדלת. כולנו מגיבים אחרת למתח, לחץ ולדייטים בכללי. יכול להיות שעבר על הפרטנר/ית יום נוראי או שהם עייפים אחרי יום עבודה. התעניינו ותנו צ'אנס אמיתי במקום לפסול.
- עיגול פינות: הקדישו תשומת לב לאינטונציה ולהלך רוח השיחה מהצד השני, יש נושאים שלא כולם מרגישים בנוח לפתוח עם אנשים (די) זרים. יכול להיות שמאוד מעניין אתכם סיפור היציאה בשאלה או הטראומה מהצבא של הפרטנר/ית שלכם, אך הם עדיין לא במקום של פתיחות ושיתוף. תנו לצד השני להחליט ואל תדחקו אותם לפינות לא נעימות.
- אני, עצמי ואנוכי: אין כמו הרגע הזה בו מצאתם תחום עניין משותף או לגלות שטיילתם בדיוק באותם המקומות בדרום אמריקה באותו הזמן. שימו לב שאינכם משתלטים על השיחה ועל החוויה עם זווית הראייה שלכם. מה הכוונה? נניח והפרטנר/ית סיפרו לכם שחייהם השתנו מקצה לקצה בעקבות טיול אחרי צבא להודו. התעניינו בכיצד ואיך ולמה, ואל תגמדו את חווייתם וסיפורם האישי ע"י אמירות כמו "אני טיילתי בהודו חודשיים ואין לי מושג על מה כל הטררם", או ע"י השתלטות על השיחה עם סיפורכם האישי מהודו. נשמע שהפרטנר/ית נותנים לכם פתח לשיחה על חוויה משמעותית להם. התעניינו והקשיבו להם והשלימו אותכם בתורכם.
- די, אתה גורם לי להסמיק: אושו פעם אמר: "לעולם אל תפריע לאדם שמחמיא לך". קבלו מחמאות באהבה ואמצו אותן לחיקכם. במקום להדוף ולומר "די נו, את/ה בטח אומר/ת את זה לכולם", בחרו להאמין, ואמרו פשוט "תודה". זה כיף לקבל מחמאה, אבל כיף לא פחות להרגיש שהמחמאה שלך באמת התקבלה בצד השני.
עולמנו הולך ומשתנה משנה לשנה, מחודש לחודש, משבוע לשבוע ומדקה לדקה. מי היה מאמין שנגיף כל כך קטן יביא לשינוי כה גדול, אפילו בעולם הדייטינג? מטורף לא?
מצחיק לחשוב שייתכן ובעתיד ישבו זוג הורים בסלון הביתי ויספרו לילדיהם ונכדיהם בפעם המיליון שהכירו פעם, אז, בזמן מגיפה עולמית דרך שיחות וידיאו במחשב. מטורף פי מאה.
נותר לנו רק להסתגל לשינויים, לאמץ אותם וללמוד לחיות איתם ואותם.
הטבע והאנושות תמיד מוצאים דרך.
תמי