נימוסים בבית הקפה בעידן העבודה מרחוק
מאת: תמי לנצוט ליבוביץ | Master of Manners
יש רגע קטן שבו מבינים שהעולם השתנה.
כאשר שולחן קטן בבית קפה הופך למשרד שלם.
בשעה תשע בבוקר בית קפה בתל אביב כבר מלא: לפטופים פתוחים, אוזניות על האוזניים, ומיילים נשלחים ללקוחות מעבר לים.
ליד כוס אספרסו יושבים סטודנטים, יזמים, מעצבים ועובדים מרחוק.
ברוכים הבאים למשרד החדש של המאה ה-21.
עבודה מבית קפה הפכה לתופעה עולמית. בעידן העבודה מרחוק, רבים אינם עובדים רק בבית או במשרד, אלא בוחרים לעבוד במרחבים ציבוריים – ובעיקר בבתי קפה.
אך כאשר בית הקפה הופך למשרד, עולה גם שאלה חדשה:
מהם כללי הנימוס של עבודה עם לפטופ בבית קפה?
המרחב השלישי
סוציולוגים מכנים את בתי הקפה בשם “המרחב השלישי” – מקום שאינו הבית ואינו המשרד, אלא מרחב חברתי שבו אנשים נפגשים, עובדים ומבלים.
בתי קפה מציעים שילוב נדיר: רעש רקע נעים, תחושת קהילה, ואווירה שמאפשרת ריכוז.
לא במקרה עובדים מרחוק רבים בוחרים לעבוד דווקא שם.
אבל יחד עם התופעה נולדה גם דילמה:
בתי קפה נועדו לאירוח ולמפגש חברתי, לא למשרדים פרטיים.
וכאשר השולחן הופך לעמדת עבודה, נוצר צורך חדש: נימוסים בבית קפה.
לפני הלפטופ: בתי הקפה של לונדון ופריז
למעשה, בתי קפה היו מרכזי עבודה ורעיונות הרבה לפני עידן ה - Wi Fi
בלונדון של המאה ה-17 בתי הקפה היו מקום מפגש של סוחרים, עיתונאים ואנשי רוח.
הם כונו “Penny Universities” – משום שבמחיר של כוס קפה ניתן היה לשבת, להקשיב לדיונים וללמוד.
בפריז של תחילת המאה ה-20 ישבו בבתי קפה סופרים ופילוסופים כמו ז׳אן-פול סארטר וסימון דה-בובואר, וכתבו חלק גדול מיצירותיהם.
ההבדל היחיד הוא שכיום, במקום מחברת ועט – יש לפטופ ו-Wi-Fi.
כשהעבודה עוברת לבית הקפה
בעשור האחרון, ובעיקר לאחר תקופת הקורונה, עבודה מרחוק הפכה לנפוצה מאוד.
יותר ויותר אנשים עובדים מבתי קפה עם מחשב נייד.
התופעה הפכה לחלק בלתי נפרד מתרבות העבודה החדשה.
אבל כאשר אנשים יושבים שעות עם לפטופ ומזמינים קפה אחד בלבד, בעלי בתי קפה רבים מתחילים לשאול: האם המקום הפך למשרד ציבורי?
במדינות רבות בעולם כבר החלו בתי קפה להגביל שימוש במחשבים, בשקעי חשמל או ב-Wi-Fi.
המטרה אינה להרחיק עובדים – אלא לשמור על האיזון בין עבודה לבין תרבות האירוח.
10 כללי הנימוס של עבודה בבית קפה
כאשר עובדים עם לפטופ בבית קפה, חשוב לזכור שמדובר במרחב ציבורי משותף.
1.אם נשארים – גם מזמינים
קפה אחד אינו מנוי לשולחן. כאשר עובדים זמן רב, נהוג להזמין משקה או מאכל נוסף.
2.לא להשתלט על השולחן
שולחן אחד – אדם אחד. לא פותחים “משרד” עם ציוד על כמה כיסאות.
3. שקע חשמל אינו רכוש פרטי
לא מתחברים בלי לשאול, ולא פורשים כבלים במעבר.
4.שיחות זום – במינון
בית קפה אינו חדר ישיבות.
5.אוזניות הן חלק מהנימוס
לא משמיעים סרטונים או מוזיקה ברמקול.
6.משאירים מקום לאחרים
תיקים וציוד אינם צריכים לכסות את כל השולחן.
7.לא “גרים” בבית הקפה
כאשר המקום מתמלא – כדאי לדעת גם מתי לקום.
8.מכבדים את צוות המקום
נימוס בסיסי ותודה עושים הבדל גדול.
9. זוכרים שזה מקום ציבורי
רעש קל הוא חלק מהאווירה.
10 טיפ הוא גם על הזמן כאשר יושבים שעות רבות, טיפ נדיב הוא מחווה של מודעות.
5 דברים שבעלי בתי קפה בעולם הכי שונאים שעובדים עם לפטופ עושים
- קונים קפה אחד ונשארים חצי יום
- משתלטים על שקעי החשמל
- מנהלים שיחות זום רועשות
- תופסים שולחן גדול לאדם אחד
- מביאים “משרד שלם” – לפטופ, מחברות, מטענים וציוד
מבחינת בעלי בתי הקפה, הבעיה אינה עצם העבודה – אלא חוסר המודעות למרחב.
Fine Skills - בבית הקפה
בסופו של דבר, נימוסים אינם רשימת חוקים.
הם בעיקר מודעות לאחרים.
מי שעובד בבית קפה צריך לשאול את עצמו שלוש שאלות פשוטות:
האם אני מכבד את המקום שמארח אותי?
האם אני משאיר מקום לאחרים?
האם ההתנהגות שלי נעימה לסביבה?
כאשר התשובה היא כן – בית הקפה יכול להיות מקום עבודה נפלא.
לסיכום:
בעולם שבו המשרד כבר אינו מקום קבוע, והעבודה יכולה להתקיים כמעט בכל מקום -
הדבר היחיד שאינו משתנה הוא הצורך בנימוס.כי בסופו של דבר, Fine Skills אינם תלויים במקום שבו עובדים
אלא בדרך שבה אנו מתנהגים במרחב המשותף.
©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ
