הסיבות מדוע גברים ונשים נישאים

תרבות טקס הנישואין הרב תרבותי 
תמי לנצוט ליבוביץ  CIP
תאריך: 15.4.12

אין כמעט מקרים שאנתרופולוגים הבוחנים הליכות חיים בתרבויות שונות לא מזכירים את הנישואין בין גבר ואישה, כיום יותר ויותר גם בין גבר לגבר ואשה לאשה. אנשים נישאים בכל ארץ. גם אם זוגות בוחרים לחיות יחדיו לפני טקס החתונה, במיוחד בעולם המערבי, עדיין מתחתנים כאשר נושא הילדים עולה על הפרק. לא משנה מהי המדינה, הדת, המצב הפוליטי, החתונה היא סיבה למסיבה. הסיבות לחתונה בכל העולם דומות.

בכל מקום בעולם, משפחת הזוג וחבריהם מתכנסים כדי לחגוג את המאורע ולהעניק מתנות לזוג החדש. הכלה לובשת בגד מיוחד לאירוע. ראשה בדרך כלל מכוסה והיא לובשת כתר או זר. השלכת אורז, גרעינים, דברי מתיקה ועלי פרחים הם נוהגים נפוצים. החתונה היא אירוע רגשי לכל המעורבים, במיוחד להורים אשר גידלו את ילדיהם לבגרות, ובמקרים מסוימים חושבים שהם "מפסידים" את ילדיהם לטובת מישהו אחר.

הסיבות מדוע גברים ונשים נישאים:
 האמונה שהנישואים מסורתיים, דתיים והגונים.
 אהבה, חברות, ידידות, סיבות פסיכולוגיות, סיפוק גופני.
 הבאת ילדים או הפיכתם לחוקיים אם נולדו לפני טקס החתונה.
 חברים מסביב מתחתנים (לחץ חברתי).
 למען ההורים.
 רכישת רווחה כלכלית.
 דרך לבריחה ממצבים קשים במשפחה.
 כדי לא להיחשב "מתירנים".
 לברוח מבדידות.
 "להתקדם" בחיים על ידי נישואין עם מישהו ממשפחה "טובה".
 להתחתן עם אישה יפה.
 להגיע למצב של בגרות ובשלות.
 להעניק בסיס איתן לילדים עתידיים.
 היתרון שבחלוקת הנטל הכלכלי.
 הרצון לבלות את כל החיים עם אדם מסוים.
 בטחון רגשי, הגנה אחד על השני בשעות טובות וקשות.
 לחזק קשרים משפחתיים על ידי שמירת המקורות הכספיים בתוך המשפחה.
 קבלת זכויות חוקיות כמו הקלות מס, משכנתא וכולי.
 הימנעות מהדבקות במחלת מין.

נקודות דמיון בעולם:
 טקסים ומילות ברכה בחתונה נהוגים בכל העולם.
 מצב הנישואין משמש גם לשליטה בחברה ויצירת הרמוניה.
 חוץ ממספר שבטים נידחים, במשך כל הדורות ובכל התרבויות טקס החתונה הוא טקס דתי.
 אחוז הנישואין הנמוך ביותר הוא במעמד הנמוך ביותר.
 חיזור ונישואין נמצאים כל הזמן בהליכי שינוי.
 המוהר עדיין קיים אצל המוסלמים.
 רוב המשפחות רוצות שילדיהם ירכשו השכלה לפני הנישואין.
 ככל שההשכלה גבוהה יותר, גיל הנישאים עולה.
 רוב המשפחות מאמינות שעל הילדים להשיג רווחה כלכלית לפני נישואין.
 רוב הנשים והגברים חיים במונוגמיה.
 חגיגות עם משפחה וחברים נערכות לאחר הטקס או לאחר עריכת חוזה הנישואין.
 הארוחה היא המרכיב הדומיננטי בכל חתונה.
 ברוב המקרים הגברים יבקשו נשים נאות והנשים יבקשו גברים שיביאו להן רווחה כלכלית.
 מנהגי חתונה מסורתיים נשמרים יותר בחברה כפרית מאשר בחברה עירונית.
 מהגרים שומרים בדרך כלל על מסורת החיזור והנישואין בדור הראשון. הדור השני מאמץ את מנהגי הארץ שבה מתגוררים.
 היום מנהגי חתונה שונים מועתקים מתרבויות שונות הודות למדיה ולטלוויזיה.
 בכל העולם, התכונות הרצויות אצל חתן הן: השכלה גבוהה, מקצוע, הכנסה, בריאות, אופי נוח, משפחה טובה.
 בכל העולם, התכונות הרצויות אצל כלה, הן: יופי, אופי נעים, בריאות פיזית ונפשית, משפחה טובה.
 הנישואין הם גם עסקה הכוללת העברת נכסים כלכליים ונפשיים.
 בגלל השימוש הנרחב באינטרנט, אנשים רבים מחפשים בני זוג הן בארצם והן מחוצה לה.
 הנישואין אינם מוסד קשיח ונתון לשינויים.

לכל אורך ההיסטוריה, טקס הנישואין בין גבר לאישה נחשב לאירוע משמעותי בגלל הקשר הנוצר בין שני אנשים המתחייבים לאהוב, לבטוח, להאמין האחד בשני ועל ידי כך להבטיח חיי משפחה טובים.

מקור טקסי הנישואין בכל העולם ובתרבויות השונות נעוץ באמונות הדתיות, במנהגים ובטקסים. רוב טקסי הנישואין כוללים חוזי נישואין, טקס דתי וחגיגה עם המשפחה והחברים.

במערב, רוב הכלות ילבשו לבן, סמל לטוהר. לאחרונה, כלות החלו ללבוש צבעים שונים לטקס. לפני שנים, בהולנד ובספרד הכלות נהגו ללבוש שמלות שחורות, אשר שמשו אותן לאחר מכן להלוויות. באופן מסורתי, כלות בודהיסטיות והינדיות, לובשות משי אדום מקושט כסמל לשמחה ואושר. הכלות ההינדיות יעטו עליהן תכשיטים רבים. בסין, הכלות הבודהיסטיות לעתים ילבשו לבן כמו בעולם המערבי, אולם הן נושאות מטריה אדומה ושושנים אדומות. ביפן, הכלות לובשות קימונו שינטו בצבע לבן המרופד אדום בפנים. לאחר הטקס, הכלה תחליף את הבגד המסורתי לשמלת כלה מערבית לקבלת הפנים.

מקורן של שבועות טקס הנישואין הוא ברומא וביוון. השבועות הן התחייבות הזוג אחד לשני, הן אצל היהודים והן אצל הנוצרים. בעת העתיקה, כאשר הנישואין סודרו על ידי המשפחות בגלל סיבות כלכליות, חברתיות ופוליטיות, לא היה צורך בשבועות אלו. אצל המוסלמים אין שבועות אחד לשני, הזוג מתחייב בכתב אחד לשני, והחגיגות נפרדות לנשים ולגברים.

טקסי הנישואין שונים גם בתוך הדתות עצמן. אצל היהודים, הטקסים שונים בין האורתודוקסים, הקונסרבטיבים והרפורמים. בנצרות הטקסים שונים בין כל הפלגים כמו גם אצל המוסלמים. לעתים, גם כוהני הדת השונים משנים את השבועות המסורתיות כדי להתאים אותן לזמננו. זוגות מדתות שונות, יכולים לרצות את המשפחות על ידי עריכת טקס משותף לשתי הדתות. צריך להתייעץ עם אנשי הדת קודם לכן כדי לדעת כיצד לארגן זאת.

היסטוריה:
בעולם המערבי, כולל אוסטרליה ומספר מדינות באפריקה, קיימת ההיסטוריה היהודית-נוצרית. ההשפעות הן מאנגליה, צרפת, ספרד ופורטוגל. כיום, בעולם המערבי, הן הנוצרים והן היהודים מחליטים בעצמם מי יהיו בני זוגם, כשהם מתבססים על אהבה, ומתחייבים לבלות את שארית חייהם עם בחיר ליבם. בחירתם להינשא נשענת אפוא, על משיכה גופנית, ידידות, תקוות וחלומות ובדרך כלל, גם רקע משותף. בדרך כלל, הנשים מאמצות את שם המשפחה של הבעל.

חיזור וחברות:
זהו הזמן בו הזוג לומד להכיר איש את רעהו כדי להחליט אם הם מוכנים להתחייב אחד לשני בנישואין. זוגות נפגשים במצבים שונים, בעבודה, דרך חברים, משפחה, חוגים, אינטרנט וחברות שידוכים. במדינות מערביות, חברות שכזו עלולה או להביא לנישואין או שלא. יחסים אינטימיים בין בני הזוג נהוגים אף הם בתקופה זו.

אירוסין:
כאשר הזוג מחליט להתחתן, הגבר בדרך כלל מעניק לחברתו טבעת. לפי המסורת, הגבר הוא זה שמציע את הנישואין או שואל את אבי או אחי הכלה לרשותו. לעתים, כאשר אין לבני הזוג את רשות ההורים להינשא, הם נישאים בכל זאת בדרך אחרת, על ידי רישום ברשויות המתאימות.

מנהגי טרום נישואין:
לפני מועד החתונה, הזמנות מודפסות עם השמות, התאריך ומקום האירוע נשלחים לבני המשפחה ולחברים. לעתים מצרפים כרטיס קטן למשלוח תשובה על השתתפות. ניתן להירשם בחנויות מסוימות כדי שמתנות שהזוג מבקש יירכשו בהן.

טקס הנישואין:
בעולם המערבי הטקסים נערכים תחת חופה או אצל הנוצרים, בכנסייה. אפשר לערוך את הטקס במלונות, אולמות שמחה, גנים, מקומות ציבוריים, בתים פרטיים, ספינות. מוזיקה ופרחים נבחרים ומוסיפים נופך לטקס עצמו. החתונות יכולות להיות רשמיות, מסורתיות, חצי רשמיות ולא רשמיות. בחתונות רשמיות הכלה תלבש שמלה לבנה והחתן חליפה.

מקורות:  ביבליוגרפיה:   CAROLYN MORDECHAI - WEDDING