שאל את תמי
קטלוג ספרים
כתבות וידאו
מאמרים חדשים / בלוג
אמנות השיח הביו-אישי
כל אחד יודע לדבר. אבל לא כולם יודעים לשוחח
מאת: תמי לנצוט ליבוביץ
זה נשמע קצת מוזר: כל אחד יודע לדבר. אבל לא כולם יודעים לשוחח. כן, רבים מאמינים שבזכות כשרון הדיבור המצטיין שלהם הם גם בני שיחה מעולים - זה לא תמיד נכון
מה יעשו הביישנים שפוחדים לפתוח את הפה בחברה? איך מצטרפים לחבורה שמשוחת?
איך משתתפים בשיחה על נושא לא מוכר? תתפלאו לשמוע: גם במקרים שכאלה אתם יכולים להיות בני שיחה נפלאים.
לדעת לפתוח בשיחה ולהצליח לשוחח עם ידידים או עם זרים, זו ממש אמנות. מאחורי האמנות המנומסת הזו עומדים כמה כללים פשוטים והרבה הגיון בריא.
הנה החשובים שבהם:
צעד ראשון: לדעת להקשיב – לסגור את הפה ולפתוח את העיניים והאוזניים.
החלק החשוב ביותר בשיחה הוא ההקשבה. רק אנשים שיודעים להקשיב באמת אחד לשני, ולא לדבר ולדבר, (מזכירה שאנו חיים בעולם דיגיטאלי, עולם שכל התקשורת עוברת מהר ובקיצור, לאנשים אין סבלנות להקשיב למילים ריקות מתוכן וארוכות כאורך הגלות), אנו יכולים לנהל שיחה טובה באמת,
כאשר אנחנו מקשיבים בתשומת לב לזולת, ומוסיפים את שפת הגוף שלנו שמשדר ומדבר בשפתו הוא. "דבר, מקשיב לכל מילה,, "מרתק ומענין מה שאתה אומר" וכל זאת ללא מילים אלא רק בסימנים. השילוב של המילים ושפת הגוף המשלימה את המילים נותנת לדובר את ההרגשה שההוא היא יכולים להמשיך
ברוגע ללא החשש שתיכף יתפרצו לדבריהם. ללא בניית מחסומים והגנות מראש, להתרכז רק על מה שאנחנו רוצים לומר.
הערה: אם מקשיבים בחצי אוזן או בפיזור דעת, השיחה עלולה להישמע כמו דו שיח של עב"מים: "אתמול ראיתי סרט נפלא..." "אתמול הכלבה שלי המליטה שמונה גורים..."
צעד שני : לשאול
רוב הילדים והמבוגרים אוהבים לדבר על עצמם, כמובן בתנאי שמקשיבים להם בעניין רב, ובתנאי שמתייחסים בכל הרצינות למה שהם אומרים. אם כך אז הדרך הטובה ביותר לפתוח בשיחה עם מישהו מוכר או זר, היא לשאול אותו אודות עצמו, לא שאלות ישירות ופרטיות, אלא על תחום העיסוק שלו,
התחביבים שלו, נושא שהוא מתעניין בו, או על טיול שעשה לאחרונה.
לעולם אל תעברו על הקווים האדומים של פרטיות הזולת עם שאלות מביכות ואישיות
זכרו כלל פשוט בנימוס, אל תשאלו שאלות שאתם בעצמכם לא מעוניינים להישאל. לדוגמא:
כמה את/ה שוקלים? לה את/ה צולע/ת? איפו אתם גרים? .....מה דעתך הפוליטית על?
הערה: כל שאלה שנשאלתם ולא נוח או שלא רוצים לענות, פשוט נאמר" מצטער/ת אך לא מרישה בנוח לענות על שאלה זו.
כמה שאלות לפתיחה טובה:
איזה בעלי חיים אתם אוהבים, מעדיפים לצפות בסרט בקולנוע או בבית? היית פעם בחו"ל ספרו לי...באיזה אזור גרתם לפני שעברתם לכאן.
צעד שלישי: לדעת להשיב – אפשר גם אחרת
התשובות חייבות להיות פתוחות עם סיפור או הסבר קצר, כן, לא תשובות שסוגרות שיחה.
לדוגמה: יוסי שאל את ורד, האם היא אוהבת בעלי חיים והאם יש לה בבית בעל חיים? ורד ענתה מיד, לא ואף הוסיפה, למה אתה שואל? (או כמו שהרגיש יוסי, התגרות מצידה, מה זה אכפת לך? )
האם זה נעים ונכון לענות על שאלה בשאלה? התשובה יכולה להיות הרבה יותר נעימה ומפורטת
אפשר גם אחרת, "לצערי אני לא יכולה לסבול שום חיית בית, אני אלרגית לפרוות ולנוצות ולריח של חיות..... היה לי פעם כלב שלצערי נדרס ומאז אני לא יכולה להכניס בעל חיים אחר....) אם מדברים בקול ברור ונעים, ובאותו זמן גם מחייכים ומסתכלים ישר לעיניו של השואל/ת אפשר לענות גם בקיצור
ולתת לשואל/ת את ההרגשה שהשאלה שלהם הייתה לא במקום :"לצערי אין לי, ולך יש?....
צעד רביעי: להחמיא – מי לא אוהב לקבל מחמאה אמיתית
למחמאה ולחמאה יש אותיות דומות. שתיהן רכות וחלקות. הן גם טעימות אבל רק בכמות קטנה.
נעים לכם לשמוע דברים טובים על עצמכם? אל תשכחו להחמיא לזולתכם. "אבי, הפסטה שלך עולמית" , "שירלי הגינס האלה נראים עליך נהדר", "זה היה רעיון מבריק, דניאל",
מחמאה אמיתית מוסיפה צליל נעים לשיחה, מקרבת בין המשוחחים, מפוגגת ביישנות וחוסר ביטחון.
מחמאה מזויפת ולא אמיתית עלולה להעליב ולהביך
מחמאות מוגזמות עלולות לגרום קצר בשיחה
צעד חמישי: לדבר בשפת הגוף
זה בסדר לספר ולהגיד על חבר חברה מילים טובות, אך רק אם אתם ממש מאמינים בזה. אם לא הגוף כבר ישדר את האמת ההפוכה. ככה זה.
מישהו אומר: "רותי את נראית נפלא היום" וחושב בלב: "בערך כמו הצרות שלי" משהו במבט שלו, משהו בתנוחת הגוף שלו, בתנועות הידיים, בזוויות הפה- מסגיר לעיני כל מה הוא באמת חושב. ומה אנו רוצים כולנו, מילה קטנה המשדרת גדולה: אמינות
אלה הרמזים שהגוף חושף:
מבט מתחמק: "אני לא מאמין במה שאני אומר", "משעמם לי אתכם", "משהו אחר מעסיק אותי כרגע"....
מבט אלכסוני ומרוחק: "מממ....מממ....מה שאני חושב עליכם..."מבט ישיר" כרגע אני מתרכז בכם..."תוספת של חיוך "ואני גם נהנה"...
קומה שפופה: "אני מרגיש עלוב, יש לי בעיות".
קומה זקופה: "אני סומך על עצמי, אתם יכולים לסמוך עלי"
ידיים שלובות על החזה: "לא להתקרב", ידיים בכיסים: "אני מסתיר משהו"
ידיים גלויות ורגועות: "נוח לי בחברתכם"
רתיעה לאחור בגוף מתוח וברגליים צמודות:" אני חושד בכם, אני מרוחק מכם"
יציבה נינוחה, ראש קל, הנהון מידי פעם: "טוב לי להיות אתכם"
צעד שישי – לשוחח ללא הרבה מילים
מה יעשו הביישנים שפוחדים לפתוח את הפה בחברה? איך מצטרפים לחבורה שמשוחת?
איך משתתפים בשיחה על נושא לא מוכר? תתפלאו לשמוע: גם במקרים שכאלה אתם יכולים להיות בני שיחה נפלאים.
איך מצטרפים לחבורה שמשוחחת?
איך משתתפים בשיחה על נושא לא מוכר?
תתפלאו לשמוע: גם במקרים שכאלה אתם יכולים להיות בני שיחה נפלאים.
בעזרת הנימוסים הטובים, פשוט כך:
עומדים או יושבים בגוף זקוף ובראש גבוה
מסתכלים ישר לתוך עיניו של המדבר ומנהנים בהסכמה מדי פעם.
מחייכים בקטעים הבטוחים
מרימים גבה אם השיחה עוסקת בנושא מפתיע
משחררים פה ושם מילים קטנות וחביבות כמו:
"באמת?" "כמה מעניין!" "לא ידעתי!"
כמובן אל תגזימו בהבעות אלו. ובמיוחד- אל תנסו לבלף בעזרתן משהו שבעצם משעמם אתכם נורא
©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ