
האישה בעסקים פעם והיום
תמי לנצוט ליבוביץ
בימים עברו עבדו הנשים במשרות זוטרות ולא קיימו קשר עסקי אמיתי ומשמעותי עם גברים, הרי שההתנהגות המצופה מהן הייתה למעשה כמו זו לה היו מורגלות בסביבה החברתית. הואיל וכיום נשים מעורבות במגזר העסקי במידה רבה, ישנו קשר עסקי הדוק בין נשים לגברים.
תחילת התהליך הייתה קשה. גם הנשים לא ידעו כיצד הן אמורות להתמודד ולהתנהג בסביבה שהייתה תמיד גברית לחלוטין, וגם לגברים היה קושי בחדירתן של נשים למעגל שעד כה היה שייך רק להם ולעולמם.
הקונפליקטים, המבוכה וההסתגרות מאחורי סטיגמות ודעות קדומות, יצרו למעשה את הנוהגים החדשים, כפי שקיימים היום במגזר העסקי. נאיבי יהיה לומר כי כעת, הכל מתנהל על מי מנוחות, שכן לא כך הדבר. ישנם עדיין גברים המסתייגים מנוכחות נשית בסביבת העבודה, וישנן עדיין נשים רבות הטוענות לאפליה על רקע מיני וחוסר שוויון זכויות והזדמנויות אמיתי. גם התפתחות נושא ההטרדה המינית בעבודה מעידה כי לא הגענו עדיין לחזון לאחרית הימים.
כנראה שנכון יהיה לומר כי תמיד, כאשר נשים וגברים באים במגע זה עם זה, ההתייחסות והאווירה תהינה שונות. אולי פשוט זה מקיים מתח מסוים שלא ניתן להתגבר עליו. אולי אי אפשר להתחמק ממנו, אבל בהחלט ניתן להגיע להסכמה, לשיתוף פעולה ולהקטנת הקונפליקטים, ולשם כך קיימים הפרוטוקול והנוהגים העסקיים.
הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא זה אשר לפיו, בעסקים, ההתייחסות ניתנת אך ורק על פי העמדה והוותק, וללא שום קשר למין העובד. כשמכירים כלל זה, מטמיעים את הנימוס וההיגיון הפשוט הניצב מאחוריו, ומנצלים את אלה לפתרון בעיות והתמודדות עם סיטואציות סבוכות, מביכות ובעייתיות.
בכדי לאפשר סביבת עבודה פרודוקטיבית ונעימה, כמובן שגם הגברים צריכים לתרום את חלקם ובכלל זה, לשמור על גישה עסקית פרופר ולנטרל רמיזות מיניות או סקסיסטיות מכל סוג שהוא. כמו כן, עליהם להיות מודעים לחשיבות הדרג ולאי רלוונטיות המין ולכבד זאת, גם כשקשה לגבר לקבל מרות ממנהלת ממין נקבה. אין ברירה, לא ניתן לערער על סמכותה מעצם היותה בכירה מהגבר.
עם זאת, עיקר האחריות עדיין מוטלת על הנשים. אין מה לעשות, הן צריכות להתמודד עם עולם חדש יחסית עבורן וכזה אשר עדיין נותר גברי ברובו, לפחות ברמות הבכירות. עליהן להוכיח את עצמן ואת מקצועיותן ולדעת לנטרל ברוח טובה את ההתייחסות אליהן כאל נשים. במקרה הזה, היא קודם כל מנהלת ורק אחר כך אישה. זהו סדר הדברים, אבל אם אישה לא תעמוד על זה ולא תדע להדגיש את זה, לא ניתן לצפות מהגברים שיעשו את העבודה עבורה. עם זאת, חשוב לציין שהבעיה היא לא רק בין גברים לנשים אלא גם בין הנשים - בינן לבין עצמן, כפי שנתייחס בהמשך.
נוהגים לאישה בעמדת מנהלת
- הדגישו כל הזמן את הצד העסקי ובכלל זה, את הידע שלכן, ואת היותכן מקצועיות.
- אל תאמצו לעצמכן סגנון דיבור גברי רק בכדי להשתלב בין הרוב הגברי בעמדות הניהוליות. לא מצפים ולא רוצים שתהפכו להיות גברים, אחת מהחבר'ה.
- הימנעו מגינונים נשיים כגון מריחת אודם באמצע פגישה או ישיבה. עשו זאת בדיסקרטיות.
- הקפידו על לחיצת יד איתנה בזמן היכרויות ומפגשים. אל תתפתו בשום אופן לגינונים נשיים כגון חיבוק, אנפוף או גיחוך.
- כשאתן מנהלות גם נשים, שמרו על אותם נוהגים. אל תרשו לעצמכן לפתח קרבה או חברות אינטימית עם אחת מעמיתיכן. זה לא מקצועי ומשדר את ההפך מהרצוי לכן.
נוהגים לעובדת תחת אישה מנהלת
- אל תפתחו אינטימיות עם הבוסית שלכן. היא לא חברה שלכן, וגם לא אמורה להיות כזו.
- אם רציתן בכל זאת לפתח קרבה מסוימת עם הבוסית שלכן ולא הצלחתן בכך, אל תעברו לקיצוניות של תככנות וקנאה. אל תנסו להבליט את יתרונותיכן הנשיים עליה ואל תפתחו במלחמה של בגדים, הופעה, תכשיטים וכדומה.
- אל תתפתו לחלוק עם הבוסית שלכן סודות נשיים, קטנים כגדולים (לא מחזור, לא רומנים ולא חיי מין). לפני שאתן חולקת אתה משהו, חשבו האם הייתן מספרות את זה למנהל גבר. אם התשובה היא לא - עדיף לוותר על זה מראש.
סטיגמות המיוחסות לנשים בעבודה שאולי הגיע הזמן למחוק
1. נשים נוטות לרכל יותר מגברים - לא נכון. מחקרים מעלים כי תכונת הרכלנות מיוחסת לנשים, משום שהן מנהלות שיחה באופן אחר. גברים מרגישים משוחררים לדבר בפורומים גדולים ואילו נשים נרתעות לרוב מקהל גדול (במיוחד אם הוא כולל גם גברים) ומעדיפות לקיים את השיחות בקבוצות אינטימיות. זו הסיבה שמייחסים להן רכילות, אם כי הדבר נובע לא מתוכן הדברים אלא מהפורמט בו הם נאמרים. עם זאת, הואיל וזו עדיין סטיגמה קיימת, תוכלו לעשות לעצמכן טובה גדולה אם תמנעו משיחות חולין מיותרות, וכמובן שעליכן להימנע מרכילות אמיתית, ובכלל זה, גם העברת שמועות בתוך הארגון.
2. נשים שמגיעות לעמדות ניהול הן בדרך כלל אגרסיביות וקשות יותר מאשר גברים בעמדה דומה - סביר להניח שסטיגמה זו נובעת מהצורך האמיתי של נשים עם תחילת כניסתן לעולם הגברי והקשוח, להוכיח את עצמן. עם זאת, אין מקום להתנהגות כזו ומנהלת אגרסיבית לא בהכרח תשיג יותר מזו הפועלת בדרכי נועם. במקרה הרע, היא תיתפס כגורם שתלטן ומאיים ועלולה לרכוש לעצמה אויבים. יהיה לכן קל יותר להשתלב אם תמנעו מהגישה הזו ותוכיחו שהיא מופרכת. הסוד הוא לשמור על מקצועיות ברמה הגבוהה ביותר, מבלי להיכנס ל"אגו טריפ" הנגזר מהעמדה הגבוהה. תופתעו אולי לגלות שתוכלו להשיג שיתוף פעולה ויחסי אנוש טובים יותר, אם תעמדו על שלכן, תוך הימנעות מאגרסיביות מיותרת.
3. נשים מנצלות את מיניותן בכדי להשיג מטרות מקצועיות - יש גם כאלה, זה נכון, אבל אם אתן לא רוצות שיחשבו שסללתן את דרככן להצלחה בזכות היותכן נשים, חובת ההוכחה היא עליכן. גם כאן, תוכלו לנטרל התנגדות זו כל עוד תשמרו על מקצועיות ותמנעו מגינונים נשיים. גם ללבוש יש חשיבות רבה בנושא זה. אם תבואו לעבודה בשמלות מיני ובלבוש סקסי, אל תתפלאו כשתתקלו באמירות מסוג זה. מאידך, כל עוד תשמרו על קורקטיות, לבוש עסקי גרידא וגישה עסקית ומחושבת, תוכלו להוכיח, לכן ולסביבה, שאתן מצליחות בזכות כישוריכן המקצועיים ולא בגלל שום דבר אחר. כמובן, שעדיין מותר לכן להיות נשיות, אך בגבול הטעם הטוב, כשמעל הכל, המקצועיות היא העומדת ומכתיבה את התנהגותכן.
4. אישה לאישה זאב - גם סטיגמה זו אולי נכונה לעתים, אולם אסור לתת לה ביטוי, בוודאי שלא בסביבה העסקית. אם להרחיב קצת את נושא הנשים בינן לבין עצמן, הרי שבשום מקרה, אסור לכן כמנהלות להפגין יחס שונה לנשים ולגברים, לא לטוב ולא לרע. כלומר, אם אתן קורקטית עם עובדיכן הגברים, התנהגו כך גם כלפי העובדות הנשים שלכן ואל תפתחו איתן אחוות נשים. מאידך, אל תנהגו ברכות ובנחמדות יתרה כלפי גברים (מתוך רצון להשתלב או למצוא חן) ובנוקשות יתרה עם נשים. כל אחת מההתנהגויות האלה היא מאוד לא מקצועית. עליכן להתייחס לכל עובדיכן (ועמיתיכן) בצורה דומה ובשוויון, כשהקו המנחה אתכן הוא ההתייחסות האינדיבידואלית לכל עובד, כשהדבר מוכתב אך ורק על פי קריטריונים מקצועיים.
© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ