טלפון: 03-6913545


האיחור – זכות השמורה רק למלך

האיחור – זכות השמורה רק למלך

האיחור – זכות השמורה רק למלך
תמי לנצוט ליבוביץ AICI, CIP
תאריך: 10.7.11

בעולם העסקים, לדייקנות יש משמעות גדולה במיוחד. תדמית עסקית נבנית במאמץ ולאורך זמן, והדייקנות היא אחד מחומרי הבניין המוצקים שלה.

עקרונות הנימוס הטוב הוגדרו עוד במקורותינו והפתגם "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", נכון גם לגבי האיחור. למעשה, ניתן להכליל ולומר, כי מלבד אנשים סלחניים ורחמניים במיוחד, אין מי שיקבל איחור בשלוות נפש.

אדם דייקן נותן תחושה שאפשר לסמוך עליו, שנוח ונעים לעשות איתו עסק, שכן הוא בוודאי גם עומד בהבטחותיו, מבצע את תפקידו בדייקנות ובמועד ואינו שוכח את מה שעליו לזכור.

אם קבעתם פגישה, הגעתם בדיוק בזמן ואולי אף מעט קודם, כאילו אמרתם: "אכפת לנו ולכן עשינו מאמץ". איחור, לעומת זאת, מתפרש כזלזול, כחוסר התחשבות, וכרשלנות מעליבה, גם אם הוא נסלח בסופה של ההמתנה. כאשר אדם מאחר לפגישה - גם אם הביא אישורים וקבלות מטעם הכוחות העליונים שמנעו ממנו להגיע בזמן, אין ספק שנפער סדק קטן בחומת האמון.

אדם שאיחר לישיבת עסקים בזמן העולה על עשר דקות עשוי לאבד את עולמו בדקה האחת עשרה. בדקה הזו שאר המוזמנים שטרחו והגיעו בזמן שנקבע מראש, איבדו את סבלנותם והתחילו את הישיבה בלעדיו. מה אם כן נכון לעשות, במידה ואיחורך היה בלתי נמנע?

כאשר הדלת סגורה ובפנים הישיבה כבר מתנהלת, נהוג להקיש על הדלת מתוך נימוס, אך לא להמתין לתשובה. נכנסים במהירות ומוותרים בפעם הזאת על הכניסה הדרמטית ועל המונולוג של האדם המסכן ביותר בעולם. הדבר הטוב ביותר לעשות הוא למלמל "סליחה" ולהתיישב. בדקות הראשונות אפשר לברר בשקט עם המקורבים מה פספסתם, אך אם אין באפשרותכם לעשות זאת, מוטב להמתין בסבלנות עד לסוף הישיבה. כאשר הישיבה מסתיימת או במהלך ההפסקה, מן הראוי לגשת אל היו"ר, להתנצל ולהסביר מהי ההצדקה לאיחור. על העובדה שאיחרתם, אך בכל זאת לא הפרעתם למהלך הישיבה, לפחות תקבלו נקודת זכות ואולי עדיף במקרה הזה להסתפק בכך.

במקרה בו הגעתם לישיבה בזמן, אך בשל מחויבות נוספת עליכם לעזוב לפני סיומה, עליכם לגשת ליו"ר, כשאתם רגועים ובטוחים ולהסביר לו בצורה משכנעת מדוע אינכם יכול להישאר בישיבה הזו יותר משעה. לעולם אל תעזבו באמצע ישיבה או פגישה מבלי להכין לכך את הרקע, שכן פרישה ללא הסבר (מלבד ציות לקריאת הטבע) תמיד תתקבל בחשדנות ובספק.

להלן מקבץ שאלות על איחור שאמיצים שואלים וכולם רוצים לדעת:

שאלה: האם יש איחור שהוא סביר?
תשובה: המילה "איחור" מדברת בעד עצמה ולכן אין אדם האדיש לסיטואציה זו. האחד יכול להיפגע, האחר יכול לבחור שלא להתייחס ויש את אלה המנסים להתפאר באיחור שלהם כמנגנון הגנה.
אך כפי שנאמר להלן, גם להקדים לאירוע נחשב לחוסר נימוס.
חשוב לדעת כי האיחור הוא גם תלוי תרבות. ישנן תרבויות כמו גרמניה למשל, בהן הזמן נמדד במדויק. מהצד השני של הקשת נמצאות תרבויות מן המזרח התיכון, מדרום אמריקה ומאפריקה, בהן שעה שנקבעה מראש נתפסת כביטוי של כוונה ורצון, יותר מאשר כביטוי למחויבות.
10 דקות איחור נחשבות בדרך כלל לאיחור סביר ואין צורך להודיע עליו. אולם אם אתם מאחרים בלמעלה מ- 10 דקות חשוב מאוד לא לשכוח להודיע על האיחור ולפרט את הסיבה לכך. הטכניקה הטובה ביותר לעשות זאת היא לציין את שם האדם אליו פונים. "יוגב, אני נאלץ לאחר ב-10 דקות בגלל התחייבות קודמת".

שאלה: לאיזה אירועים אפשר לאחר ולאיזה לא?
תשובה: כאן יש לפעול בהתאם לקוד ההזמנה. במידה ורשום על ההזמנה שהאירוע נערך משעה X עד שעה Y – פירוש הדבר שההחלטה בידכם וניתן להגיע בטווח זמן זה.
אולם אין לאחר לאירועים כגון מופעי תרבות, ארוחות סביב שולחן, אלא אם ברצונכם "לעשות כניסה". פוליטיקאים ו"סלבס" רבים נוהגים ליזום איחורים מראש בכדי לעשות כניסה הולמת לאירוע ולדאוג לכך שיבחינו בהם. בדומה לחתן וכלה המפתיעים את האורחים ויוצאים אליהם רק בתחילת טקס החופה ורק לאחר שכל האורחים הגיעו והתאקלמו.

שאלה: כיצד מתנהגים עם חבר שמאחר באופן קבוע?
תשובה: תחילה חשוב להבהיר שאנחנו לא באים לחנך אף אחד אלא רק לומר את אשר על ליבנו ולכן אני ממליצה לקבוע פגישה עם אותו חבר ולשתף אותו ברגשותיכם. דעו כי החבר המאחר ייבחן אותנו ואת החשיבות האמיתית של האיחורים שלו עבורנו, ולכן עלינו להיות מוכנים לכך שכאשר יגיע בזמן – נחמיא לו על כך ונעריך את מעשיו.

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ