נשיקות בעסקים

תרבות הנשיקה בשפת העסקים הבינלאומית 

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

בעסקים גלובליים ובפגישות רב-תרבותיות שבהן לוקחים חלק בעלי אמונות ומסורות רבות ומגוונות, נשיקה יכולה להתפרש בכל מיני אופנים, חלקם לחיוב וחלקם לשלילה. אותה נשיקה תמימה, שבמזרח התיכון נתפסת כמחווה של פיוס וכאות לכבוד ולחברות, תיתפס במזרח הרחוק כחילול הקודש, כחצייה של הקווים האדומים. במקום אחד היא תסלול את הדרך לעסקה מוצלחת ובאחר – תסתום את הגולל על כל מערכת היחסים. בהתאם לכך ובצדק, נשאלת השאלה: האם במסגרת עסקית יש לוותר על הנשיקה לחלוטין?

התשובה קצת מעורפלת. פרוטוקול תרבות העסקים נחרץ מאוד ובהיר בנושא מחוות של לחיצת ידיים, אך בנושא נשיקה – שורים כאן בלבול וחוסר נוחות, ההכרעה תלוית נסיבות וסיטואציה. הדעה הרווחת היא שאם יש ספק – אין ספק. הכלל המוביל בשפת העסקים הבין-לאומית הוא שאין זה חשוב היכן בעולם אנו, באיזה תפקיד או מעמד – בפגישת עסקים אין מקום לנשיקה. זהו הכלל, אך לרוע המזל – לכל כלל יש יוצא מן הכלל.

קצת היסטוריה

אנתרופולוגים חקרו ומצאו שמקור הנשיקה בשלוש סיבות:

1. העברת המזון דרך הפה מהאם לילד, על ידי לעיסת המזון וריכוכו. מכאן התפתחה הנשיקה הרומנטית.
2. לעיסת עלי טבק על ידי הגבר, כאשר על האישה היה להוציא את הטבק מפיו ולהעביר אליה. זהו הבסיס להתפתחות הנשיקה הארוטית.
3. ניקולס פרלה, סופר וחוקר, מצא שבמקומות רבים בעולם מאמינים ב"ערבוב" ובהעברת הרוחניות, שהיא חלק מהנשמה על ידי הנשימה. הנשימה עוברת דרך הפה והשפתיים, לכן יש לקרב את השפתיים ככל האפשר בין הגבר לאישה כדי לגרום להתמזגות הנשמות. גם האסקימוסים בנשיקתם של שפשוף אף באף מבקשים לאחד את הנשמות.

כל המקורות הללו – יחסי אם ותינוקה, אישה ובן זוגה או נשמה ותאומתה – מרמזים על הקשר ההפוך בין תרבות עסקית לנשיקות. כולם מרמזים שנשיקות – אינן מתאימות לעסקים כלל.

ובכל זאת, מתי נתנשק?

לאחר ההסתייגות העקרונית, מסתבר שבפועל ישנן סיטואציות קרובות יותר ופורמליות פחות שבהן הנשיקה מותרת ואפילו רצויה:

1. כאשר מצפים לכך: כשהנשיקה מרגישה כמו הדבר "המתבקש" לעשות. איך יודעים מתי מצפים מכם לנשיקה? לנשיקה קודמת לחיצת יד. אם האדם שמולכם מחכה לנשיקה, תרגישו את היד שלו מושכת אתכם קלות לעברו. אם אינכם מעוניינים בכך, יש להרחיק מעט את היד ולהניח את היד השנייה על זרועו של האדם.
2.  רמת פורמליות נמוכה: ישנם תחומים שמרניים שבהם לנשיקה אין מקום בשום פנים ואופן, למשל בפגישות עם בנקאים, עם עורכי דין, עם יועצים כלכליים ועם יועצים עסקיים למיניהם. במקצועות הרשמיים פחות כמו תחומי האופנה, האמנות והבידור, הנשיקה מקובלת יותר
3.  קשרים קרובים יחסית (זהירות, מלכודת!): אם יש לכם קשרים גם מחוץ לעבודה עם אותו אדם, צריך להיזהר. הכלל הוא שבפגישות מחוץ לעבודה או בפגישות חברתיות לנשיקה יש מקום, אך בסיטואציה שונה, כשניפגש עם אותו אדם לפגישה עסקית רשמית יותר לפני קהל של עובדים וקולגות, נקפיד על רשמיות ולא ננשק אותו, כדי לא ליצור את התחושה אצל האחרים של אדם מועדף.
4.  סיטואציה וקונטקסט חוץ עסקיים: עניין הנשיקה הוא גם תלוי סיטואציה, לדוגמה: בבוקר בפגישת עסקים לא ננשק את העמית אולם בארוחת ערב, בקוקטייל עסקי או באירוע חברתי אחר – אולי נבחר לציין את ההיכרות הממושכת בנשיקה. כאן יש להפעיל שיקול דעת אישי.

"נשיקה באוויר" (או: איך עושים את זה?)

נשאלת עוד שאלה: איך עושים את זה?

ברור שצורת הנשיקה המתחייבת מאינטראקציה עסקית שונה מזו החברתית. נשיקה בעסקים, בכל מקום בעולם ולאחר שבחרנו לפעול על פי היוצא מן הכלל או נשאבנו למצב זה כשהקולגה יזם את הנשיקה, מתבצעת כך: נצמיד לחי ימין ללחי ימין, לחי שמאל ללחי שמאל, תוך כדי צקצוק שפתיים באוויר (ולא כמקורה הבסיסי, כלומר מגע שפתיים תוך יניקה קלה). הנגיעה על הלחי מרחפת ובקושי נוגעת. מספר הפעמים שונה מתרבות לתרבות ונע בין פעם אחת לארבע פעמים.

                      לחי ימין ללחי ימין                                           לחי שמאל ללחי שמאל                                              לחי ימין ללחי ימין 

שימו לב:  יש להגיש תמיד את לחי ימין ללחי ימין, שמאל לשמאל. יוצא מהכלל הוא הנוהג בחלקים מסוימים בצרפת, בה הם מושיטים לחי שמאל ראשונה. הצעתי, ברגע שלא אתם יזמתם את המחווה, תנו לשני להוביל, אך שימו לב, ועשו כמוהו.

נוהגי נשיקות במקומות בעולם

נשיקה על הלחי

בארצות המזרח התיכון: נותנים נשיקה על הלחי, ומהדרין מוסיפים חיבוק דב.

בצרפת, באיטליה ובאמריקה הלטינית: מנשקים באוויר. מצמידים לחי ללחי ומשמיעים קול של נשיקה.

במדינות לטיניות: נשיקה אחת על לחי אחת, בצרפת – שתי נשיקות, אחת על כל לחי.

בהולנד, בבלגיה וברוסיה מקפידים על שלוש נשיקות (לאב, לבן ולרוח הקודש) ובמקומות מסוימים מגיעים גם לארבע (צפון צרפת).

במדינות אוריינטליות (יפן, סין): הנשיקה נתפשת כאקט מיני האסור בפומבי, אפילו לא באירועים חברתיים. לעומת זאת בפיליפינים, הרוכלים בשוק משמיעים קולות נשיקה כדי למשוך לקוחות.

נישוק גב היד 

במקומות רבים בעולם נישוק היד מקובל בעת מפגש וברכה, כאקט בין-לאומי המעיד על נימוס ואצילות. כך למשל בצרפת – הגבר מתכופף לפני האישה ומנשק את ידה, כאשר השפתיים למעשה אינן ממש נוגעות ביד, אלא אם כן מדובר ביותר מאשר נשיקה לברכה.

נישוק קצות האצבעות

תנועה זו מעבירה מסר של "זה טוב ויפה". נפוצה בעיקר בצרפת, באיטליה, בספרד ובמדינות אמריקה הלטינית. מביעה שבח והלל לכל דבר, מבקבוק יין טוב ועד למכונית מפוארת.

©כל הזכיות שמורות לתמי לנצוט לבוביץ