עסקים חובקי עולם ואנתרופולוגיה תרבותית

עסקים בעולם רב תרבותי

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

עולם העסקים הבינלאומי של ימינו  מחייב הערכות חדשה לקראת מפגש עם אנשי עסקים הבאים מתרבויות שונות אמונות שונות ותפיסות עולם שונות. הגישה הבסיסית היא גישת הסיביליטי, המאמינה בעקרון של "כל אדם עולם" – מתן כבוד ותחושה של קבלה לכל אדם באשר הוא, ובסיס משותף אנושי המאחד את כולנו למרות ההבדלים המייחדים. מכאן נובעת חשיבותם של קשב, תקשורת בין אישית, ותשומת לב למנהגיו וכבודו של האדם היושב מולך.

מדוע חשוב בכלל להיות מודע ומעורב בתרבויות רחוקות פיסית ותרבותית?  

מחקרים מראים שכישלונות בעסקים מעבר לים הינם לעיתים תכופות תוצאה של חוסר התאמה וחוסר הבנה של דרכי החשיבה וההתנהלות הזרות, ולא של חוסר התאמה טכנית או מקצועית. ברור לנו כיום שנורמות תרבותיות  מהוות השפעה מכרעת על התנהגותו של הפרט, ושדפוסי תרבות לא פורמאליים משפיעים על מטרות הארגון והישגיו העסקיים.

חוסר תשומת לב וחוסר הבנה של ההקשר התרבותי מובילים לעיתים לאי הבנות, קצרים בתקשורת, תביעות משפטיות, ועוד  ומכאן גם לפגיעה חמורה בארגון. במעבר לעסקים בינלאומיים הנושא חשוב אף יותר.

בעולם הרב - תרבותי בו נעשים עסקים  חוצי יבשות ותרבויות, הצורך במודעות לסביבה והאווירה התרבותית הוא קריטי והכרחי.  נדמה שמודעות לתפיסה של תרבות – מהי תרבות ואיך היא מתפקדת -  נדרשת כתנאי מקדים גם אם לא יחידי להבנתה של כל תרבות באשר היא. הבנת התרבות כמפתח לעולם בו תוכל לקרוא, לצפות ולהבין  את שפתו ותרבותו של האחר כדי להצליח ולמצוא את הדרכים המהירות והטובות אל ליבו, אמונו ומשם אל כיסו של שותפך לעסקים מן הצד האחר של הגלובוס. .                            

תרבות (הגדרה סוציולוגית)– מערכת ערכים, אמונות, דפוסי התנהגות [נורמות] משותפים והעצמים החומריים המהווים את אורח חיו של עם [קבוצה] ומנחים את התנהגותו, ומועברים בתהליך של למידה חברתית [סוציאליזציה] לדור הבא. היא באה לתת מענה למספר צרכים: צרכים כלכליים וארגוניים:מזון תרופות מגורים סדר חברתי וצרכים חברתיים רגשיים.כשנפגשים בתרבות חדשה חשוב לשמור על ראש פתוח –  תרבויות הן מגוון מורכב ורחב של גורמים, חלקם משתנים במהירות, אחרים עמידים יותר לשינוי. על כן כשאנו נפגשים עם תרבות חדשה חלק ממרכיביה יהיה לנו מוכר מאד מתרבותנו שלנו, בעוד חלק אחר עשוי להראות מוזר אקזוטי ולא מובן לחלוטין.

תקשורת אפקטיבית מצריכה הבנה של הדרך בה א נשים חושבים, מרגישים ומתנהגים. היא כוללת ידיעה כללית על ערכיה של אותה תרבות, דפוסי התנהגות עמדות התייחסות ועוד. אחת הדרכים הטובות לכניסה לתרבות חדשה היא השפה. הערכה זהירה אומדת את מספר השפות בעולם כ – 3,000 לערך. חלקן מדוברות ע"י מאות ספורות אחרות ע"י מיליונים. אך למרות ההבדלים בגודל הקהילות המשתמשות בשפה לא נמצא באופן מובהק שיש לשונות שהן טובות יותר בהעברת מידע מאחרות. על כן נהג בזהירות ואל תתנשא גם במפגש עם לשונות שתפוצתן קטנה יותר. גם כאשר רכשת שליטה באוצר המילים, הדקדוק והתחביר של השפה הנוספת שלמדת, אתה עדיין מועד לקצרים בתקשורת. לעיתים לא ניתן לתרגם רעיונות ומושגים שפה לשפה בלא לאבד משהו מהם בדרך. בנוסף, כפי שנאמר בפרקים קודמים, שפה בנויה על יותר ממילים. יש שפות בהן המילה היא הדומיננטית והנושאת העיקרית של התוכן, אחרות מחשיבות יותר שפת גוף וסימנים מוסכמים  -  הסימנים הבלתי מילוליים ומשמעותם משתנים משפה לשפה. יש לקחת בחשבון מלבד את שפת הגוף, גם את ההקשר של הדברים שנאמרו, המקום בו נאמרו ועוד.  בנוסף, גם אם אתם דוברי אותה שפה ממקומות שונים יש לשער שיהיה שוני בסלנג ובשפה הנקייה הגבוהה. הבנת תרבות אחרת אפשרית רק אם נבין איך התרבות שלנו משפיעה על הדרך בה אנו רואים את הדברים.

להבנה טובה יותר של הבדלים במערכות הערכים שנמצאו בתרבויות רבות

שאלות עליהן יש לאיש עסקים צורך לענות בעת מפגש עם תרבות אחרת:

1. האם אנשים מזהים עצמם כאינדיבידואלים או כחברים בקבוצה?
2. האם אנשים מדרגות שונות של יוקרה וכוח נוהגים באחרים כשווים או כמי שאינם שווים?
3. מהו הדגש על ויתור או על פשרה בתרבויות שונות.
4. איך התרבויות נבדלות זו מזו בלקיחת סיכונים, יכולת להסכין עם אי בהירות ודו משמעות, וצורך מועט יחסית במבנה ארגוני.
5. יחס לזמן בתרבויות השונות.

נקודות אלו יכולות לשמש כנקודת מוצא להבנת הדינאמיקה של תקשורת חוצת תרבויות. ראיית ההבדלים בין תרבויות באופן יחסי זו לזו, נותנת לנו בסיס טוב להשוואה והבנה של ערכי האחר ביחס לערכינו. יש להתייחס אליהן כמי שמתארות את הנורמות התרבותיות המקובלות בחברה מסוימת. כדאי גם לזכור שנורמות תרבותיות  מהוות השפעה מכרעת על התנהגות הפרט אך הן לא חוק ברזל שיוכל לצפות התנהגותם של כל השותפים. מובן ומקובל שכל אדם חושב שהערכים בהם הוא מאמין הם הדבר הנכון והטבעי בעוד ערכים הנוגדים את המוכר לנו הינם מוזרים וטובים פחות. אך אין זו סוגיה של טוב או רע, זו הזדמנות להכיר וללמוד על האחר אמונותיו וערכיו. והטוב שבעניין? אינך מצופה לאמץ את ערכיו של האחר זהו  כלי עבורך לבחור מתוך ידיעה והכרה את הדרך הטובה ביותר להדברות עם אדם מתרבות אחרת בדרך ליצירת שותפות עסקית מוצלחת.

למה כדאי לשים לב בעת דיון עסקי עם שותפים מתרבות אחרת: להלן כמה קווים  מנחים: 

1. כדאי ומומלץ להשקיע בבניית יחסים לטווח ארוך במקום בחוזים לטווח קצר.
2. התמקד באינטרסים החבויים מאחורי העמדות הרשמיות שהובעו בפניך.
3. המנע מתלות ואמון מוגזמים בהכללות תרבותיות.
4. פתח רגישות לטיימינג – שים לב מתי הוא הזמן הנכון ל.......
5.  שמור על גמישות מחשבתית.
6. התכונן מראש – למד, בדוק, רשום, פתח עיניים.....
7. למד להקשיב.
8.  דע מתי להשתמש במתורגמן.

בלא קשר לכל אלו, שמירה על רמה גבוהה של כבוד אישי ליושבים מולך חשובה ביותר. גם אם ידוע לך שליושבים מולך מבט אחר שונה ממשלך על הוויית העולם פנה אליהם תמיד בכבוד וברצון ללמוד. אל תנסה לשנותם להיות כמוך – זה לא יעבוד ויותר מזה גם אל תנסה להפוך להיות כמוהם. זה מעורר חשד ברוב האנשים. ההמלצה הטובה ביותר היא לנהוג בדרך הסיביליטי – לכבד כל אדם בזכות היותו מי שהוא – נסה ללמוד להבין ולכבד שוני תרבותי תוך שמירה על זהותך שלך.

ואם הגעת לארץ זרה ואתה מרגיש אבוד.....אתה לא לבד! הנה מושג חדש שכדאי להתוודע אליו:  הלם תרבות

הלם תרבות מאובחן כחרדה הנובעת מאובדן כל  הסימנים  והסמלים - מילה, מחווה, סימן, הבעת פנים, לבוש, נורמות חברתיות- של יחסי החברות המוכרים לנו שלרבים מהם איננו מודעים כלל. סימנים וסמלים אלו מכוונים ומראים לנו את הדרך להתמודד עם העולם על בסיס יומי. מתי ללחוץ יד, מה לומר בפגישה עם אדם חדש, איך לומר שלום, מתי לתת טיפ, איך לקנות. מתי לקבל הזמנה ומתי לדחותה, מתי לקבל הצהרת כוונות ברצינות ומתי לוותר.  ועוד לא המציאו את הכדור הנכון לפתרון הבעיה.....אבל, עצם הידיעה שזה קיים, קורה לכולם במידה זו או אחרת, ושזה מצב חולף תעזור אולי להורדת המאפיינים ו"החלמה" מהירה.  זה נורמאלי לחוש שלא בנוח בסביבה זרה. קח לך זמן להיות קצת עצבני, מתוסכל, להתגעגע הביתה, וזה יעבור במהרה. אין ספק שהכנה מוקדמת ולמידה על התרבות אליה נסעת תהיה יעילה מאד.

עד עתה דברנו קצרות בחשיבות של הכרת תרבויות זרות לעסקים, אך איך עושים זאת הלכה למעשה? האם זה קל ופשוט לבוא למקום חדש או אולי מסובך? האם ניתן ללמוד להשתלב בתרבות לא מוכרת? האם אנו נולדים עם כשרון כזה?

מחשבה חדשה במחקר עוסקת ביכולת המיוחדת לחלקנו המאפשרת להם להתחבר בקלות ולהרגיש מיד כדג במים בעת מפגש עם אנשים שונים ומקומות חדשים, בעוד אחרים מוצאים עצמם אבודים במקצת בבואם לעולמות לא מוכרים...... המחקר מביא מושג חדש אל מקומותינו: "אינטליגנציה תרבותית"

נתחיל מהתחלה: מהי אינטליגנציה?

האינטֶלּיגנציה מוגדרת כמכלול הכשרים שבאמצעותם פותרים בני אדם בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה. הגדרות אחרות או נוספות הינה "יכולת להבין דבר מתוך דבר" וכן "יכולת להבחין בין דבר לדבר". "היכולת להתמודד עם הסביבה ולהתאים עצמך ביעילות אליה" ועוד הגדרות שונות. מקור המילה אינטֶליגנציה הוא במילה הלטינית intelligere, שמשמעה לבחור, להחליט, להבחין. הגדרות רבות של אינטליגנציה מבוססות על משמעות זו.

אז מהי ההגדרה של אינטליגנציה תרבותית: "זו היכולת של אדם להתאים עצמו באופן יעיל להקשרים תרבותיים חדשים". האינטליגנציה התרבותית כתפיסה באה להרחיב את המבט מבחוץ ומבפנים  על מכלול כשריו והתנהגותו של אדם ביחס ליכולת שלו לתפקד בסביבה רב תרבותית או בסביבה תרבותית חדשה, ולהשתלב בה. תחום זה בא לחקור ולהבין את כל הגורמים  היוצרים את יכולתו של אדם להתאים עצמו לסביבה חדשה, מדוע יש אנשים שזה בא להם בקלות וללא מאמץ ואחרים נכנסים להלם תרבות ואינם מסתגלים כלל? וכמו כן לבדוק האם אדם שניחן באינטליגנציה תרבותית גבוהה יותר הינו בעל סיכוי להצליח יותר במשימות המחייבות אינטראקציה עם אנשים מתרבויות שונות.

 מפגש עם תרבות חדשה מיוחד בכך שמידע, רמזים וסימנים אחרים מניסיון העבר של האדם אינם יכולים לעזור ואפילו עשויים להטעות.  פעמים רבות הפעולות והכוונות של אחרים הינן בלתי צפויות או אפילו מתפרשות אצלנו כמוזרות או חסרות פשר. לפי מחקר זה אדם שניחן באינטליגנציה תרבותית גבוהה, יצליח בהגיעו למפגש כזה להבין ולפעול בהצלחה יתרה גם בסיטואציה מאתגרת כזו. סוג כזה של הסתגלות מצריך סדרה מורכבת של תהליכים וידע שנותנים בידי האדם את הכלים הדרושים להתמודדות כזו.  אינטליגנציה תרבותית דורשת מהאדם לצפות, להבין, ולהיות מחויב לפעולה  וליישום בהתאם לסיטואציה.                                                                                             

רושם ראשוני הוא אחד ההיבטים החיוניים והמכריעים ביותר במפגש עם אנשים חדשים בכלל ואנשים מתרבויות בפרט. "אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני"....במפגש ראשוני אנו בונים את הבסיס להמשך הפעילות המשותפת אם טעינו במילה או בתנועה או בהבנת מסר זה או אחר – לא יהיו בינינו עסקים. מטרתנו למזער  את אי ההבנות העשויות להתעורר בגלל ההבדלים בחשיבה, במסורת, בשפת הגוף ומנהגים המקומיים הזרים לנו. הסיכוי ליצירת רושם טוב עולה על ידי איסוף מידע רב ככל האפשר על כללי הצגה הנהוגים במקום, אימון בשפה מילולית והבלתי מילולית של המקום, וכללי התנהגות אופייניים. הצלחה ביצירת רושם ראשוני תביא להערכה, כבוד, הכרה, הצלחה טובה יותר בהשלמת המשימות שלפניך, ותכשיר את הקרקע לעבודה משותפת  ופורייה בעתיד.

התפיסה הדוגלת באינטליגנציה תרבותית מתכתבת מקרוב עם שיטת הסיביליטי. היא משחקת תפקיד חשוב ביצירת הבנה בין אדם לאדם, בקבלה והבנה של ההבדלים בין אדם לאדם ובין תרבות לתרבות, היכולת לגשר על פערים והיכולת לצפות ולזהות תהליכם ונוהגים חברתיים, ובחירת תגובה הולמת לכל אירוע ומפגש.

אנשי עסקים היוצאים לחו"ל יעשו נכון אם ילמדו את סודות האינטליגנציה התרבותית. מאמנים בדרך זו מציעים גישה חדשה בהכנה ואימון לקראת מפגש בין תרבויות. אימון "חוצה תרבויות" יעסוק במגוון של יכולות וכישורים: חשיבה ומוטיבציה אישית, והיבטים התנהגותיים של מפגשים חוצי תרבות.  כישורים אלו אפשר לשפר בשימוש בטכניקות מתחומים שונים: מתחום הניהול, פסיכולוגיה חינוכית, ומדעי ההתנהגות. שיטות האימון רובן ככולן קשורות לתרבות מסוימת, והתאמה הינה הכרחית לכל תרבות ותרבות, וכך גם בחירת הנציג של החברה – בחירה באדם שאישיותו והגישה שהוא מביא איתו נכונות לארץ אליה הוא יוצא. הבנה איך בני האדם מסתגלים לתרבות חדשה ולנסיבות החדשות שהיא יוצרת, תיתן בידינו את הכלים להתמודדות בסביבת עסקים חדשה ומאתגרת זו

מתוך הספר IBLCode, שפת העסקים הבינלאומית

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ