יום העצמאות בארצות הברית

יום העצמאות בארצות הברית - 4 ביולי
תמי לנצוט ליבוביץ
 

יום העצמאות של ארצות הברית Independence Day, המכונה גם "ה-4 ביולי" הוא חג פדרלי המציין את אימוץ הכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-4 ביולי 1776, שבמסגרתה הכריזו שלוש-עשרה המושבות של בריטניה הגדולה על התנתקותן מממלכת בריטניה הגדולה ובמשך השנים הצטרפו והתאחדו עוד מדינות ומחוזות. ארצות הברית של ימינו מאחדת בתוכה 50 מדינות.

יום העצמאות הוא יום חג אמיתי לאמריקאים ונוהגים לציין אותו במופעי זיקוקים מרהיבים, בפעילויות משפחתיות, בברביקיו ופיקניקים, אירועי ענק בפארקים, מצעדי תזמורות ומטסי ראווה.

החג מקושר להיסטוריה ולמורשת האמריקנית, אולם רבים מתייחסים ליום חג זה כחגיגת קיץ, כשהמוטיב המאפיין הוא לא פחות ולא יותר: \

תרבות הברביקיו האמריקאי, שאנו הישראלים יצרנו לו אח דומה שקוראים לו בישראל "המנגל", גם הוא כאחיו הבכור מככב ביום העצמאות שלנו בישראל.

זו ההזדמנות לנסות ולהסביר מה המקור של תרבות זו ומהם כלליה:

מקור השם ברביקיו, מתברר, הוא ב"בברבקואה" (Barbacoa), שם שהעניקו אינדיאנים משבט טאינו, תושביה המקוריים של האיטי, ל"מערכת של מקלות המונחים על סירים, שעליהם הניחו האמריקאים הילידים בשר לצלייה ועישון". קולומבוס ואנשיו, שנחתו בהאיטי במטרה לכובשה, הזדעזעו מהמנהג הברברי בעיניהם של צליית איגואנות שלמות על האש.

אנדרו וורנס, מרצה לספרות ותרבות אמריקאית באוניברסיטת לידס שבאנגליה, כתב ספר על מנהג ה"ברביקיו", שאותו הוא מגדיר כ"מזונה הראשון של אמריקה", וחושף את הגחלת התרבותית הגזענית שלוחשת מתחתיו. הספר "ברביקיו פראי" (Savage Barbecue) בהוצאת אוניברסיטת ג'ורג', קושר בין המילה "ברביקיו" (שמוצאה מהאמריקאים הילידים) למילה "ברברי" (שמוצאה מיוונית, ומשמעותה המילולית - זה שאינו דובר יוונית) אף שאין כמובן שום קשר אטימולוגי בין השתיים. ובכל זאת, במידה רבה ברבריות - במובן של אכזריות פראית - היא קו האופי המאפיין של מנהג הברביקיו, בהיסטוריה ובהווה, ואולי גם של האומה שאימצה אותו אל קרבה.

קשה שלא להרהר על הקשר - הדומה והשונה - בין הברביקיו האמריקאי לבין המנגל הישראלי. המילה "מנגל" מקורה במילה הערבית "מנקל" (בהיגוי בדווי, שבו הק' נשמע כמו ג') ומשמעותה היא כירה ניידת לצליית בשר. האופן שבו הישראליות עשתה שימוש בטכניקת בישול של הערבים והעלתה את המנגל לדרגת טקס מכונן ביום העצמאות מעוררת עניין בספר מקורי, מקומי, שיספר את הסיפור (המגוחך או המעמיק) שלנו.

המנגל עבר שינויים רבים במשך השנים וכיום במדינות השונות מדובר בתרבות של ממש:

• במזרח הרחוק התפתחה תרבות ה"יקינטורי", שהם שיפודים קטנים מאוד, הצלויים קלות על האסכלה. לפי הפילוסופיה המקומית הדוגלת בכך שמזון לא יתבשל הרבה אם בכלל.

• בדרום אמריקה התפתחה תרבות הפוכה לגמרי של צליית נתחי בשר גדולים על האש בחום נמוך במשך זמן רב. כך ניתן לצלות גם נתחי בשר שלא מתאימים במיוחד לגריל.

• בארצות הברית למשל, בחלק אחד, הפכה תרבות הברביקיו לחלק בלתי נפרד מהתרבות האמריקאית, תוך שהיא מגובה במתקנים ממותגים ומעוצבים ובשפע של אביזרים נלווים כגון דגלים, תלבושות, סינרים ושאר פטנטים - מה שהופך את העסק לחגיגה בפני עצמה.

• במערב ארצות הברית התפתחה תרבות צלייה של צלעות וחזה במתקנים גדולים המשלבים ברביקיו ועישון יחדיו.

• בישראל 'על האש' הפך לאחד מסימני החג החשובים, יחד עם פטיש הפלסטיק וספריי הקצף ביום העצמאות.

   לכתבה כללית  ארה"ב , תרבות ונוהגים בחברה ובעסקים: כנסו לספריית המאמרים, פרוטוקול עולמי .

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ