המדריך הלא רשמי לאכילת סופגניות בצורה נאותה, מנומסת וחכמה:

אוכלים ת'סופגניה ב....נימוס!!

אוכלים ת'סופגניה ב....נימוס!!
תמי לנצוט ליבוביץ

המדריך הלא רשמי לאכילת סופגניות בצורה נאותה, מנומסת וחכמה:

סופגניות אוכלים רק בימי החג כדאי ורצוי להתאפק ולחכות לאכילתן של הסופגניות עד לחג עצמו, משום שלאן שלא נפנה בחברה או בעבודה יכבדו אותנו בסופגנייה, ואם נסרב להצעה נתקל במשפטים המוכרים: "מסופגנייה אחת לא משמינים", "אתם חייבים לטעום זו סופגנייה מיוחדת בטעמה" וכדומה.
הגודל כן קובע השנה לאחר שנות ניסיון קשות עם הסופגניות הגדולות אפשר להשיג ורצוי מאוד למצוא את הסופגניות בשלושה גדלים: "סופגניות מיני" או "סופגניות ביס", "סופגניות בייבי" בגודל בינוני, סופגניות גדולות רגילות וסופגניות בייגל בעלות חור באמצע. ברור שפחות "צרות" נגרמות מהשתיים הראשונות.
בלי ללכלך את הבגדים אז איך אוכלים סופגניות ושומרים על ניקיון הבגדים? לשם כך מומלץ לאמץ כמה כללי ברזל שילוו אותנו בשמונת ימי החג. ראשית, הימנעו מקניית סופגנייה ואכילת "בדרך" - לא בהליכה ולא במכונית. כשאתם מתכבדים בסופגנייה באירוע דאגו כי בנמצא צלחת עם מפית נייר שסופגת מעט מהשמן ועוד מפיות נגישות, ולא יזיק להוסיף גם סכין שתאפשר לחתוך את הסופגנייה לשניים או לארבעה חלקים.
הגשת סופגנייה כהלכתה כדאי ורצוי להגיש עם הסופגנייה מגבונים לחים.
בסיום הטעימות כמובן שנדאג לנגב את הפה בסיום אכילת הסופגנייה, אך זכרו שנספיג את השפתיים במפית ולא נמרח. את המפית ניתן לקחת עמנו בכיס או להשליך לפח הקרוב.
כמה מותר לזלול? רק נימוסים טובים מונעים מאדם לאכול תריסר סופגניות מבלי להפסיק, שתי סופגניות הם בגדר הנורמה המנומסת.
התחמקויות מסופגניות אם לא בא לנו להתלכלך באבקה הלבנה הזו, לא בא לנו כפות ידיים דביקות, או שאם אנו לא רוצים להפר דיאטה שאנו שומרים בקנאות - מותר להגיד לא. הסירוב צריך להיעשות בצורה אסרטיבית, מבלי להתנצל ולהסביר למה, " תודה, אני לא אוכלת סופגנייה", תזכרו שאף אחד לא יכול להכריח אתכם. הנימוס טוען שצריך להציע לאכול אך לא להכריח, גם לא לשאול למה לא?
לכתבה נוספת שלי בנושא נוהגי חג החנוכה : http://www.tll.co.il/?lang=il&category=articles&subcat=78&pageart=87

חג חנוכה שמח שמח!