נוהגי יום הזיכרון לשואה ולגבורה 

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ 

יום הזיכרון לשואה ולגבורה ייפתח השנה ביום ראשון בערב, 5 במאי 2024, ויימשך כל יום המחרת, כ"ח בניסן תשפ"ד, 6 במאי 2024.ביום ביום ב'בשעה 10.00 נעמוד כולנו דום למשך 2 דקות לזכר שישה מיליון היהודים שנרצחו בשואה ע"י הנאצים בטרגדיה האנושית הקשה בה התערער האמון בשוויון בני האדם ובזכותו של כל אדם לחיים והופר הצו האוניברסאלי העתיק "לא תרצח". השואה התרחשה במרכז התרבות המערבית וחוללו אותה בני אדם לשכניהם שחיו עמם מאות בשנים. משמעותה של החלטת האו"ם היא אפוא כי השפעת השואה לא פחתה ולא התעמעמה. 

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ה-6 במאי 2024, יתקיימו מספר אירועים מרכזיים של מצעד החיים העולמי - המצעד השנתי לזכר קורבנות השואה וכבוד השורדים, תחת הסיסמה "לעולם לא עוד". השנה המצעד יעמוד גם בסימן "סולידריות ושותפות גורל עם העם היהודי", לאור אירועי שבת השחורה של ה-7 באוקטובר 2023 בישראל ופריצת גל האנטישמיות בעולם. במקביל, יצוין גם ציון 80 שנה לשואת יהודי הונגריה.

שישים וחמש  שנה אנו בישראל מציינים וזוכרים את הטרגדיה בה הושמדו שישה מיליון יהודים ללא אבל בכפם, רק בשל היותם יהודים. אנו נאחזים בטרגדיה זו כאחד מבסיסי ההיסטוריה שעליה אנו גדלים ומשמרים את זכרם של קורבנות אלו וסיפורי הגבורה שלהם.

שישים שנה לאחר שחרור מחנות ההשמדה ו-60 שנה לאחר הקמת האו"ם, הועלתה הצעה ישראלית מעל בימת העצרת הכללית של האו"ם וזכתה לתמיכה רחבה של 104 מדינות מרחבי העולם,לציין את זכר השואה כיום זיכרון בינלאומי. ההחלטה התקבלה על ידי האו"ם ב-1 בנובמבר 2005 ויום זה מצוין ב-27 בינואר.

תאריך זה נבחר לציון היום בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006.יום זה מצוין בעולם תחת הכותרת "השואה והאומות המאוחדות", הדבר מהווה נקודת מפנה משמעותית מבחינה היסטורית, הן במלחמה באנטישמיות והן בהנצחת השואה. החלטה זו מבטאת את ההכרה בחשיבות

זיכרון השואה כערך יסודי, בבחינת "לא עוד".

בשואה התערער האמון בשוויון בני האדם ובזכותו של כל אדם לחיים והופר הצו האוניברסאלי העתיק "לא תרצח". השואה התרחשה במרכז התרבות המערבית וחוללו אותה בני אדם לשכניהם שחיו עמם מאות בשנים. משמעותה של החלטת האו"ם היא אפוא כי השפעת השואה לא פחתה ולא התעמעמה.

העולם עדיין מחפש את הדרך לזכור את הטרגדיה האנושית ואת קרבנותיה ולהבטיח שהשמדת עם שוב לא תוכל להתרחש.

בישראל, יום הזיכרון נקבע לראשונה בשנת 1951, ובשנת 1959 נחקק בכנסת חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ברחבי הארץ נערכים טקסי זיכרון, ועצרת הזיכרון הממלכתית מתקיימת בערב וביום עצמו במוזיאון "יד ושם" בירושלים, המוסד הרשמי של מדינת ישראל להנצחת השואה.

נוהגי יום הזיכרון

יום הזיכרון הוא יום רגיל של עבודה ועסקים. ישנם ישראלים הנוהגים ללכת לטקסי הזיכרון, אך אווירת היום מורגשת בעיקר במוסדות החינוך. ניצולי השואה ובני משפחותיהם נוהגים להדליק נרות נשמה לזכר קרוביהם.

ככל שחולפות השנים, מספרם של ניצולי השואה הולך וקטן וגם מצבם של המבנים באושוויץ-בירקנאו- הולך ומידרדר חשוב על אחת כמה וכמה לכבד את היום הזה, לזכור אותו ולהעביר זיכרון זה לדורות הבאים. אחת הדרכים היפות שהפכה למעין מסורת היא מסע בני נוער היהודים לפולין שהן מהתופעות החשובות

בעיצובו של זיכרון השואה. המסעות נערכים למעשה לאורך כל השנה. בשבוע שבו חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נערך מצעד החיים, ששיאו בטקס במחנה ההשמדה אושוויץ ביום הזיכרון עצמו. בטקס משתתפים בני נוער מישראל ומהתפוצות, בליווי נציגי צה"ל ונציגים רשמיים של מדינת ישראל.לצד

משלחות של בני נוער, יוצאות לפולין מדי שנה גם משלחות מטעם צה"ל ("עדים במדים") וכן משלחות סטודנטים.

בכל הנוגע לנוהגים ביום זה :

• יום הזיכרון לשואה ולגבורה מצוין בישראל בכ"ז בניסן , שבוע לאחר הפסח.
• לפי החוק, כל מרכזי הבידור והבילוי בישראל, כולל בתי קפה ומסעדות, נסגרים בערב יום השואה עם שקיעת השמש עד לערב שלמחרת.
• ביום השואה, בשעה 10 בבוקר, מושמעת צפירת זיכרון בת שתי דקות, שבה יש לעמוד ולשמור על דומייה.
• שידורי הרדיו הטלוויזיה משדרים מוסיקה שקטה,שירים שנושאיהם שואה,אבל ושכול. שידורים ומופעים המיוחדים ליום זה, הכוללים סיפורי משפחות סיפורי גבורה מרתקים שכל שנה חשוב להעריך מחדש ולא לשכוח את ההיסטוריה של מדינתנו.
• מבחינת הנימוס ביום זה הכל עניין  של תחושה, רגש וכבוד.
• ישנה חשיבות רבה להיות שותף עם הציבור ברגשות ההזדהות ולא לסטות ממנו. ישנם ימים מסויימים המבוטאים על ידי העם כולו וכדאי לשמר מסורת יפה זו כי היא נדירה ומיוחדת.
• כשנשמעת הצפירה כדאי שכל אחד מאיתנו ינסה לחשוב ולהתייחד עם עצמו וכשנשיר את "התקווה" ננסה לחשוב על המשמעות האמיתית של "עם חופשי בציון."

 ©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ