שאל את תמי
קטלוג ספרים
כתבות וידאו
מאמרים חדשים / בלוג
מאת: תמי לנצוט ליבוביץ | Master of Manners
עם בוא האביב, אני שמחה להזמין אתכם למסע מרתק בין שני חגים מרכזיים שחולקים הרבה יותר מאשר רק את עונת השנה.
חג הפסח וחג הפסחא - Easter
למרות שהם נראים במבט ראשון רחוקים זה מזה – האחד חוגג יציאה ממצרים והשני תחייה מן המתים – החוטים המקשרים ביניהם עבים ומרתקים.
הנה כל מה שרציתם לדעת על חג הפסחא, ההשוואה הבלתי נמנעת לפסח, וכמובן – איך להתנהג אם הוזמנתם לסעודה חגיגית מעבר לים (או אצל השכנים).
שורשים משותפים: שהסעודה האחרונה הייתה בעצם סדר פסח
אי אפשר לדבר על הפסחא מבלי לדבר על פסח. המילה "פסחא" (Pascha) ברוב השפות הלטיניות נגזרת ישירות מהמילה העברית "פסח". לפי המסורת הנוצרית,
האירועים המכוננים של החג – הסעודה האחרונה, הצליבה והתחייה – התרחשו כולם במהלך ימי חג הפסח היהודי.
למעשה, הסעודה האחרונה של ישו עם תלמידיו הייתה, לפי הערכות רבות, סדר פסח מסורתי. הלחם (המצה) והיין של הסדר הפכו בנצרות לסמלים המרכזיים של גופו ודמו של ישו.
ההבדל המהותי:
בעוד שפסח היהודי מתמקד בנרטיב לאומי של שחרור מעבדות לחירות פיזית, הפסחא מתמקד בנרטיב אישי-רוחני של ניצחון על המוות וגאולת הנשמה.
לוח השנה: למה הם לא תמיד חוגגים יחד?
אם תהיתם מדוע לפעמים אנחנו אוכלים מצות בדיוק כשבאירופה מחפשים ביצי שוקולד, ולפעמים יש פער של חודש – אתם לא לבד.
במאות הראשונות לספירה, הנוצרים חגגו את הפסחא במקביל לפסח היהודי. אולם בשנת 325 לספירה, בוועידת ניקאה, הוחלט להפריד בין המועדים כדי להעניק לנצרות זהות עצמאית.
הכלל שנקבע הוא: הפסחא יחול תמיד ביום ראשון, אחרי הירח המלא הראשון שחל אחרי יום השוויון האביבי (ה-21 במרץ).
בנוסף, ישנו הבדל בין הנצרות המערבית (קתולים ופרוטסטנטים) למזרחית (אורתודוקסים), המשתמשות בלוחות שנה שונים (גרגוריאני מול יוליאני), ולכן לעיתים הם חוגגים בתאריכים שונים.
ה"אסור" על השולחן: טאבו ומסורות קולינריות
בעוד שביום ראשון של הפסחא השולחן עמוס בכל טוב, ה"איסורים" נובעים בעיקר מההכנה לחג ומהבדלים בין הזרמים:
הלחם (חמץ מול מצה): אחד ההבדלים המרתקים ביותר בין המזרח למערב נוגע ללחם הקודש (האוקריסטיה). בעוד שהקתולים משתמשים בלחם ללא שאור (Hostia), הדומה מאוד למצה שלנו (זכר לסעודה האחרונה שהייתה סדר פסח),
האורתודוקסים אוסרים על שימוש בלחם ללא שאור. עבורם, הלחם חייב להיות תפוח (Leavened), כי השאור מסמל את החיים ואת תחייתו של ישו.
איסור הבשר של "יום שישי הטוב": עבור נוצרים קתולים רבים, הגשת בשר ביום שישי שלפני הפסחא (Good Friday) היא טעות נימוסית ודתית חמורה. ביום זה נהוג לאכול דגים בלבד, כביטוי של אבל וצניעות.
סוף הצום (Lent): בקהילות אורתודוקסיות אדוקות, עד רגע התחייה (חצות שבין שבת לראשון), אסור להגיש כל מוצר מן החי – לא רק בשר, אלא גם ביצים, חלב וגבינה. לכן, להגיע עם מארז שוקולד חלבי למארח אורתודוקסי בערב שבת עלול להיות מביך.
בין ירושלים לרומא: הטקסים המכוננים
ההבדל בין הזרמים אינו רק בלוח השנה, אלא באופי ה"מופע" הדתי:
השבת של האור (Holy Fire) – המסורת האורתודוקסית
בירושלים, בכנסיית הקבר, מתרחש בכל שנה בשבת שלפני פסחא האורתודוקסי אחד הטקסים המרהיבים בעולם – נס האש הקדושה.
הפטריאק נכנס לבדו לקבר ישו כשהוא נבדק בקפידה שאין עליו אמצעי הצתה, ויוצא עם לפידים בוערים ב"אש שירדה מהשמיים".
נימוס ופרוטוקול: האש הזו מועברת במטוסים פרטיים ובטקסים רשמיים למדינות כמו יוון ורוסיה, שם ממתינים לה ראשי מדינות כאילו הייתה אורח כבוד דיפלומטי.
"לָעִיר וְלָעוֹלָם" (Urbi et Orbi) – המסורת הקתולית
בוותיקן, ביום ראשון בבוקר, האפיפיור נושא את ברכת ה-Urbi et Orbi מהמרפסת של בזיליקת סן פייטרו. זוהי הברכה החשובה ביותר בלוח השנה הקתולי.
הקוד החברתי: הברכה ניתנת בדר"כ בעשרות שפות, כמחווה של כבוד לקהל הבינלאומי .
המנהגים: ביצים, ארנבים והרבה צבע
אם אצלנו הכוכבים על השולחן הם המצה והמרור, בפסחא העולם מתמלא בצבעי פסטל.
הביצים המקושטות: הביצה היא סמל אוניברסלי לחיים חדשים ולתחייה. במסורת הנוצרית, היא מסמלת את קברו של ישו ממנו הוא "בקע" בתחייתו.
המנהג לצבוע ביצים הוא עתיק יומין, והיום הוא הפך לאמנות של ממש (חשבו על ביצי פברז'ה המפורסמות!).
nארנב הפסחא (Easter Buny): הארנב, הידוע בפוריותו הרבה, הפך לסמל של אביב והתחדשות. האגדה מספרת שהוא מביא סלסלאות עם ביצים וממתקים לילדים שהתנהגו יפה – סוג של "אפיקומן" בגרסה מתקתקה יותר.
חיפוש הביצים (Egg Hunt): זהו הרגע המאושר ביותר עבור ילדים. ההורים מחביאים ביצי שוקולד או ביצים צבועות בגינה, והקטנטנים יוצאים למסע חיפוש נלהב.
המדריך לנימוס: כך תהיו האורחים המושלמים
הוזמנתם לארוחת חג הפסחא בחו"ל או אצל חברים נוצרים בארץ? כפי שאני תמיד אומרת, נימוס הוא השפה הבינלאומית של כבוד הדדי. הנה כמה דגשים:
1. מה להביא? (The Gift)
כמו לכל אירוח, לא מגיעים בידיים ריקות. מארז שוקולד איכותי (בצורת ביצים או ארנבונים הוא תמיד להיט), בקבוק יין טוב, או זר פרחים אביבי במשלוח לפני הגעתכם (חבצלות הפסחא הן הבחירה המסורתית). אם מדובר בארוחה משפחתית אינטימית, ניתן לשאול מראש אם אפשר להביא קינוח.
2. קוד לבוש (Dress Code)
הפסחא נחשב לחג "חגיגי ואופטימי". בקהילות רבות נהוג ללבוש בגדים חדשים (בדומה למנהגנו בערב פסח). העדיפו צבעים בהירים, פסטליים ואביביים.
הימנעו משחור קדורני. אם האירוע כולל ביקור בכנסייה, הקפידו על לבוש צנוע ומכובד (כתפיים מכוסות וברכיים מכוסות).
3. סביב השולחן
הסעודה היא לב החג. המנה העיקרית המסורתית היא לרוב טלה (שוב, קשר ישיר לקורבן הפסח המקראי) או חזיר (בקהילות מסוימות).
טיפ מנומס:
אם יש לכם מגבלות כשרות או תזונה, הודיעו למארחים מראש בעדינות. אל תחכו לרגע הגשת המנה העיקרית כדי להכריז שאתם לא אוכלים בשר.
הברכה המקובלת: "Happy Easter" פשוט וחייכני יעשה את העבודה בצורה מושלמת.
לסיכום:
היופי שבשוני והקסם שבדומה.
למרות ההבדלים התיאולוגיים, מגלים שגם פסח וגם פסחא עוסקים באותם ערכים אנושיים עמוקים:
תקווה, התחדשות, חירות והתחלה חדשה.
בין אם אתם מסדרים את קערת הסדר ובין אם אתם מקשטים ביצים, העיקר הוא לעשות זאת בנחת, בכבוד לסובבים אתכם ובסטייל.
חג אביב שמח לכולם!
לכתבות נוספות בנושא: https://www.tll.co.il/?lang=il&category=articles&subcat=78&pageart=133
https://www.tll.co.il/?lang=il&category=blog
©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ