נוהגי חג המולד- 2023

חג מולד שמח - Merry Christmas
מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

חג המולד - (כריסטמס)הוא אחד החגים הבולטים, המוכרים והאהובים בעולם כולו. ההתרגשות לקראת החג, חלונות הראווה הססגוניים, השלג המכסה את הרחובות, המאכלים המפתים - אווירת הכריסטמס מצליחה לשבור את מחסום הדת ולגעת גם בליבם של מי שאינם נוצריים. ערב חג המולד הוא היום שלפני חג המולד, אשר נחגג על ידי נוצרים קתולים ופרוטסטנטים בכל העולם ב-24 בדצמבר מדי שנה.

בעולם הנצרות על פלגיו השונים, חג המולד הינו החג המשמעותי ביותר, שבו מציינת הדת את הולדת ישו. הנוצרים המאמינים מתפללים לכבוד החג בכנסייה תפילה מיוחדת, הנקראת "מיסת חצות". המיסה המפורסמת ביותר נערכת בכנסיית המולד בבית לחם, העיר בה נולד ישו, לפי המסורת הנוצרית. תפילה זו נקראת גם המיסה של ישו - "Christens masse". מכאן המקור לשם החג, שקוצר ל- Christmas, ומכאן הברכה הנהוגה לברך בימי חג אלו: Merry Christmas.

הפלגים השונים בנצרות חוגגים את חג המולד בתאריכים שונים. הנוצרים הקתולים והפרוטסטנטים חוגגים אותו בתאריך 25 בדצמבר. הנוצרים האורתודוכסים חוגגים אותו ב-7 בינואר והנוצרים הארמנים ב-6 בינואר. גם החילוניים מצטרפים לחגיגות ובוחרים בתאריך בהתאם לסביבתם הקרובה.

מנהגי חג המולד
חג המולד הוא חג רווי מסורות. בין אם מדובר בסב החביב, בעץ הנדיב, או בגרביים הממולאות, קריסמס הוא חגיגה משפחתית אמיתית. בואו נתעכב לרגע על המנהגים המקסימים האלה, נרד קצת לעומק המסורת וננסה לעמוד על גרסאותיה העדכניות.

עץ אשוח:
עצי האשוח ועצים ירוקים אחרים היו אחד מסמלי חגי החורף, עוד הרבה לפני הולדתו של ישו. העצים הירוקים נועדו לסמל את העמידה העיקשת ואת ההישרדות בתנאים הקשים של החורף, שבטים אירופיים קדמונים נהגו לקשט בהם את דלתות בתיהם לבקשת מזל ובריאות מן האלים. החיבור בין עץ האשוח, מחגי החורף העתיקים, לחג המולד הופיע בגרמניה לפני כ-400 שנה ומשם נדד לאנגליה. כך הופץ עם הזמן בכל העולם הנוצרי וכיום ניתן לראות בכל בית נוצרי לקראת חג המולד עץ אשוח מקושט בנרות, כוכבים ומנורות.

מתנות:
חג המולד ידוע בעולם המערבי כחג המתנות. יש יסוד סביר להאמין שהקשר בין החג למתנות קשור במתנות הרבות שקיבל ישו בזמן הולדתו. כחודש לפני חג המולד נכנסים הנוצרים לקדחת של קניית מתנות. הענקת מתנות היא אלמנט המצוי בכל מקום בו מצוין החג.

סנטה קלאוס – סבא חג המולד:
מספרים כי דמות פולקלוריסטית, הקרויה לרוב "סנטה קלאוס", על שמו של הבישוף ניקולאס הקדוש מן המאה הרביעית שהיה ידוע בטוב ליבו והעניק בחג זה מתנות לילדים. על פי המסורת האנגלו-אמריקנית מגיע סנטה קלאוס בערב חג המולד, רכוב על מזחלת הרתומה לאייל, ונוחת על גגות הבתים. לאחר מכן משתלשל סנטה מן הארובה, משאיר בבית מתנות לילדים וטועם מן המזון שהושאר לו. ביתר ימות השנה, על פי המסורת, עסוק סנטה קלאוס בהכנת המתנות ובעריכת רשימות לילדים הטובים, אלה הראויים לקבל את המתנות. המסורת הבריטית משייכת את קבלת המתנות להתנהגות "טובה" או "רעה". כך יקבלו ילדים רעים מתנה כדוגמת חתיכת פחם, ולא מתנה בה הם חפצים.

בשנתיים האחרונות, שנות הקורונה , שנים בה נטרפו כל החגים, האירועים וההתנהלות והתקשורת הבינאישית,  בה נגיף אחד שינה את סדרי העולם בכל תחומי החיים.אפילו סנטה קלאוס חייב היה ללמוד את הכללים החדשים,  להוסיף לתלבושת המסורתית את המסכה, ולהתאים את עצמו לתקשורת הדיגיטאלית שהפכה לשפת האנושות בכל חלקי העולם לשפה בשם זום. 

המקבילה הצרפתית לדמות זו, Père Noël (בצרפתית: "אבא חג המולד"), התפתחה בקווים דומים. בתרבויות אחרות (כהולנד) מלווה הדמות בעוזר בשם "פטר השחור", או בשדונים (Elves), המסייעים לו בהכנת המתנות. לעיתים מצוין כי הוא נשוי. בארצות הכפור הוא מכונה "אב הקור" ומצויד באותם מאפייני תלבושת ואישיות, בהם הוא מככב באירופה ובאמריקה.

דמותו של הזקן החביב על כולם הפכה לאחד מקדושי הנצרות ועד מהרה אומצה גם על ידי חברות מסחריות. במאה ה-19 בניו-יורק בחרה חברת "קוקה-קולה" בדמות של סנטה כמקדם מכירות לחג ובמרכזי קניות נהוגה הופעתם של אנשים מחופשים בדמות סנטה קלאוס, אשר הילדים מבקשים מהם מתנות.

גרביים:
מנהגים שונים התפתחו סביב האמונה באב המתנות. ישנם המשאירים לסנטה כלים מלאים בסוכריות, יש התולים לסנטה גרביים מעל האח (בכדי שימלא אותן במתנות), הילדים נוהגים להציב את נעליהם מול האח על מנת שימצאו אותם מלאים ממתקים בבוקר החג. באווירת המתנות הכללית, נוהגים גם בני המשפחה להעניק זה לזו מתנות וחלקם מצפינים אותן בתוך גרביים.

מאכלים: הפנטונה עוגת שמרים, על הגבול שבין לחם לעוגה עשירה בחמאה, בניחוח הדרים ומכילה צימוקים ספוגים באלכוהול

אגרות ברכה:
כרטיסי ברכה נהוגים באוסטרליה, קנדה, כמו גם בארצות הברית ובאירופה, כדרך בה שומרים על קשר עם קרובים ומכרים רחוקים, ידידים וחברים לעבודה. משפחות רבות יוצרות תמונה משפחתית חגיגית ושולחות אותה למכריהן, בצירוף ברכה המספרת על שעבר על המשפחה בשנה החולפת. גם בעסקים, נהוג לברך את הקולגות הנוצריים בחג שמח, בברכה הכתובה כאיגרת.

בארץ, בישראל בערים כמו חיפה, נצרת וירושלים ובכפרי הגליל – המתקשטות  בקישוטים מסורתיים הופכים למוקד תיירותי של ישראלים מכל הדתות, שמבקשים לחוות את האווירה הקסומה, והמראות של חג המולד ללא קשר לדת ולאמונה מסקרנים ומשמחים. השנה,שנת הקורונה ההזויה בה אנו  נמצאים, שמירת הריחוק, איסור התקהלויות וחוקים נוספים משאירים אותנו בתקווה שבשנה הבאה כולנו נהיה בריאים ולא נוותר על חוויה זו.

הבדלים בנוהגים במקומות שונים בעולם

חג המולד מצוין כחג המשפחה והמתנות, חג המאופיין בהתכנסות כל בני המשפחה לארוחת חג מסורתית ולחלוקת מתנות תחת עץ האשוח. לצד המכנה המשותף הזה, קיים שוני במנהגי החג בין קהילות נוצריות במדינות השונות:

בצרפת נקרא חג המולד "נואל" (Noël). החגיגות מגיעות לשיאן בערב חג המולד וכוללות לרוב סעודת חצות חגיגית.

בארצות דרום אמריקה נוהגים החוגגים לטייל ברחובות בערב חג המולד, לקיים תהלוכות ושירת מזמורי חג, וכן לקנות חפצי קודש ומתנות שונות - כל זאת עד לזמן קיומה של מיסת החצות.

בברזיל נהוג לחגוג במסיבות ליליות על חוף הים, לאחר מיסת חצות. נהוג לירות זיקוקים ולצלצל בפעמונים.

במקסיקו נוהגים החוגגים לקשט את הבית בפרחים, בענפים ירוקים ובגזירי נייר צבעוני.

ברוסיה נהוג לפתוח את ערב חג המולד בארוחה בת 12 מנות (סמל ל-12 שליחיו של ישו).

באיטליה מחליפה את דמותו של סנטה קלאוס מכשפה טובה הרוכבת על מטאטא ומחלקת מתנות לילדים בחג ההתגלות (6 בינואר).

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ