טלפון: 03-6913545


חג המימונה - "תרבחו ותסעדו" - מזל והצלחה

חג המימונה - "תרבחו ותסעדו" - מזל והצלחה

חגיגות המימונה  (ميمونة): "תִרְבָחוּ ותִסְעָדוּ"מזל והצלחה

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

תאריך:  באפריל 2017

במוצאי החג, חג הפסח, פוצחים בעשיית שמחה תוך כדי סעודה ראשונה מתוקה ומיוחדת המלווה בבברכה למזל והצלחה "תרבחו ותסעדו".

 נוהג זה הוא בסיס לחג עממי הנחוג במוצאי חג הפסח וביום שלאחריו בקרב יהדות צפון אפריקה,מרוקו, תוניסיה ולוב.חג זה מזוהה יותר מכל עם יהדות יוצאי מרוקו בישראל, מתוך אמונה שבלילה זה

נענות כל הבקשות והתפילות והברכות למזל .כיום הפך חג זה לחג הממשיך באופן טבעי את חג הפסח לכל עם ישראל ועדותיו השונות.

המקור ההלכתי ליום זה נובע מההגדר ההלכתי של אסרו חג, שמשמעותו עשיית שמחה בסעודה בצאת החג.

המימונה מסמלת פתיחות, קירוב לבבות, שכנות טובה וסובלנות.לשם כך נהוג להזמין לבתים בני משפחה, מכרים ומוזמנים.הייחוד של ערב חג

 המימונה הוא הנוהג של דלת פתוחה המזמינה כל מי שרוצה להיכנס, ולאו דווקא רק בני משפחה, מכרים או מוזמנים מראש.

נהוג לברך את האורחים בברכת "תרבחו ותסעדו". -תרויוחו ותצליחו,. תקופה זו של השנה , חג האביב,מעבר מהחורף לקיץ,התחדשות הטבע והחיים המסחריים.זו התקופה להתחלת הקציר של יבולי התבואה

והברכה מתייחסת גם 

בעבר, ליל המימונה התאפיין גם במעין "סיור כתובות", בו כמעט כל משפחה הייתה מבקרת אצל כל המשפחות האחרות - מה שהגדיל את תחושת החגיגיות,

כיוון שלילה כזה היה לרוב מסתיים בשעות הבוקר המוקדמות.

בשנים האחרונות חגיגות המימונה בישראל נושאות אופי פוליטי, כשנשיאים, ראשי ממשלות, שרים ופוליטיקאים משתתפים באירועים ברחבי הארץ.

מקור השם "מימונה" בשלוש סברות:

1. על שם הרב מימון בן יוסף, אביו של הרמב"ם שיום המימונה חל ביום פטירתו, ומאחר שאין עושים הילולה לכבוד נפטר בחודש ניסן המימונה היא תחליף להילולה.

2. "מימון" מילה ערבית שפירושה מזל, עושר והצלחה, יום סגולה לפרנסה וזיווג.. תקופה זו של השנה , חג האביב,מעבר מהחורף לקיץ,התחדשות הטבע והחיים המסחריים.זו התקופה להתחלת הקציר של יבולי

התבואה בחקלאות.

3. שיבוש המילה העברית "אמונה", שעל פי המסורת יום זה הוא יום הגאולה "בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידים להיגאל, מאחר ויצא רוב חודש ניסן וטרם נגאלנו גאולה שלמה, בחג זה הציבור מביע את אמונתו

     בגאולה עתידית, שנגאל במהרה בימינו.

סיבה נוספת לחגיגות המימונה במוצאי חג הפסח היא שבחג היו נזהרים  שלא לאכול האחד אצל חברו, מטעמי כשרות והקפידו על חומרה זו ביותר.

 לכן, מיד לאחר פסח היו מארחים אחד את השני, כדי להראות שלא אכלו ולא הזמינו לארוחה בחג הפסח לא בגלל איבה אלא בגלל חומרא, והנה עתה הם אוכלים האחד ממאכלי השני.

הברכה,הכיבוד ומנהגי החג:

ברכות ניתנות באופן אישי, תוך כדי אחיזת צרור עלים ריחניים, מנופפים בהם מעל ראשם של המבורכים, "אורך ימים ושנות חיים", לפי אמונה עממית המימונה היא סגולה לפרנסה טובה ולמציאת זיווג.

הכיבוד ברובו המכריע הוא מתוק כסמל לתקווה ולמתיקות בכל תחומי החיים כמו בטעם המתוק, ממתקים וריבות מסוגים שונים, שהוכנו כולם על ידיבעלת הבית במהלך חג הפסח.

משום כך, כל המעדנים המתוקים הללו היו חייבים להכיל רק מרכיבים כשרים לפסח ומאכלים המסמלים ברכה, דהיינו: דבש, חלב, תמרים, בוטנים, שקדים, אגוזים, סוכר וכו' - אך ללא כל מרכיב חמץ

כלשהו (קמח, שמרים וכולי).נהוג להציב על השולחן גם נענע, כלי המכיל סוכר ופולי וכלי עם דגנים כל אלו הם סמלים לשפע, הצלחה ופוריות.

המאכל המאפיין ביותר שהפך לסמל החג הוא המופלטה - המופלטה, מאכל העשוי קמח שנרכש במוצאי חג הפסח, מכינים דקות ספורות בלבד לפני ההגשה ומגישים אותה כשהיא טבולה בחמאה ובדבש.

לאלו היורדים לרזי סגנון אירוח מדהים זה, נוהגים לפרוש מפה ירוקה , שמסמלת שיגשוג וליבלוב.עליה מניחים מפה לבנה שקופה - המסמלת התחלה חדשה, וטוהר.

מוסיקת אוטנטית מלווה את האירוע, מוסיקה מרוקאית עממית, שבסיסה דרבוקות ,כשהאורחים מוזמנים לרקוד לצלילי המנגינה.

לאלו הרוצים לתת ציביון אוטנטי מושלם, לבושים בקוד הלבוש המסורתי המורכב מקפטאן ותרבוש . סגנון לבוש זה מציין את שורשי החג שראשיתו בזמן ובמקום אחר. יש הטוענים שנוהג זה ראשיתו המאה השמונה עשרה.

 

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ