טלפון: 03-6913545


חג הקורבן, عيد الاضحى "עִיד אל אָדְחָא",

חג הקורבן, عيد الاضحى "עִיד אל אָדְחָא",

חג הקורבן, عيد الاضحى "עִיד אל אָדְחָא", "החג הגדול"
תמי לנצוט ליבוביץ

עיד אל אדחא, חג הקורבן המוסלמי, מכונה גם "החג הגדול". החג הגדול והעיקרי אצל המוסלמים. החג קשור למה שביהדות נודע כסיפור עקידת יצחק, ומציין את מעשה העקידה של ישמעאל, שאותו על פי הקוראן היה איברהים מוכן להקריב לאלוהים.בניגוד לעיד אל פיטר, שאותו חוגגים רק מוסלמים, את עיד אל אדחא חוגגים הן מוסלמים והן דרוזים.

תאריך החג: החג מתחיל ביום העשירי בחודש האחרון בלוח השנה המוסלמי, ונמשך ארבעה ימים. השנה יחול החג ביום שלישי ה 27 ליוני 2023, במשך ארבעה ימים.תאריך החג משתנה לפי הופעת הירח ולפי לוח השנה ההג'רית (השנה שבה היגר הנביא מוחמד ממכה), על כן מקדים החג כל שנה בעשרה ימים.

החג מציין את המועד לקיום החג' שפרושה העלייה לרגל למכה השוכנת בערב הסעודית שאליה כל מוסלמי מצווה לעלות לפחות פעם אחת בחייו. במכה במסגד הקדוש ביותר למוסלמים נמצאת הכעבה, מבנה קדוש בצורת קובייה (משם גם שמה), המכוסה פרוכת רקומה בחוטי זהב המוחלפת מדי שנה בטקס החג'ובה ובה נמצאת האבן השחורה. לפי האמונה יש לגעת, לנשק את האבן ולסובב את המבנה שבע פעמים. בסיום ההקפות יש לשתות ממי באר הזמזם, באר הקדוש.

החג נקרא חג הקורבן בשל סיפור העקדה עליו מבוסס. הנביא אברהם, שמאמין באלוהים, חלם שהוא שוחט את בנו (ישמעאל, לפי המוסלמים) כקורבן לאלוהים. הוא סיפר לבנו על החלום שחלם, והבן חשב שאביו צריך לעלות אותו כקורבן לאלוהים. הנביא אברהם מיהר להגשים את החלום שחלם, הלך להר ערפאת ורצה לשחוט את בנו כקורבן, כדי להראות את חוזק אמונתו באלוהים. אלוהים ראה זאת ושלח לו כבש, שאותו שחט אברהם במקום בנו.

החג נחגג החל מהיום העשירי של חודש האחרון בלוח המוסלמי, ונמשך ארבעה ימים. העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים במהלך הטקסים הנהוגים בה.יש להוסיף שהיום שלפני החג הוא יום צום וטהרה לקראת החג.

מעבר לחלק הדתי של החג, החג מלווה בהתחדשות ובהגשת מתנות והוא מהווה אירוע חברתי חשוב וראשון במעלה. המשפחות מתכנסות, נערכים ביקורי קרובים הדדיים בכל המגזר באווירת חג.

מנהגי החג המוסלמי:
• לעלות למכה - המקום שבו התרחש הסיפור העקדה.
• לעולי הרגל ההכנות מתחילות בתהליך היטהרות, פיזי ורוחני, הידוע בשם אחראם. לפני היציאה למכה, עולי הרגל מרבים בתפילה וממלאים באדיקות את טקסי הרחצה הנדרשים לפני תחילת התפילה. הם מתגלחים, מקצרים שערם וקוצצים את ציפורניהם, לובשים את לבוש האחראם - שני אריגי בד לבנים, נקיים וחסרי תפרים, אחד לכיסוי חציו התחתון של הגוף (עד לברכיים), והאחר משתפל מהכתפיים כלפי מטה. נשים כגברים נועלים סנדלים במקום נעליים, ועל הנשים להצניע את גופן בפרטי לבוש נוספים המכסים בקפידה את הרגליים ואת הפנים.
• משעה שעולה הרגל החל בתהליך האחראם, אסור עליו בתכלית האיסור להסיר את לבושו המיוחד, גם כשהוא הולך לישון. אסור השימוש בבושם ובתכשיטים.
• קונים בגדים חדשים לכל המשפחה, לובשים אותם ויוצאים לחגוג עם קרובי משפחה ושכנים.
• פוקדים את בתי הקברות וקוראים פסוקים מהקוראן.
• רוב המוסלמים נוהגים לאכול בחג בשר, לזכר הקורבן, אולם יש משפחות שמכינות ממתקים, כמו עוגות עגולות ממולאות בתמרים, כעכים ממולאים בשקדים ובוטנים, עוגות שמנת וכולי.


• שוחטים כבש (או בהמה אחרת) ומכינים את בשרו למאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים.


גם הדרוזים חוגגים את חג הקורבן אך אופי החג מעט שונה:

החג עיד אל-אדחא, או חג הקורבן, הוא חג מרכזי באסלאם. זה לא חג דרוזי ספציפי, אם כי קהילות דרוזיות, כמו קהילות דתיות רבות אחרות במזרח התיכון, כן מכירות ומכבדות את החג בשל קשריהן ההיסטוריים והתרבותיים האסלאמיים. האמונה הדרוזית היא שלוחה של האסלאם אך שונה באופן משמעותי במערכת האמונות שלה ובשיטותיה. הם מאמינים באחדות האל, בגלגול נשמות ובפרשנות של סמליות דתית. אין להם את אותן חובות דתיות כמו למוסלמים, כמו חמש התפילות היומיות, צום במהלך הרמדאן או עליית הרגל של החאג'. חובת קיום המצוות המעשיות של הדת הדרוזית מוטלת בעיקר על הדתיים ( אל-עוקאל) להבדיל מאל-ג'והאל – כל מי שאינם דתיים, שאינם משתתפים בתפילות ולא מחויבים בשמירה על מצוות הדת. הדרוזי הדתי נוהג להשתתף בתפילה פעמיים בשבוע בבית התפילה הדרוזי המכונה "ח'לוה", בית תפילה נטול סימנים מזהים מבחוץ והוא אולם רחב ידיים, ללא כל תמונות או קישוטים. האולם חצוי לשנים ומפריד בין נשים לגברים.

 חג הקורבן בדת הדרוזית - משמעותו  שונה. הוא מתחבר להופעת המשיח הדרוזי באחרית הימים שלא ידוע מתי תתרחש. ליום החג קודמים עשרה ימים בעלי חשיבות מרובה בדת הדרוזית, בהם הדתיים מתפללים בכל יום וחלקם נוהג לצום צום מלא או חלקי, להטהרות הגוף והנפש. משמעות הקורבן על פי הדת הדרוזית – נטישת החטא, והטהרות המצפון והלב, וזיכוך רוחני. היום שלפני החג נקרא "אל-וקפא" כלומר יום העמידה= העמידה לדין. למחרתו חל החג שנמשך ארבעה ימים. על אף שחג זה חל בזמן חג הקורבן המוסלמי שמציינים אותו בעליה לרגל למכה, לדרוזים יש משמעות ופרשנות שונה בתכלית לחג זה. הדרוזים אינם עולים לרגל למכה כלל, כי אין זו מצווה דתית דרוזית

תאריך החג משתנה לפי הופעת הירח ולפי לוח השנה ההג'רית (השנה שבה היגר הנביא מוחמד ממכה), על כן מקדים החג כל שנה בעשרה ימים.
על אף שחג זה חל בזמן חג הקורבן המוסלמי, אותו מציינם בעלייה לרגל למכה, לדרוזים יש משמעות ופרשנות שונה בתכלית לחג זה. הדרוזים אינם עולים לרגל למכה כלל, כי אין זו מצווה דתית דרוזית.
לחג זה קודמים עשרה ימים בעלי חשיבות מרובה בדת הדרוזית, ימים בהם הדתיים מתפללים בכל יום וחלקם נוהג אף לצום צום מלא או חלקי, לטהרת הגוף והנפש. ימים אלה נחשבים גם הם לימים קדושים ומבורכים ומתקיימות בהם תפילות אנשי הדת למען שלום, אחווה ומצוות הנתינה.
היום האחרון נקרא "אלוקפה אלכבירה" - יום העמידה, העמידה לדין - והוא היום הקדוש ביותר בחג ובו בני העדה נמנעים לעבוד ולנסוע ברכביהם.
החג נמשך ארבעה ימים.

מברכים בחג זה באחת מהברכות: "כל עאם ואינתום בח'יר" או "כל סאנה ואינתום סאלמין",

משמע שכל שנה יחזור החג ותהיו בריאים ושלמים.

 

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ