על נימוסים, הורים וילדים

על נימוסים,הורים וילדים

מאת:תמי לנצוט ליבוביץ

ילדים נולדים לעולם עם כישורי תקשורת מולדים,טבעיים וחזקים ,החיוך ,ההתחשבות ויכולת החיקוי והניסיון לנסות להדמות למבוגרים הסובבים אותם ולכן אין דרך טובה יותר להקנות נימוסים לילדים דרך הדוגמא האישית.כאשר ילד קטן עדיין בכדי להבין את מהות הנימוס, ההורה צריך להחדיר לו את המשמעות באמצעות מעשים שהוא עצמו עושה.

כבר בשלב הזה, ההורה יכול להראות לילדו איך האנשים מתייחסים זה לזה, תוך שהוא מדגים לילד כיצד הוא עצמו מתייחס לאנשים שסביבו.

ילד שרואה את הוריו מדברים בגסות, מתעלמים מאנשים הזקוקים לעזרה, דוחפים, מקללים וצועקים, יחשבו שאלה הן הנורמות, וכך צריך להתנהג.

מאידך, ילד שגדל עם הורים המתייחסים לסביבה בכבוד ובנועם, גם אם יצטרך במהלך התבגרותו ללטש את התנהגותו ונימוסיו, הרי שכבר יהיה לו בסיס טוב ומוצק.

בכדי שילד יוכל לפתח התייחסות נכונה לאחרים, הוא חייב בראש ובראשונה לקבל בעצמו התייחסות נאותה מהסובבים אותו, ובעיקר מהוריו. לעתים קרובות, קורה כי הורים כה שקועים בהקניית נימוסים לילדם, עד כי הם שוכחים שגם הוא זקוק ליחס ולהתייחסות.

ישנם מספר כללי התייחסות עקרוניים, שהורה צריך להקפיד עליהם, ביחס לילדו:

1. אל תדבר לילד מגבוה, מלמעלה למטה. הוא אולי אינו נראה ואינו מתנהג כמבוגר, אבל הוא יודע כבר מגיל מאוד צעיר שזה מה שמצפים ממנו, ולא תמיד הוא אוהב לשמוע את הדברים.
2. אל תדבר על הילד בנוכחותו. לדבר על הילד כאילו אינו בחדר, בזמן שהוא כן נוכח בו, הוא דבר פוגע. לא משנה אם אתה מדבר עליו דברים חיוביים או שליליים, עצם ההתעלמות ממנו היא התייחסות גסה ולא נכונה.
3. אל תדבר לילד בשפה תינוקית. לא רק שזה מבלבל את הילד, אלא הדבר עלול אף ליצור אצלו את הרושם כי זו הדרך הנכונה לדבר.
4. אל תדבר עם הילד בשפה וולגרית. המדיה אליה נחשפים היום היא מספיק וולגרית, כך שבכל מקרה לא ייקח זמן רב עד שהילד ייחשף ויתוודע לשפה זו. אין שום דבר משעשע או חמוד בילד בן שנתיים שמשתמש במילים גסות ובקללות, שהוא עצמו אינו מבין את משמעותם.
5. אל תחנך את ילדך בציבור. את כללי המשמעת יש להקנות לילד בפרטיות, ולא ליד אנשים.

ילדים במקומות ציבוריים

לאחר שלימדתם את הילד כיצד להתנהג בחברה ובפני אורחים, חשוב להבהיר לו שכאשר הוא נמצא במקומות ציבוריים, מצפים ממנו להתנהגות שונה מזו המקובלת בבית.

התנהגויות כמו דיבור קולני, הצבעה על אנשים, תגובות וצחקוקים על אנשים וכד', צריכות לקבל התייחסות מיד כשהן קורות.

בכלל זה, חשוב ללמד את הילד לא להשתלט על מקום ציבורי, למשל, כשנמצאים במסעדה, גם אם הילד סיים לאכול, אין כל סיבה להתיר לו לקום מהשולחן, לטייל ברחבי המסעדה, לבקר בשולחנות של אנשים זרים וכו'. חשוב לזכור שלא כולם ימצאו את הילד שלכם מקסים ומשעשע, כמו שאתם חושבים.

ילדים, אורחים וחברה...

אורח שמגיע, הוא תמיד בבחינת אירוע מיוחד עבור ילד קטן, וההורים יכולים לנצל הזדמנות זו בכדי להתחיל ולהעביר לילד נימוסים חברתיים.

לפני שאורח מגיע, חשוב ליידע את הילד על הציפיות שלך ממנו. הסבר לו מי האורח, כיצד הוא אמור להציג את עצמו בעת ההיכרות ותרגל איתו את הנושא, כמו למשל, לחיצת ידיים. כך תקנה לו מיומנות וביטחון.

כמו כן, אפשר להזכיר לו כי האורח הוא חבר של אבא ו/או אמא ולכן תצטרכו לבלות קצת זמן בפרטיות עם האורח, ללא הפרעות.

ציינו את חשיבות השימוש במילים - תודה, סליחה ובבקשה, בחברת אנשים.

ילד עשוי להפוך לביישן כשהאורח מגיע. תוכלו להזכיר לו כמה מילים מהשיחה המקדימה שערכתם, על מנת לתת לו להשתחרר ולהרגיש יותר נח עם הסיטואציה.

כשאתם עורכים מסיבה והילד רוצה להשתתף בה, אפשרו לו, אך רק לזמן קצר ומוגבל.

אם הילד כבר גדול דיו בכדי לעזור, הטילו עליו כמה משימות קטנות. זו תהיה עבורו הזדמנות מצוינת להבין כיצד מתנהגים בחברה.

מילת אזהרה - כל מה שקשור באלכוהול ובהגשתו חייב להיעשות על ידי מבוגר. זה לא הזמן לערב את הילד.

ילדים ובגדים

ילדים צריכים להתלבש בהתאם לגילם, ובהתאם למקובל בסביבה הקרובה להם, כלומר, בקרב חבריהם.

אין הגיון להלביש את הילד בבגדים יקרים יותר מאלה של חבריו, כי זה יגרום לכך שהוא לא ירגיש חלק מהקבוצה.

חשוב לשמור כל הזמן שהילד ירגיש נח בחברה ושייך אליה ולכן להיזהר ממה שעשויה לגרום לו ההתבדלות מאחרים.

לא נכון להלביש את הילד כאילו היה איש קטן. לא רק שזה נראה מגוחך, זה גם חסר טעם ולא פרקטי. הילד ירגיש לא נח, מסורבל ומעל הכל - שונה משאר חבריו.

טיפ של זהירות - רצוי להימנע מלהלביש ילד בבגדים עם רקמה של שמו. זה עלול להוות פתח מצוין לזרים, להתחיל בשיחה עם הילד.

ילדים, כסף ומעמד

אם ההורים מוטרדים כל הזמן ברדיפה אחרי כסף ו/או מעמד, גם הילד יספוג את זה, אפילו אם לא מדברים איתו על זה באופו ישיר, ואפילו אם הוא עצמו צעיר בכדי להבין את משמעות הדברים. זו הדרך הבטוחה "לייצר" סנוב קטן.

במקום זה, חשוב שהורה יבהיר לילדו שכל האנשים שווים, וזהו הבסיס להתייחסות השווה שכל אחד צריך לתת ולקבל. בשלב מאוחר יותר, כשהילד יגדל, הוא ממילא ילמד בעצמו על כסף, חומריות ומעמדות.

אין שום סיבה שילד יגדל לתוך זה שהוריו עשירים יותר מהורי חבריו, שהם משתייכים למעמד מסוים וכד'.

קשה לתת לילד הרגשת עליונות ואחר כך לצפות שהוא יידע כיצד להתייחס לכל אדם באופן שוויוני, ולא לפי מה שכל אחד "ראוי" ו"שווה".

כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ