נימוסים בדרך למיטה

נימוסים בדרך למיטה
תמי לנצוט ליבוביץ AICI, CIP
תאריך: 6.9.08

אתם בתחילת הדרך. דייט ראשון, אפילו בליינד דייט, הכרתם באינטרנט או דרך חבר משותף.

נראה שהולך לא רע בינתיים. יש ביניכם דיבור, אפילו ניצוץ, אולי אפילו סיכוי למשהו. יש מתח באוויר והשאלה היא: לאן מתקדמים מכאן?

כמה אפשרויות: שני הצדדים בעניין, צד אחד רוצה, השני מהסס, שני הצדדים רוצים לחכות.

שני הצדדים בעניין
אתם מסתכלים אחד לשני בעיניים ומרגישים שאתם רוצים את זה. יש אפילו נגיעות קטנות, נעימות, אבל לאף אחד מכם לא נעים לשאול את השאלה הפשוטה: "אצלי או אצלך?". מחשבות על מה הוא יחשוב או מה היא תתאר לעצמה חוסמות אתכם ואתם עלולים להחמיץ הזדמנות. מה עושים? זה נשמע נועז, אבל לדעתי – הולכים על זה. שואלים. ואז הולכים למי שגר קרוב יותר.

אבל כשעושים את זה, לוקחים בחשבון שאולי מדובר באירוע חד פעמי, שאולי תשאלו את עצמכם אחר-כך מה לעזאזל חשבתם לעצמכם. יש סיכוי שהאינטואיציה קלעה בול ושניכם תזכרו את הערב הזה עוד שנים רבות, אבל אם לא – קחו את זה בקלות. אל תפתחו ציפיות. דעו שנכנסתם להרפתקאה ושמרו על הנפש שלכם.

צד אחד רוצה, השני מהסס
"אני לא יודע", "אני לא בטוחה", "אני נגד סקס בדייט ראשון", "אם נשכב עכשיו, לא יהיה לאן להמשיך", "מה הוא יחשוב עלי?", "היא תרוץ לספר לכולם"... אינסוף מחשבות מציפות לצד אחד את הראש אבל הוא לא אומר כלום. הצד השני לא צריך שהוא יגיד, הוא יודע. ובאופן לא מודע הוא מתחיל לשכנע. "אני לא אספר לאף אחד", "בחיים אף אחת לא עשתה לי מה שאת עשית לי", הכישורים בתקשורת בינאישית מופעלים במלוא הכוח והשארם עובד שעות נוספות, אבל אין בהם טעם. הם עושים בדיוק ההיפך ממה שהתכוון המשורר. עכשיו זה לא זמן לדבר. צריך להרגיש, ולהיות אמיתי עם הרגש. לכבד את הרגש של השני ולנסות להבין, אבל גם אם אתם לא מבינים – אל תתנו הרגשה שעל זה יקום ויפול הקשר, שאם אין סקס – אין טעם לפגישה.

שני הצדדים רוצים לחכות
לכאורה אין מה להגיד. עוד לא. אבל גישת הסיביליטי אומרת תמיד – בואו נדבר על זה. בואו לא נשאיר דברים לספק. לשניכם יהיה כיף לשמוע שאתם נורא מושכים את הצד השני, אבל שהוא לא רוצה למהר. שהיא גם בטוחה שיהיה נהדר, אבל רוצה ליהנות מהרגע. כשאלה המחשבות שחולפות בראש – אין שום סיבה לא להגיד אותן.