כל אדם הוא עולם.

 כל אדם הוא עולם...

מאת: תמי לנצוט ליבוביץ

עם השנים, העולם הופך להיות כפר גלובאלי ויחד עמו העולם. כל זאת  מתאפשר עקב הקדמה הטכנולוגית וחדירתם המסיבית של ערוצי התקשורת השונים, הרשתות החברתיות, ותנאי התחבורה.

עם זאת, האדם החי בעולם זה, מפתח את אישיותו ומסרב להיות מודרך ומתומרן ע"י חוקים חברתיים. האדם רוצה להיות אינדיבידואל ולקבל התייחסות כאל שכזה. אדם לא רוצה להיות שקוף, אחת התכונות הבסיסיות של האדם באשר הוא.

במהלך חייו של אדם, כאינדיבידואל וכחלק מהחברה בה הוא חי, הוא נחשף לבעיות יומיומיות, איתן הוא נאלץ להתמודד באופן שוטף, ובצורה האופטימלית. הואיל והאדם נולד לחיות בתוך חברה, הוא רוצה וצריך לחיות את חייו אלה בצורה אנושית, חמה ונעימה. על מנת שתהליך שכזה יתאפשר, חייבים איזשהו "דבק" אשר יקשר בין האנשים השונים ויחבור אותם יחד למה שקרוי חברה. אותו גורם מקשר הם הנימוס והנוהג, המהווים למעשה תקנון חוקים המושתת בדרך כלל על השכל הישר ומקנה נינוחות והרגשה טובה וזאת מבלי להתייחס לנימוס ו לנוהג כאל חובה ופקודה, אלה, הכרת הכלים לתקשורת אנושית, והתאמתה לסיטואציה בה נמצאים, דרך הפעלת הרגש ובהסתמך על הפתגם: התייחס לחברך כמו שהיית רוצה שיתייחסו אליך. בכדי לקיים את כל התהליך האמור לעיל, נולד הפתרון הקרוי נימוס, כאשר הדבר בא לידי ביטוי בכך שהאדם צריך לחשוב נימוס, כלומר, בכל סיטואציה לחשוב: שאלה של נימוס, ומכאן גם להגיע אל הפתרונות ודרכי הפעולה ההולמים.

עם זאת, ישנו הכרח להכיר את הנוהגים. נוהג: קוד התנהגות בחברה או במדינה מסוימת: פרוטוקול הנוהגים או נורמות התנהגותיות מתגבשים לפי הצורך בכל תרבות או חברה. כל אחד יכול וחייב ללמוד ולשנן נהגים של חברה מסוימת, אפ רצונו להתקבל אליה, להשתייך אליה ולכבד אותה. נוהגים, הליכות, כמו שאנו קוראים להם, הם כללי התנהגות המוכתבים על ידי צרכים חברתיים שונים, משתנים ומושפעים מרוח הזמן. הנימוס לעומתם, קשור ליחס בסיסי בין בני אדם, ויחס זה אינו תלוי זמן ומקום.

שימת הדגש על נושאים אלה וכן היכולת והידע כיצד לתת לכל סיטואציה והתנהגות את הליטוש, אינם דברים המתרחשים מהיום למחר, אלא מדובר בתהליך, בהתנסות וברכישת כללים מסוימים לטבע שני.

הרבה מהאנשים אינם מודעים לצורכיהם ולכן, נוח להם כשמכירים להם באופן פסיבי את הנוהג. לאחר שהם יצרו היכרות עם הנוהג הם יכולים לכבד את הנוהג בדרכם הייחודית והפרטנית, וכל זאת, תוך הקפדה על שמירת הנימוס. כלומר, כל אדם יפעל עפ"י הנוהג בדרכו שלו, אולם תוך שמירה שלא לפגוע בזולת.

אדם חייב להצטייד בשני "סטים של נימוס", האחד נימוס בתוך הבית והשני - מחוצה לו. עם זאת, חייב להיות גורם מתווך בין שני העולמות, אשר יושתת על אדיבות והתייחסות בסיסיים ועקביים, וזאת על מנת להימנע מדו פרצופיות. באופן כזה, יוכלו בני האדם לסגל לעצמם ערכים של נימוס ונוהג, ועדיין לא לאבד את זהותם הייחודית, וזהו למעשה, המפתח אל האושר.

קסם השליטה העצמית, גם כשהאדם נתון במצבי לחץ, מעיד למעשה על אופיו האמיתי של האדם, כפי שאומר המשפט: I Live On Plane Of Finesse, Of Beauty And Civilization, I Can't Respond To Lesser Them"

כשאדם נכשל ביחסיו עם אדם/אנשים, הרי שהדבר נובע מחולשה כלשהי באחת מתכונות האופי הבסיסיות שלו, כגון, נושא ההתחשבות בזולת, ההתייחסות אליו וכו'.

הכתבה בעבודה, עדין לא סופית

©כל הזכויות שייכות לתמי לנצוט ליבוביץ