מי מושיט יד ראשון, ולמי?

תמי לנצוט ליבוביץ, A.I.C.I  C.I.P

לעיתים קרובות שואלים אותי – מה נכון?, לחיצת יד חזקה או רפויה? ממושכת או קצרה? מלווה בניעור נמרץ או בלפיתה הדוקה? ומי מושיט יד ראשון, ולמי?

ובכן, אם כבר אנו מושיטים יד למכר חדש או לעמית ותיק ועוד מוסיפים בקול רם: "נעים מאוד…", הבה נעשה זאת כך שבאמת יהיה נעים ולעניין. ללחיצת יד בעת ההיכרות יש חשיבות רבה מאוד לגבי הרושם שאנו עושים והיא חלק משפת הגוף המסגירה, כידוע, הרבה מסודות הנפש והאישיות.

קודם כל – את מי מציגים בפני מי? אם מדובר במפגש חברתי – המפתח הוא הגיל והמין. את הצעיר מציגים למבוגר: "משה תכיר בבקשה את דני הנכד שלי. דני זה משה שהגיע אתמול מקנדה", ואת הגבר מציגים בפני האשה: "גברת לוי, תכירי בבקשה, זה אליהו כהן, חבר מהצבא. אליהו, זו גברת לוי, בעלת הבית שלנו".

אם ההכרות נערכת במסגרת מקום העבודה, הבכירות וסולם הדרגות קובעים: "מר נחשון, תכיר בבקשה, זוהי גברת ישראלי המפקחת החדשה. גבקת ישראלי, תכירי בבקשה את מר נחשון סמנכ"ל משאבי אנוש של החברה".

ומי מושיט יד למי? החשוב או הבכיר הוא זה שמושיט את ידו, והשני נענה רק לאחר שנשלחה אליו היד. אם משה לא מושיט את ידו, גם הנכד השני לא יושיט את שלו אלא יסתפק בחיוך ובניד ראש. ייתכן ולמשה יש איזו בעיה ביד (פריחה, זיעה, מחלת פרקים) ומשום כך הוא נמנע ממגע.

לחיצת היד צריכה להיות יציבה וחזקה אך לא במטרה לפצח עצמות אלא כדי לשדר: אני טיפוס יציב, בוטח בעצמי, מוכן לכל ושמח להכיר.

איין צורך לנער את הידיים מעלה ומטה בעת לחיצת היד יותר מפעם אחת, ואם ההתרגשות גדולה מאוד – אז עוד פעם קצרה נוספת, ודי. לחיצה נעימה והחלטית היא זו שבה שני הצדדים מושיטים את יד ימינם עם אגודל זקוף, לופתים זה את כף ידו של זה, מהדקים להרף קצר ונפרדים.  משך הלחיצה נע בין שתיים לשלוש שניות, או עד שמספיקים לומר, "נעים מאוד להכיר אותך…"

לחיצת היד המושלמת מלווה במבט ישיר, בחיוך ובקומה זקופה ככל האפשר, והיא עדיפה על פני כל גירסה אחרת: הגשת קצוות אצבעות בלבד, מסירת יד דג רפויה וקרה, אי היענות ללחיצה וכד'. כאשר היד הנלחצת היא רפויה וחסרת תגובה, בעליה משדר חוסר עניין או מבוכה אדירה, האדם העומד מולו וודאי שואל את עצמו מה גורם לחוסר ההתלהבות ומה הסיבה לריחוק ולניכור שלחיצת היד משדרת? בכל מקרה, התשובה לא תחמיא לבעל היד הרופסת. למי שסובל מידיים קרות או מזיעות באופן מיוחד, ומשום כך הוא בא במבוכה בעת לחיצת היד: אפשר להחזיק את יד ימין בכיס המעיל או המכנסיים ולחמם אותה שם עד הרגע שיהיה צריך לשלוף אותה החוצה, וכך אפשר לסגל תנועת ניגוב מהירה בבגד בדרך אל הושטת היד, כדי להיפטר מעודפי זיעה לפני הלחיצה. בדרך כלל, בעלי ידיים כאלו  נוטים לפתח תסביך מוגזם מדי סביב הבעיה.

לעיתים אנו נתקלים באדם נכה ולא יודעים כיצד לבצע את טקס לחיצת היד עמו. במקרם כאלה מוטב להניח לנכה להוביל את הטקס, ולעקוב אחריו. אם הוא מושיט יד, הושיטו את ידכם כרגיל ואם הוא מסתפק בחיוך ובניד ראש, עשו כמוהו.

אם מציגים אתכם בפני עיוור, המתינו עד שיושיטו את ידו. אם הנכה יושב על כסא גלגלים השתדלו לשבת לידו כדי להיות בגובה העיניים שלו, ואם אתם מתכננים לנהל עמו שיחה ארוכה אין כסא בסביבה, כירעו ברך לידו והמשיכו לשוחח איתו בצורה זו.

          שאלה

במסיבות קוקטייל אני מרבה להסתובב בין המסובים וללחוץ ידיים. מלא פעמים קורה שידו הימנית של האדם העומד מולי "תפוסה" בכוס המשקה שלו. האם עליי להושיט לו את ידי השמאלית?

          תשובה

קודם כל – עצה: במסיבת קוקטייל השאירו תמיד את יד ימין פנויה, ואחזו בכוסות המשקה רק ביד שמאל. בצורה כזו תימנע המבוכה והבלבול של הושטת היד הנכונה ללחיצה. אם כבר נתקלת במי שידו הימנית תפוסה, הושיטי לעברו את יד ימין שלך והמתיני בסבלנות עד שיבצע את החילוף. אם הוא מתעקש להושיט לך את ידו השמאלית הפנויה, תבוא בוודאי התנצלות מילולית על הסיבה להושטת יד זו.

המאמר פורסם בעיתון העסקים "גלובס".

כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ