קורות חיים כחלק מתדמית אישית מקצועית ואמינה

קורות חיים כחלק מתדמית אישית מקצועית ואמינה
תמי לנצוט ליבוביץ CIP

החיים בעידן הדיגיטאלי מכניסים אותנו לשקיפות, שלכאורה הופכת את חיינו לקלים יותר. כל המידע הרלוונטי גלוי וזמין לכל אדם בעקבות הנגישות למחשב, ואם יש ספק – אין ספק, פשוט בודקים.

ברצוני להתייחס לחיבור שבין כותב קורות החיים למי שמייצג אותם בעל-פה והכלל הוא – חייבת להיות זהות ביניהם. "אתה הוא המסר", כך קראתי לחיבור הזה בספרי "סיביליטי", כלומר קורות חיים מרשימים הם הבסיס לפגישת היכרות, אבל הוא חייב להיות מחובר היטב לשאר נדבכי התדמית על מנת שההתרשמות המקצועית מהאדם תהיה אמינה.

לא משנה כמה הלהיב המסמך את המעסיק, הוא אינו עומד בפני עצמו. המועמד הפוטנציאלי יתבקש, קרוב לוודאי, לספר על עצמו. אין הוא מצופה לדקלם בעל-פה את קורות החיים בשלב זה, אלא לסקרן, להרשים ולספר למראיין שעומד מולו מהו תחום עיסוקו, הניסיון שלו וזאת עליו לעשות בהתלהבות ובאמינות.

סיפור שמתחיל ב"קוראים לי... אני מתגורר ב... יש לי 2 ילדים וכלב" - לא ישיג את המטרה. יש בו משום חזרה על אינפורמציה ידועה ולא רלוונטית לתפקיד, הוא מרמז שלפנינו אדם השבוי בתבניות, עם אישיות נעדרת כריזמה. האם זה הדבר הכי חשוב שיש לו לומר על עצמו? ומדוע חשוב למעסיק לדעת כמה ילדים יש לו או לה? הנתונים הללו אינם רלוונטיים לפרמטרים של סינון העובדים בתרבות עסקית מודרנית.

מה כן?
התדמית המקצועית האמינה דורשת הופעה נאה ומטופחת, שפת גוף נינוחה וטון דיבור שלו, אך וורסטילי. אדם צריך להקרין הערכה עצמית ובטחון מקצועי ואישי. הוא צריך לדעת ולשדר שהוא האיש הנכון לתפקיד. לשם כך צריכים להיות לו הכישורים, היכולות, הניסיון ושאר הדרישות המתאימות לתפקיד. לא הגיוני שאדם שמותר לו מבחינה בריאותית לעבוד 4 שעות ביום, יציע עצמו למשרה של 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה.

אדם צריך לגרום לאדם שמולו לחוש בנוח איתו, לרצות להיות במחיצתו. מותר לו לשבח את עצמו, שהרי אין אדם נוסף בחדר שיכול לעשות זאת במקומו. עליו לספר על הניסיון שלו בצורה כמה שיותר מרתקת, להסביר איך ולמה הוא האיש המתאים למשימה.

לבסוף כדאי לזכור שאין טעם להציג את עצמך כמישהו שאתה לא. לשקר יש רגליים וסופו לצוף, לרוב בעיתוי הכי אומלל. האם יש תנאי שאומר ששר צריך תואר שני? אם לא, מה הטעם להתהדר בנוצות לא לך? ואם יש תנאי שכזה, הרי שאינכם מתאימים. עליכם לפנות רק למקום שמתאים לכישוריכם, ליכולותיכם ולתעודותיכם.