בוקר טוב עולם

בוקר טוב עולם
תמי לנצוט ליבוביץ , CIP

העולם הגדול שלנו (ובעיקר זה המכונה "מערבי"), הפך מזמן לכפר קטן שבו כולם מצייתים לאותם צווי אופנה, נוסעים במכוניות דומות, צורכים חומרי תרבות דומים, שואפים להישגים דומים ו… סובלים מצרות דומות.

בעולם העסקים הדמיון ברור אף יותר: ההופעה וההתנהגות של איש ואשת העסקים המודרניים מבוססים על כללים מוסכמים בעולם כולו, מבלי שהבדלי תרבות ומסורת יפגעו בהם.

אנשי עסקים בכל העולם מתלבשים בצורה דומה לפגישות עסקים, מעצבים את משרדיהם בסגנון דומה, מתעדכנים בסודות ה – in וה – out של התדמית האישית והעסקית וכדומה.

אבל, אימוץ וחיקוי של סגנון התנהגות מסוים, אינם מבטיחים את התדמית הנכונה. אם, לדוגמא, מכיס חליפת העסקים המשובחת שלך מציץ עט שהוא המילה האחרונה בחוגים המתאימים – ודאי יאמר לך הראי שעל הקיר, שאתה איש העסקים המרשים ביותר בעיר. אבל מה לוחש אותו ראי, מאחורי גבך, על אופן התנהגותך? על צורת דיבורך? על האווירה שאתה משרה סביבך?

קסם אישי ותדמית מעוררת כבוד אינם בהכרח תכונות מולדות. אפשר וניתן לרכוש אותם כפי שלומדים שפה חדשה, ולהתאמן ולנהוג לפיהן בטבעיות גמורה. קחו לדוגמא את המנהל אפרים: בוקר חדש. אפרים נכנס למשרד בראש מושפל, חולף על פני העובדים הטרודים בשלהם תוך שהוא מפטיר "בוקר טוב" חרישי ונבלע במשרדו. כעבור כמה דקות הוא שומע מישהו שואל – "אפרים כבר הגיע?", ומישהו אחר עונה – "לא שמתי לב – נדמה לי שלא". אפרים נרעש, ובינו לבין שולחן הכתיבה שלו אפילו די נעלב. "איך זה ייתכן?", הוא שואל ובודק את עצמו: ז'קט, עניבה, תיק, הכול בסדר. "לא רק שאני פה, אפילו אמרתי להם בוקר טוב!".

וזו תשובתי לאפרים, בתקווה שהוא קורה את הטור הזה: התגנבות יחידים חפוזה ומלמול ברכת 'בוקר טוב' בעיניים מושפלות, באמת אינם מצטלמים בזיכרון ואינם מטביעים את רישומך. אתה אמנם מקפיד להתלבש היטב, מגיע בזמן לעבודה, נחשב לבוס הגון ובכל זאת משהו חסר. המשהו הזה היא הנוכחות שלך, או האופן שבו אתה מציג את עצמך לעולם. את הנוכחות שלך אתה יכול להבליט (או להעלים) בעזרת שפת הגוף, ובעיקר המבט, העיניים וטון הדיבור.

כדי לתקן את המצב הקפד להיכנס למשרד בקומה זקופה, וברך את הנוכחים ב'בוקר טוב' לבבי וצלול. חיוך והערה ידידותית לעובד אחד, מבט ישיר לשני, ציון שמה של השלישית, והפגנת העובדה שאתה שמח (שוב) לפגוש את כולם - אינם דורשים מאמץ גדול, אך מתקבלים בשמחה ומכפילים את עצמם. גם אם אינך מרגיש טוב, או חלילה הצלחת לריב עם אשתך "על הבוקר", ואפילו אם מכוניתך שבקה חיים בדרך, כל אלה אינם מעניינים את עובדייך, מה עוד שייתכן ואף הם סובלים מבעיות דומות.

קמצנות במחוות אנושיות יכולה להתפרש כהתנשאות והבדלות, ואילו גישה ידידותית המכבדת את הבריות, מצד המנהל (גם הבכיר ביותר), תעלה את ערכו בעיני עובדיו ותעודד את המוטיבציה החיובית לעבודה.

גם אם צפוי לך יום קשה ומתוח, ואפילו אם זה סתם עוד יום שגרתי, חשוב להתחיל אותו ברגל ימין וברוח טובה. בזכות ה'בוקר טוב' הלבבי, הקומה הזקופה (תרתי משמע), והחיוך – יתכן שיהיה זה דווקא יום מוצלח ביותר.