שאל את תמי
קטלוג ספרים
כתבות וידאו
מאמרים חדשים / בלוג
נוהגי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בעולם ובישראל
תמי לנצוט ליבוביץ
יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה בקיצור גם יום השואה,יום זיכרון לאומי. מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש להתייחדות עם זכר השואה בשנים 1933–1945 ועם זכר מעשי הגבורה באותה תקופה. ונהוגים בו מנהגי אבלות אחדים.אירועים רבים לזכר יום זה, טקסים והרבה כבוד לניצולי השואה שהשנה פתחו בציון מיוחד, פגישות סלון, בו מספרים הניצולים שעדים עמנו את אשר עבר עליהם באופן אישי.. יום נוסף יום חמישי ה- 27 בינואר 2022 מצוין יום השואה הבינלאומי - יום השנה לשחרור מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בוא הכיר האו"ם.שבעים וארבע שנים אנו בישראל מציינים וזוכרים את הטרגדיה בה הושמדו שישה מיליון יהודים ללא אבל בכפם, רק בשל היותם יהודים. אנו נאחזים בטרגדיה זו כאחד מבסיסי ההיסטוריה שעליה אנו גדלים ומשמרים את זכרם של קורבנות אלו וסיפורי הגבורה שלהם. שבעים וחמש שנה לאחר שחרור מחנות ההשמדה ושישים שנה לאחר הקמת האו"ם, הועלתה הצעה ישראלית מעל בימת העצרת הכללית של האו"ם וזכתה לתמיכה רחבה של 104 מדינות מרחבי העולם, לציין את זכר השואה כיום זיכרון בינלאומי.
ההחלטה התקבלה על ידי האו"ם ב-1 בנובמבר 2005 ויום זה מצוין ב-27 בינואר. תאריך זה נבחר לציון היום בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ.
בשנת 2020 ציינו את היום הזה ברמה שלא היתה כדוגמתה עד היום, מפגש היסטורי שנערך תחת הסלוגן: "זוכרים את השואה- נלחמים באנטישמיות", התכנסו בירושלים עשרות מנהיגים, מהחשובים בעולם בבית הנשיא בירושלים.
לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006. יום זה מצוין בעולם תחת הכותרת "השואה והאומות המאוחדות", הדבר מהווה נקודת מפנה משמעותית מבחינה היסטורית, הן במלחמה באנטישמיות והן בהנצחת השואה. החלטה זו מבטאת את ההכרה בחשיבות זיכרון השואה כערך יסודי, בבחינת "לא עוד".
בשואה התערער האמון בשוויון בני האדם ובזכותו של כל אדם לחיים, והופר הצו האוניברסאלי העתיק "לא תרצח". השואה התרחשה במרכז התרבות המערבית וחוללו אותה בני אדם לשכניהם שחיו עמם מאות בשנים. משמעותה של החלטת האו"ם היא אפוא כי השפעת השואה לא פחתה ולא התעמעמה. העולם עדיין מחפש את הדרך לזכור את הטרגדיה האנושית ואת קרבנותיה ולהבטיח שהשמדת עם שוב לא תוכל להתרחש.
בישראל, יום הזיכרון נקבע לראשונה בשנת 1951, ובשנת 1959 נחקק בכנסת חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ברחבי הארץ נערכים טקסי זיכרון, ועצרת הזיכרון הממלכתית מתקיימת בערב וביום עצמו במוזיאון "יד ושם" בירושלים, המוסד הרשמי של מדינת ישראל להנצחת השואה.
נוהגי יום הזיכרון
ככל שחולפות השנים, מספרם של ניצולי השואה הולך וקטן וגם מצבם של המבנים באושוויץ-בירקנאו- הולך ומידרדר. חשוב על אחת כמה וכמה לכבד את היום הזה, לזכור אותו ולהעביר זיכרון זה לדורות הבאים. אחת הדרכים היפות שהפכה למעין מסורת היא מסע בני נוער יהודים לפולין, שהן מהתופעות החשובות בעיצובו של זיכרון השואה. המסעות נערכים למעשה לאורך כל השנה. בשבוע שבו חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נערך מצעד החיים, ששיאו בטקס במחנה ההשמדה אושוויץ ביום הזיכרון עצמו. בטקס משתתפים בני נוער מישראל ומהתפוצות, בליווי נציגי צה"ל ונציגים רשמיים של מדינת ישראל. לצד משלחות של בני נוער, יוצאות לפולין מדי שנה גם משלחות מטעם צה"ל ("עדים במדים") וכן משלחות סטודנטים.
בכל הנוגע לנוהגים ביום זה:
- יום הזיכרון לשואה ולגבורה מצוין בישראל בכ"ז בניסן, שבוע לאחר חג הפסח.
- לפי החוק, כל מרכזי הבידור והבילוי בישראל, כולל בתי קפה ומסעדות, נסגרים בערב יום השואה עם שקיעת השמש עד לערב שלמחרת.
- ביום השואה, בשעה 10 בבוקר, מושמעת צפירת זיכרון בת שתי דקות, שבה יש לעמוד ולשמור על דומייה.
- שידורי הרדיו הטלוויזיה משדרים מוזיקה שקטה, שירים שנושאיהם שואה, אבל ושכול. שידורים ומופעים המיוחדים ליום זה כוללים סיפורי משפחות, סיפורי גבורה מרתקים שכל שנה חשוב להעריך מחדש ולא לשכוח את ההיסטוריה של מדינתנו.
- מבחינת הנימוס ביום זה הכל עניין של תחושה, רגש וכבוד.
- ישנה חשיבות רבה להיות שותפים עם הציבור ברגשות ההזדהות. ישנם ימים מסויימים המבוטאים על ידי העם כולו וכדאי לשמר מסורת יפה זו כי היא נדירה ומיוחדת.
- כשנשמעת הצפירה כדאי שכל אחד מאיתנו ינסה לחשוב ולהתייחד עם עצמו וכשנשיר את "התקווה" ננסה לחשוב על המשמעות האמיתית של "עם חופשי בציון".
© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ