ראש השנה לאילנות

ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות – חג לטבע
תמי לנצוט ליבוביץ

החל מהערב 24 ינואר 2024 ועד למחרת בערב 25 ינואר 2024, ולפי התאריך העברי ט"ו בחודש שבט תשפ"ד חוגגגים את "ט"ו בשבט חג האילנות".

ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, לפי דעתם של בית הלל. חג שמוכר בכמה שמות: חג האילנות, חג הנטיעות, חג חקלאי, חג המוקדש כולו לטבע, לאדמה, לפירות ולאיכות הסביבה. ביום חג זה אנו נוהגים לאכול מפירות הארץ ולטעת עצים. מה מקורות נוהגים אלה ואיך נשרוד את החג בשלום?

חג צעיר יחסית
ט"ו-בשבט אינו נזכר בתורה. הוא נזכר לראשונה במשנה ובתלמוד ומופיע בשם "ראש השנה לאילנות", הבא לציין התחלה והתחדשות. במקורות חז"ל, במשנה ובתלמוד לא היה ט"ו בשבט מעולם חג, אלא תאריך. תאריך שלפיו מחילים על פירות האילן מצוות התלויות בארץ כמו תרומות ומעשרות. לא חגגו את ראש השנה לאילנות והוא יחסית חג צעיר כבן חמש מאות שנה בלבד.

במאה ה-16 צוין יום זה על ידי רבני צפת. כיום גברה הכמיהה לארץ ישראל ותשבחות לפירותיה בתפוצות הגולה וכך הוסיפו ללוח השנה חג חדש עם משמעויות רבות, חג המציין את ההתחדשות בעולם הטבע ומלמד על האדם המתחדש בכוחותיו וברוחו ועל הקשר הנפשי בין העם והארץ.

תרומות ומעשרות
על פי חז"ל יום זה הוא התחלת שנה חדשה לפירות האילן, ובכך הוא מהווה נקודת ציון על פיה קובעים את מניין שנות הפרי. ט"ו בשבט הוא היום הקובע את סיומה של שנה אחת ואת תחילתה של שנה אחרת לגבי הפרי. לפיכך, פירות שחנטו (התחילו להבשיל) לפני ט"ו בשבט, נחשבים לפירות של השנה שעברה, ופירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט - נחשבים לפירות של השנה החדשה.

חשיבות גיל הפרי חשוב כי על פי ההלכה ט"ו בשבט הוא התאריך הקובע גם לעניין תרומות ומעשרות. כלומר: על פי ההלכה, צריך החקלאי להפריש תרומות ומעשרות לכהן, ללוי ולעניים מן היבול שגידל בשנה מסוימת. וכאמור, ט"ו בשבט הוא התאריך הקובע את סיומה של אותה השנה לגבי פרי האילן. משום כך כל מה שגדל עד לט"ו בשבט, הוא יבול של אותה שנה, וממנו צריך החקלאי להפריש תרומות ומעשרות. (בימינו הפרת המעשר נעשית ע"י הרבנות במרכזי השיווק).

נטיעות וסמלן
תנועת ההתיישבות הציונית ציינה חג זה כסמל הנטיעה מחדש של העם על אדמתו, תוך תיקון פגמי הטבע של העולם המודרני. ולאחרונה הוא משמש גם כסמל לאיכות הסביבה.

בספרים שמות וויקרא מובא כי ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל בתנאי שעם ישראל ישמור את אמונתו עם ה' ועם האדמה. החג הוא חג חקלאי שמדגיש את החובות ההדדיות בין עם ישראל וה'.

פרשנים מסבירים שנטיעה במקורותינו מבטאת את הקשר בין האדם לאדמה ואת ההיאחזות בקרקע, והקשר הסמלי בן העם היהודי בתפוצות וארץ ישראל.

בט"ו בשבט נהגו לנטוע נטיעות. אמנם מבחינה הלכתית אין לזה משמעות, אך בוודאי יש לזה משמעות ערכית "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל'.

בתקופה הציונית, ט"ו בשבט קיבל תנופה חדשה וסימל את הקשר בין העם לארץ ישראל - 'חג הנטיעות'. כיום כשיש התעוררות ברגישות לסביבה ושמירת הטבע - גם את זה מכניסים לט"ו בשבט, והכול נכון.

שבעת המינים – "ארץ שלא תחסר כל בה" - שבעת המינים מייצגים את הגידולים שבהם השתבחה ארץ ישראל בכל ימות השנה עם משמעות מבחינה תזונתית. הם מופיעים בתקופות שונות - תמיד יהיה אפשר לאכול כמה מהם, וזהו "ארץ אשר לא תחסר כל בה".
• חיטה ושעורה - המזונות החשובים - מכילים פחמימות.
• זיתים - השמן שמשתמשים בו הרבה לבישול ומאור.
• תמרים - דבש, מתיקות - פחמימות.
• ענבים - יין, המשקה החשוב.
• תאנה - משתמרת להרבה זמן בתנאים רגילים.
• רימון - הצימוק של הפירות, הממתק של שבעת המינים, פרי בעל מראה אסתטי בולט.

איך לצלוח מבחינה קלורית ובריאותית את החג בשלום?
• אין להגיע רעבים - "סנדוויץ' לפני".
• הכל אותו טעם – שליטה עצמית.
• להימנע מפירות המכילים צבע וטעם (צבע חזק במיוחד).
• הגדירו לעצמכם מספר פירות או פיצוחים.
• בחרו את הפרי שאינו מסוכר.
• בחרו פיצוחים טבעיים, לא קלויים ולא מלוחים.
• רצוי לבחור את הפרי והאגוז המשולב.
• רצוי לבדוק את הפרי לפני שמכניסים לפה.

הלכות בדיקת פירות יבשים
יש לדעת שסימון הכשרות שיש על הפירות לא אומר שאינם נגועים בחרקים. הם אומנם מאוד קטנים אבל האיסור לאכלם חמור. לכן יש לבדוק לפני האכילה או לשטוף היטב. תאנה לדוגמא לא אוכלים לפני שבודקים טוב טוב (או מגישים).

כאשר שכיחים חרקים (וזה משתנה בין פירות טריים לפחות טריים) יש לבדוק כל פרי ולא מדגמית:
לשטוף במים מבחוץ, לפתוח ולבדוק באור טוב (לשים לב לחרקים ותולעים בצבע שחור, חום, קרם).

פירות יבשים ופיצוחים בהם נגיעות החרקים גבוהה (מוחזקים בחרקים) וחייבים לבדוק לפני האכילה:
אפונה יבשה, בוטנים (ישנים בלבד), צימוקים (ישנים בלבד, יש שהבחינו בין הארץ לחו"ל), תאנים יבשות וטריות ותמרים יבשים (לחים בחזקת נקיים).

פירות יבשים ופיצוחים שאין צורך לבדוק כלל (הימצאות חרקים נדירה, אלא אם נראה ששינה צבעו/מחורר/יש כמו אבקה לבנה): אגוז מקדמיה, אגוז מלך, פקאן, אגוז קוקוס, אננס יבש, גרעיני אבטיח, גרעיני דלעת, גרעיני חמנייה.

טיפ לסיום: סלסלה כמתנה: הזמנה לביקור בט"ו בשבט, חג שדורש מתנה קטנה - כמה קל להתארגן לקניית כלי יפה ולמלא אותו בכל טוב של פירות יבשים מכל הסוגים, הצבעים וכל זאת בהרמונית צבע מושלמת, שובת עין.

סדר ט"ו בשבט
בקרב המקובלים הספרדיים התפתח מנהג יפה במיוחד שנקרא סדר ט"ו בשבט. סדר שאינו דורש הכנות מיוחדות כמו בפסח. מטרתו להיות ביחד ולטעום מפרות הארץ, קריאה ולימוד קטעים על הקשר המיוחד של האדם לארץ ולאילנות, בן הטבע לאדם. כמו שנאמר: "ארץ ישראל נתברכה בפירותיה".

בסדר הט"ו בשבט מורמות ארבע כוסות:

כוס ראשונה - געגועים לארץ ישראל: יהי רצון שיפתחו שערי כל הגלויות וכל הלבבות ונזכה לעלית יהודים מכל קצוות תבל לארץ ישראל.
כוס שנייה – נטיעות: יהי רצון שביחד עם העצים שנטענו וניטע באדמת הארץ נעמיק בה גם אנו שורשים ולא נעקד עוד לעולם, יהי רצון שנחיה בה בשלום ובשלווה כנאמר בחזון הנביאים: "וישבתם בשלום איש תחת גפנו ותחת תאנתו".

כוס שלישית - שמירת הטבע: יהי רצון שארצנו הקטנה תשמור את יופי נופיה הטבעיים עצים, פרחיה ובעלי החיים אשר בה לנו ולבנינו אחרינו לדורי דורות.

כוס רביעית - ברכה והודיה: אמר רבי יהודה: מי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים אומר: "ברוך שלא חיסר בעולמנו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובים להתנאות בהן בני אדם (ברכות מ"ג)".