חג החנוכה – אור, מסורת ונימוסים של חג
מאת: תמי לנצוט ליבוביץ
חג החנוכה, הנמשך שמונה ימים מליל כ"ה בכסלו, הוא חג של אור, תקווה וסיפור גבורה יהודי. חכמי ישראל קבעו אותו לציון חנוכת בית המקדש והמזבח לאחר ניצחון החשמונאים בשנת 164 לפנה"ס. עם השנים נוספו לחג מנהגים, סמלים ומסורות שהפכו אותו לאחד החגים האהובים בבתים בישראל ובעולם.
שמותיו הנוספים : חג האורים וחג המכבים– מדגישים את שני פניו: האור המנצח את החושך, והעמידה האמיצה על זהות ותרבות.
להלן מדריך מעודכן, רענן ומקצועי לנוהגי חג החנוכה:
הדלקת הנרות – הלב של החג
כולם מצווים בהדלקת נרות חנוכה, נשים וגברים, כדי לפרסם את הנס – כלומר: לשתף את אור החג עם הסביבה.
נהוג להניח את החנוכייה בפתח הבית כלפי הרחוב, או על אדן החלון הפונה החוצה, כדי שהאור ייראה לעוברים ושבים.
שעת ההדלקה: מצאת הכוכבים ולאחר תפילת ערבית. הנרות צריכים לדלוק לפחות חצי שעה.
בערב שבת: מדליקים לפני הדלקת נרות שבת, ומוודאים שיש די שמן/שעווה לבעירה ארוכה עד אחרי צאת השבת.
יש הנוהגים להציב את החנוכייה בצד שמאל של דלת הכניסה, מול המזוזה – כך הנכנס מוקף במצוות.
איך מדליקים נכון? כל כללי המקצועיות והנוהג
המהדרין משתמשים בשמן זית, המזכיר את מנורת המקדש, אך גם נרות שעווה או פרפין כשרים בהחלט.
סדר הדלקת הסדר הנרות:
את הנר הראשון מניחים בימין החנוכייה.
בכל יום מוסיפים נר משמאל.
מדליקים תמיד מן הנר החדש, משמאל לימין — משום “הנוסף חביב.
מדליקים בעזרת השמש, כדי לא להשתמש באורם של הנרות עצמם.
אסור להשתמש באור הנרות אפילו לצרכים פשוטים כמו קריאה — זכר למנורת הקודש שבמקדש.

חנוכייה: מסורת, עיצוב ואפשרויות
למרות שמבחינה הלכתית ניתן להדליק גם ללא חנוכייה — העיקר שהנרות יהיו בשורה, ובמרחק המאפשר לראות כל נר בנפרד — החנוכייה עצמה הפכה לאחד מסמלי האמנות היהודית.
השמש חייב להיות גבוה מעט משאר הנרות או מופרד מהם, כדי שלא ייחשב חלק מספירת ימי החג.
הברכות
בלילה הראשון מברכים שלוש ברכות:
1. להדליק נר של חנוכהמאכלי חג החנוכה,
2. שעשה ניסים לאבותינו
3. שהחיינו
בשאר הימים מברכים את שתי הברכות הראשונות בלבד.
מאכלי החג – טעים, שמח ומטוגן
אין ספק: השמן הוא כוכב החג. לזכר נס פך השמן, נוהגים לאכול:
סופגניות קלאסיות או חדשניות
לביבות תפוחי אדמה
גרסאות רבות ויצירתיות למטוגנים
ולמי שמעוניין — כתבה נפרדת שלי: איך לאכול סופגנייה ולהישאר נקיים?
https://www.tll.co.il/?lang=il&category=articles&subcat=78&pageart=101

סביבונים, דמי חנוכה ושמחת הילדים
הסביבון, אחד מסמלי החג האהובים, נושא את האותיות:
בארץ: נ ג ה פ – נס גדול היה פה
בחו"ל: נ ג ה ש – נס גדול היה שם

בנוסף, נוהגים לתת דמי חנוכה, מחווה של נדיבות וחינוך לשמחה ונתינה.

"זאת חנוכה " – היום השמיני
היום האחרון מכונה *זאת חנוכה*, על שם הקריאה בתורה של "זאת חנוכת המזבח". הוא נחשב ליום של אור מיוחד, סיום ומשמעות — חגיגת השיא של החג.
לסיכום – אור, זהות ונימוס של חג
חנוכה הוא לא רק חג של נרות, שמן וסופגניות. זהו חג של אור פנימי, של שייכות והמשכיות, ושל מנהגים קטנים המחברים אותנו לדורות קודמים.
הנימוס העדין של הדלקת הנרות, תשומת־לב למקום החנוכייה, השמחה שבנתינה והחום המשפחתי כל אלו הם חלק ממרקם החג.
לכתבה נוספת שלי על חג החנוכה: https://www.tll.co.il/?lang=il&category=articles&subcat=78&pageart=87
חג חנוכה שמח!
©כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ
