סוכה, אירוח ומצוות החג

לארח ולהתארח בסוכה בנימוס
תמי לנצוט ליבוביץ  CIP
 

"חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגורנך ומיקבך ושמחת בחגך והיית אך שמח" (דברים ט'ו).

חג הסוכות הוא "זמן שמחתנו" לאחר ימי הדין, ראש השנה ויום הכיפורים, באה השמחה וקורת הרוח של חג הסוכות, שהוא אחד משלושת הרגלים. (סוכות, פסח ושבועות). התורה מדגישה שבחג הסוכות יש להרבות בשמחה, נוהגים לשמוח בלילות החג ובמקומות רבים אף עורכים ריקודים.

ואכן אנו שמחים לארח ולהתארח בסוכה. במשך שבעה ימים אנו מבלים בסוכה, אוכלים, נחים ואף ישנים בסוכה. את הסוכה מקימים מתחת לכיפת השמיים.

לארח ולהתארח הוא נושא מרכזי בחגיגות הסוכות. במשך שבעה ימים אנחנו מבלים בסוכה בתנאים הרבה פחות טובים ממה שאנו רגילים בבתינו. הסוכה הארעית והצנועה המסמלת את הסוכות של אבותינו, הטעם לישיבה בסוכה מוסבר בתורה, "בסוכות תשבו שבעת ימים...למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם ממצרים". (ויקרא כ'ג)

מצוות הסוכה באה אפוא להזכיר את יציאת מצריים ואת הכרת הביטחון של אבותינו בכוחו של הקב"ה להעבירם את המדבר ותלאותיו אל ארצם ולספק את כל צורכיהם.

"אושפיזין": נוהגים לארח אורחים בסוכה, בנוסף מזכירים את נשמותיהם של האושפיזין שהם אורחים קדושים מדי יום מתוך שבעת הימים, שכן כל אחד מהם "נדד בחייו", ובעצם הישיבה בסוכה אנו מדגישים שיותר לא ננדוד. האורחים הם: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, דוד.

מנהג האושפיזין מחייב לארח בכל יום אדם אחד לפחות שלא ביקר בסוכתנו בימים קודמים.

בעידן המודרני חשוב לשנות את נקודת ההתייחסות לאירוח מוצלח, יש להבין שאירוח לא נועד להרשים את הסביבה אלא להנעים למשתתפים בו את השהייה, אחרי הכול הצלחת האירוח אינה נמדדת בשעות ההכנה או בטיב הארוחה אלא באווירה הכללית והחברתית שנוצרה, באופי השיחה ובעניין שמרגישים האורחים. מארח טוב נחשב למי שיודע להעניק לאורחו את ההרגשה כי הוא חשוב לו ולא חסך מעצמו כל מאמץ להנעים את זמנו. המילים אורח ואירוח מתאימות מאוד לחג מיוחד זה שתכליתו מצוות אירוח מנומס ומכובד.

מצוות החג:
• ישיבה בסוכה
• נטילת ארבעת המינים
• שמחת בית השואבה
• חבוט ערבות
• שמיני עצרת ושמחת תורה

ארבעת המינים הם: האתרוג – פרי עץ ההדר, הלולב – כפות תמרים, שלושה בדי ההדס - ענף עץ עבות שני ענפי ערבה - ערבי נחל.

שמחת בית השואבה: התורה מדגישה שבחג הסוכות יש להרבות בשמחה - שמחת בית השואבה עליה נאמר: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". השמחה שלמה ואמיתית משום שהיא משתפת את הגוף ואת הנפש. זה מתאפשר לאחר טיהור הנפש בימים הנוראים וזיכוכה. שמחה זו היא זכר לשיבת המים וניסוכם על המזבח שבבית המקדש.

בעת בניית הסוכה שומרים על סביבה נקייה. כמובן שלא "לוקחים" סכך מעצים של שכנים, לא גוררים את הסכך כך שילכלך את כל הרחוב, ובאופן כללי מקפידים לא להפוך את המקום לאתר בנייה. גם כשמפרקים את הסוכה, זורקים את כל מה שלא צריך לפחי האשפה ולא משאירים סתם כך ברחוב.

אין להשתמש ב"סכך" שלא קיבלנו אישור לקטפו או כפי שהמשנה מכנה זאת בשם "סכך גזול".
ישנם בתים בהם השכנים בונים סוכה אחת גדולה, המשותפת לכל דיירי הבית. במקרה זה, הסוכה היא "החדר" של כולם ולכן, בניגוד לשטח ששייך רק לכם ואתם יכולים לעשות בו ככל העולה על רוחכם, מדובר בשטח ציבורי המחייב להתחשב בכולם ולדאוג שהמקום יישאר נקי ומסודר, כך שכולם יוכלו ליהנות ממנו. נוהגים להתייחס לסוכה כדירת ארעי = דירה זמנית, ולכן מקשטים ומייפים את הסוכה.

סוכות הוא חג משפחתי וחברתי מאוד ובמהלכו נפגשים עם הרבה מאוד אנשים. הולכים לבקר חברים בסוכה שלהם, אוכלים ארוחות חג משותפות וכמובן מבלים הרבה ויוצאים לפיקניקים ולטיולים. גם אז צריך לזכור לשמור על ארצנו נקייה ויפה. לכן, לטיול כזה מצטיידים מראש בשקיות זבל גדולות שבהן ניתן יהיה לאסוף את כל הזבל בסיום המנגל או הפיקניק, ומשליכים הכול רק לפחי אשפה.

כדי לעבור את החג כך שיהיה נעים ונחמד לכולם, חשוב לשים לב לפרטים חשובים כמו שמירה על ניקיון הסוכה במקום צפוף ולא רגיל זה.

מסקנה: אנו מתייחסים אל האורחים בסוכה, כמארחים לכל דבר, יש לחשוב על כל הפרטים המאפיינים אירוח כהלכה, סבר פנים יפות, הרגשה נוחה ונעימה. יש לתת את הדעת לשמור על סביבה נקייה המכבדת את בעליה.

חג שמח!

© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ